טיסת חלל בגובה העיניים

 

ניסוי שעשוי לסייע בפיתוח שיטות להגנה על לוויינים וחלליות מפגיעת חלקיקי קרינה שונים, מתבצע במאיץ היונים הכבדים ע"ש קופלר, במכון. הניסוי מבוצע בשיתוף פעולה בין פרופ' מיכאל הס מהמחלקה לפיסיקה של חלקיקים במכון, לבין ד"ר ישעיהו ליפשיץ, ד"ר יוסף ברק וד"ר יעקב לוינזון מהמרכז למחקר גרעיני נחל שורק.

 

חלליות ולוויינים הנעים בחלל "סופגים" מהלומות רבות מחלקיקי קרינה שונים. מדובר, בין היתר בחלקיקי "רוח השמש", בחלקיקי הקרינה הקוסמית וכן בפרוטונים ובאלקטרונים הלכודים בחגורות השדה המגנטי המקיפות את כדור הארץ (חגורות ואן-אלן). חלקיקים לא מעטים מבין החלקיקים האלה מסוגלים לחדור מבעד למעטפת הלוויין, או החללית ולפגוע ברכיבים אלקטרוניים שונים המותקנים בהם. מדובר ברכיבים זעירים (דוגמת תאי זיכרון של מערכות ממוחשבות), שפגיעת חלקיק קרינה בודד עלולה ליינן חלק מהחומר הכלול בהם, דבר שעלול ליצור בהם "קצר" ולשבש את פעולתם, מה שעלול לחבל ביכול הפעולה ואפילו לגרום לאובדנם של לוויינים וחלליות.

 

מגמת המיזעור של הרכיבים האלקטרוניים עשויה להחריף את הסכנה הזאת (ראו מאמר על האלקטרוניקה העתידית, בעמודים הבאים). לכן, כדי לסייע בפיתוח שיטות יעילות להגנה על לוויינים וחלליות מפגיעת חלקיקי הקרינה השונים, מבקשים החוקרים לבדוק כיצד בדיוק נגרם הנזק על ידי חלקיק קרינה הפוגע ברכיב אלקטרוני.

 

המעבדה המתאימה ביותר למחקר מהסוג הזה היא, כמובן, לוויין או חללית החגים במסלול חללי סביב כדור הארץ. אבל, הפעלה של מעבדה כזאת היא יקרה ומורכבת מאוד.

 

לפיכך, החליטו החוקרים ליצור הדמייה של תנאי חלל באמצעות מאיץ היונים הכבדים ע"ש קופלר שבמכון.

 

באמצעות המאיץ מאיצים החוקרים אלומות של יונים כבדים ובכך הם מדמים את החלקיקים הכבדים של הקרינה הקוסמית הפוגעים בלוויינים המצויים מחוץ לחגורות הקרינה של כדור הארץ (למשל, לוויין תקשורת הנע במסלול חללי בגובה של 36,000 ק"מ מעל לפני כדור הארץ). מחקר זה, המתבצע בימים אלה, עשוי לסייע בניסיונות לפתח שיטות חדשות להגנה יעילה על חלליות ולוויינים.