הדרך המדוייקת שבה ארס נחשים גורם לשיתוק שרירים ולעתים גם למוות, התגלתה באחרונה במחקר שביצעו הפרופסורים ישראל סילמן ויואל זוסמן ממכון ויצמן למדע ברחובות.
תגלית זו עשויה לאפשר פיתוח תרופות חדשות שונות שיתבססו על רעלנים ש"יהונדסו" מחדש במיוחד למטרה זו.
ארס נחשים וגז עצבים גורמים נזק בדרך דומה: הם בולמים את פעילותו של האנזים אצטילכולין-אסתרז (AChE), הפועל בצומתי החיבור שבין סיבי העצבים לשרירים. פעילותם התקינה של הצמתים האלה היא המאפשרת לשרירים להימתח ולהתרפות, בהתאם לפקודות המגיעות מהמוח.למשל, כאשר המוח פוקד על השריר להימתח, מתבטא הדבר בהפרשת חומר (מתווך עצבי) מסויים מקצהו של העצב, לאזור הצומת. חומר זה הוא הגורם להימתחות השריר. כמות גדולה מדי של המתווך העצבי, עלולה לגרום לכך שהשריר יישאר "תקוע" במצב מתוח, דבר שמשמעותו שיתוק (וכאשר מדובר, למשל, בשריר הלב או הסרעפת, עלול הדבר לגרום מוות). כדי למנוע את המצב הלא רצוי הזה, פועל בצומת האנזים אצטילכולין-אסתרז (AChE) המפרק את המתווך העצבי, משחרר את השריר ומאפשר לו לקבל הוראות נוספות מהמוח.
ארס נחשים וגז עצבים נצמדים אל מולקולות האנזים המפרק (כל אחד מהם בדרך שונה), ומונעים ממנו למלא את תפקידו. בדרך זו הם עלולים לגרום שיתוק שרירים ובמקרה של הרעלה חריפה, גם מוות.
חוקרי מכון ויצמן גילו כיצד בדיוק בולם ארס הנחשים את מולקולות האנזים המפרק. הם חקרו וגילו את המבנה הפיסי התלת ממדי המדוייק של המבנה שבו מולקולת חומר הרעל הכלול בארס הנחשים צמודה לאנזים. תגלית זו מראה בבירור אתר מסויים במולקולת הרעלן, הנצמד אל מולקולת האנזים - ומנטרל אותה.
תגלית זו עשויה לאפשר תכנון וייצור של תרופות חדשות שונות, שיתבססו על היכולת "להנדס" מחדש את המבנה הפיסי התלת ממדי של מולקולות של רעלנים שונים.