מלח הארץ מחזיק מים

מחקר שביצעו חוקרי מכון ויצמן למדע העלה כי שכבות מלח גיאולוגיות אינן אטומות למים, ולפיכך נראה שבניגוד לתפיסות קודמות, ייתכן שאינן מתאימות להטמנת פסולת רעילה ורדיו-אקטיבית.

 

במשך שנים רבות נחשבו שכבות המלח מבודדות מסביבתן הגיאולוגית, ולפיכך האמינו רבים שפסולת רעילה ורדיו-אקטיבית שתוטמן בהן לא תחלחל, לא תדלוף לשכבות גיאולוגיות אחרות, ולא תסכן את סביבת החיים של בני האדם.

 

אבל, במחקר שביצעו באחרונה ד"ר דניאל רונן וד"ר בריאן ברקוביץ מהמחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה במכון, יחד עם ד"ר יוסף יחיאלי מהמכון הגיאולוגי, התברר ששכבות המלח אינן מהוות "איים גיאולוגיים מבודדים", וכי חומרים שמוטמנים בהן עלולים לחלחל ולדלוף - באופן לא מבוקר - לשכבות גיאולוגיות סמוכות.

 

החוקרים קדחו בשכבת מלח בת 10,000 שנים, המצויה בעומק 24 מטרים בסמוך לחופו המערבי של ים המלח. על פי התפיסה שרווחה עד כה, היתה השכבה הזאת צריכה להיות יבשה לחלוטין, אך להפתעתם גילו החוקרים כי השכבה מכילה מים. ממצא זה מוכיח כי שכבת המלח אינה אטומה לחלוטין, ולפיכך ספק אם שכבות מלח מסוג זה יכולות להוות אתר הטמנה בטוח לפסולת רעילה או רדיו-אקטיבית.