הסטודנט היחיד שקיבל את ציוד המעבדה מאמא

 

"זו הייתה סדרה של התחלות חדשות", אומר ד"ר הנרי יפה על שנותיו במכון ויצמן למדע. "בתקופה זו קניתי את האוטו החדש הראשון שלי, התחתנתי, קניתי את הבית הראשון, ונולד לנו בן ראשון". בנוסף לכך, ד"ר יפה, שהיה תלמיד מחקר בקבוצותיהם של פרופ' אשר פריזם ופרופ' יחיעם פריאור, בנה את מכשיר הלייזר בטווחי הפיקו-שנייה הראשון במכון ויצמן למדע.

 

לפני לימודיו במכון עבד ד"ר יפה במעבדות "בל" בניו ג'רזי. בימים ההם, הוא זוכר, הייתה תחלופה מתמדת של אנשים ורעיונות בין מעבדות "בל" ובין מכון ויצמן, ואחרי כמה שנים הוא השתכנע כי כדאי גם לו לבוא למכון. בשנת 1984 הגיע למעבדתו של פרופ' אשר פריזם, שם קיבל את התואר השני. הוא עבד שנה נוספת במכון, ולאחריה, מששב פרופ' יחיעם פריאור משנת שבתון, החל במחקר לתואר שלישי באופטיקה בלתי-ליניארית בהנחיה משותפת של שני המדענים.

 

"המעבדה שלנו הייתה במרתף בניין הפיסיקה", הוא מספר, "ומדי פעם היו נכנסים מים ממערכת ההשקיה של הממטרות בדשא דרך פתחי האיוורור, ומציפים אותה. בכל פעם כזאת היינו צריכים לבצע תיקונים". זיכרונות משמחים יותר כוללים השתתפות בייסוד צוות הפריזבי האולטימטיבי הראשון (מסורת שנמשכת במכון עד היום), והחתונה שלו עם עמית בשנת 1987, שהתקיימה באחוזת ויצמן שברחובות.

 

משפחתו של ד"ר יפה השתתפה גם היא במאמץ: הוריו, לינדה וסימור (שנפטרו בינתיים), הקימו שלוחה של אגודת הידידים האמריקאיים של מכון ויצמן למדע (ACWIS) בבולטימור, עיר מגוריהם, וגייסו מימון למחקר. "הייתי הסטודנט היחיד שקיבל את ציוד המעבדה מאמו", הוא צוחק.

 

עם סיום לימודיו חזר ד"ר יפה למעבדות "בל" למחקר בתר-דוקטוריאלי, ולאחריו החל לעבוד בחברת סיינה (CIENA) - חברת הזנק בתחום הטלקומוניקציה. בשנת 1999 עזב את החברה כדי להקים חברה משלו, Yafo Networks, שיצרה ציוד תקשורת מתקדם לרשתות סיבים אופטיים. כאשר התפוצצה בועת התקשורת נסגרה החברה, ובשנת 2003 רכש ד"ר יפה חלק מהטכנולוגיה והקים חברה שנייה בשם New Ridge Technologies. המכשירים שהוא מעצב ומייצר כעת משמשים לבדיקה ולאימות של התיפקוד של סיבים אופטיים לפני שיבוצם ברשת.

 

"מניהול חברה גדולה עברתי לנהל חברה יחסית קטנה, אבל הקשר עם המכון נשמר: ד"ר יניב ברד, סטודנט לשעבר של פרופ' ירון זילברברג, עובד כיום אצלי בחברה".