מה עשינו בקיץ

 

 

כשהממטרות עלו במפתיע מקו הדשא והחלו להמטיר לכל עבר, המבוגרים (אלה שלא ניסו להציל את הכיבוד), צחקו, והילדים פתחו בריצה ובצווחות אושר. אין כמו נתזי מים בקיץ כדי להשיב גוף ונפש. המדענים האורחים במכון ויצמן, ומארחיהם מ"מועדון הידידות" שהקימו כמה נשות מדענים במכון, הרגישו שהמחיצות נפלו, ושהם, כולם, שייכים לאותה קהילה.

 

כ-30 מדענים מחו"ל, בני משפחותיהם, ואיתם כ-20 משפחות ישראליות, השתתפו בפיקניק הקיץ של מועדון הידידות שהתקיים באחרונה בכיכר היובל בקמפוס המכון.

 

לא קל להיות אורח בארץ זרה. מדענים אורחים המגיעים למכון ויצמן למדע מתקבלים ומשתלבים בקלות במעבדות המחקר המתקדמות של המכון. יש להם שפה משותפת וקולחת עם המדענים הישראליים והאחרים העובדים במכון. אבל כשהדברים נוגעים להסתגלות לחברה הישראלית, למועדי ולחגי ישראל, לאקלים, למערכת החינוך, ההסתגלות שלהם, ושל בני משפחותיהם, היא תהליך מתמשך, שמתאפיין בעליות ומורדות. כדי להקל עליהם בתחום זה פועלים יחד, ובשיתוף פעולה, שלושה גופים: המדור למדענים אורחים של המכון, אותו מנהלת דנה דבש, היועצת רונית נאמן, ו"מועדון הידידות" שהקימו כמה נשות מדענים במכון, ובהן רויטל בר-יוסף ועדי מילשטיין. שלושה גופים אלה חברו לקיום פיקניק הקיץ.

 

כל משפחה הביאה לפיקניק מאכל מסורתי. כך התקבל שולחן ערוך ומגוון, בסגנון הכפר הגלובלי. הילדים התפזרו בפינות יצירה שהפעילו מתנדבים, לאחר שצפו במופע קפוארה, רקדו (ולמדו) מעט ריקודי עמים. לקינוח הכינו גלידה שהוקפאה באמצעות חנקן נוזלי. ואז, כאמור, עלו הממטרות מקו הדשא והחלו להמטיר מים לכל עבר.