קסמים, עסקים ומה שבניהם

20 מיליארד דולר בשנה - זה סכום המכירות השנתי של מוצרים שנולדו במעבדותיהם של מדענים ישראליים, ואשר פותחו כתוצאה מפעילותן של חברות היישום הפועלות באוניברסיטאות, במכוני המחקר ובמרכזים הרפואיים בישראל. חברת "ידע מחקר ופיתוח", זרוע היישומים של מכון ויצמן למדע, הייתה החברה הראשונה מסוג זה בישראל, ומהראשונות בעולם. היא מובילה את מגמת היישום היעיל של מחקרים בסיסיים, בארץ ובעולם. אמיר נייברג, מנכ"ל "ידע", פתח באחרונה את כנס חברות היישום. הנה חלק מדבריו באירוע זה:

"ישראל הפכה, כנראה, להיות מדינה של ספר אחד. כך אמר לי מושל מחוז ננג'ינג, בסין, איתו נפגשתי בביקורי האחרון בסין. הוא התכוון לספר Start Up Nation, אותו הוא מקבל מכל אורח שמגיע אליו מישראל.

"השאלה שכולנו צריכים לשאול את עצמנו היא, כיצד תשחזר מדינת ישראל את ההישגים המתוארים בספר הזה. ברור שהמקור לחדשנות וצמיחה כלכלית נמצא במכוני המחקר, באוניברסיטאות ובמרכזים הרפואיים, ולחברות היישום הפועלות לצידם יש תפקיד מרכזי ב'תרגום' של מדע בסיסי למוצרים.

"ישראל היא מובילה עולמית במספר הבקשות להגנה על קניין רוחני לאחר התאמה למספר המשרות המלאות באוניברסיטאות, שהן מנוע הצמיחה והחדשנות. סך כל ההכנסות ממכירת קניין רוחני ומתמלוגים בישראל, יחסית להוצאות המו"פ באוניברסיטאות, גבוה יותר בישראל מאשר במדינות אחרות. אפשר כמובן לטפוח לעצמנו על השכם, אבל בעודנו עושים זאת, מן הראוי שנשאל את עצמנו: מי יבצע את פריצת הדרך המשמעותית הגדולה הבאה? התשובה היא, שהחברות שיעשו זאת באות מכל תחומי העשייה, ויש להן מכנה משותף אחד: כולן מבוססות על פיתוח מחקרי, והן הוקמו באמצעות חברת יישום השייכת לארגון מחקר מדעי, לאוניברסיטה, למכון מחקר או למרכז רפואי.

"במובן מסוים, תפקידה של חברת היישום דומה לתפקידו של קוסם. מדובר בארגונים קטנים שחולשים על כמות אדירה של פרויקטים, הנפרסים על מיגוון רחב מאוד של תחומים. ולמרות השונות והכמות, מצליחות החברות האלה ליצור את החיבור הקשה והחיוני בין עולם המחקר לעולם הפיתוח"