השנה נקבע שיא במספר המדענים החדשים המצטרפים למכון ויצמן למדע

28.11.2012
התזמורת הסימפונית ראשון-לציון עם הפסנתרן רומן רבינוביץ. מנצח: דניאל כהן
התזמורת הסימפונית ראשון-לציון עם הפסנתרן רומן רבינוביץ. מנצח: דניאל כהן
 
על מסך ההקרנה באולם הלן ומרטין קימל, במרכז הכנסים על-שם דויד לופאטי, התנוסס עמוד ראשון ממאמר מדעי, שבמבט ראשון נראה שגרתי למדי. אבל נשיא המכון, פרופ' דניאל זייפמן, שבחר לפתוח בשקופית זו את הדו"ח שלו לחברי מועצת המנהלים של המכון, היפנה את תשומת לב הנאספים לפרטים הקטנים. בין מחברי המאמר היה לא אחר מאשר ד"ר חיים ויצמן. התאריך: ארבעה בנובמבר 1949 - יומיים לאחר חנוכת המכון. "זהו", אמר פרופ' זייפמן, "ככל הנראה, המאמר המדעי הראשון שמשויך רשמית למכון ויצמן למדע. מאז פירסמו מדעני המכון עשרות אלפי מאמרים מדעיים, ששינו את אורח חיינו ואת תפיסות העולם שלנו. חשוב שנזכור, כי חזון של איש אחד, חיים ויצמן, שהשנה מלאו 60 שנה למותו, התגשם כמעט במלואו, ועיצבאת חיינו כאן, בארץ הזאת. אנחנו, כמי שעובדים במכון שהוקם כחלק מרכזי בחזון ארוך-טווח כזה, מבינים שחזונות גדולים – ובמיוחד חזונות מדעיים גדולים - עשויים להתגשם, אך לשם כך דרושים מאמץ מתמשך וזמן רב. ואם ברצוננו לעצב את העתיד, עלינו להציב היום חזונות רבי מעוף, להשקיע בהם, ולדבוק בהם לאורך זמן רב".
 
פרופ' דניאל זייפמן על רפואה מותאמת אישית
פרופ' דניאל זייפמן על רפואה מותאמת אישית
חזון ומעוף הם תנאים הכרחיים לעיצוב העתיד, אך אין די בהם. כדי להגשים את החזון דרושים אמצעים שונים, ובהם כמובן תקציב מתאים. "ב-13 השנים האחרונות", אמר נשיא המכון, "הוכפל תקציב המכון, אך בה בעת חלקה של הממשלה בתקציב נופחת בכ-40%. לפני 13 שנים, הקצבת הממשלה כיסתה כמחצית מתקציב המכון. כיום היא מכסה כשליש ממנו. מקורות הכנסה אחרים בתקציב גדלו בהתאמה לגידול בתקציב, אבל הגידול המואץ בהכנסות מהקרן הצמיתה של המכון משלים את החלק שנגרע מחלקה של הממשלה. אם זוכרים שחלק ניכר מהקרן הצמיתה שלנו מבוסס על הכנסות מיישומים תעשייתיים של המצאות מדעני המכון, בנוסף לתרומות ולפירות מהשקעות, אפשר לראות בבירור כיצד מחקרי העבר מסייעים בקיום מחקרים עכשוויים. אמנם, אנו מתמקדים במחקר בסיסי שאינו מכוון ליישומים, אבל על בסיס ניסיון העבר, אנו מקווים שפירותיהם של חלק מהמחקרים שאנו מבצעים כיום יסייעו בעתיד לקיום מחקרים שיתבצעו בחזית המדעה עתידית".
 
 
בהמשך סקר הנשיא כמה תחומי מחקר חדשים העשויים להוות בעתיד את שדרות הפעילות העיקריות של המכון. בין אלה אפשר למנות את המכון הלאומי לרפואה מותאמת אישית, מדעים פלנטריים, וחקר אנרגיית השמש. "רק לפני עשור", אמר הנשיא, "לא ידענו אם תופעת קיומם שלכוכבי-לכת נפוצה ביקום, או שמדובר בתופעה נדירה. מכיוון שחיים יכוליםלהתקיים רק על כוכבי-לכת ולא על כוכבים (שהם שמשות), קשה להפריז בחשיבותה של התשובה על השאלה הזאת". כיום, הודות לאמצעי תצפית ומדידה מתקדמים, אנו יודעים על קיומם של עשרות אלפי כוכבי- לכת מגדלים שונים, הנעים סביב כוכבים שונים, במרחקים שונים מהשמש שלהם, ואשר על-פניהם שוררים תנאים שונים. "חקר כוכבי-הלכת", אמר הנשיא, "מאפשר לנו לעבוד במעין 'מעבדה' על תופעות בקנה-מידה סביבתי עולמי. כיוון שאנחנו איננו יכולים להרשות לעצמנו לשנות את תנאי הסביבה על כדור-הארץ ואז לחכות ולראות מה יקרה, אנחנו מתמקדים בתצפיות בכוכבי-לכת אחרים, ומנתחים את תנאי הסביבה על-פניהם בהתאם לנתונים ולמאפיינים שלהם. כך אנו יכולים להסיק מסקנות, וללמוד על הדרכים שבהן סביבה עולמית מגיבה – או עשויה להגיב – לשינויים".
 
ד"ר יעקוב חנא (שני מימין) מארח במעבדתו את חברי מועצת המנהלים
ד"ר יעקוב חנא (שני מימין) מארח במעבדתו את חברי מועצת המנהלים
מענק מחקר מיוחד מקרן לאונה והארי הלמסלי מאפשר שיתוף פעולה ייחודי בין המכון לבין הטכניון בחקר אנרגיית השמש. מענק זה, והצלחתם של מדעני המכון בקבלת מענקי מחקר מקרנות בין-לאומיות תחרותיות, העלה את הצורך בהגברת הפעילות בתחום זה. תרומה מיוחדת מדויד לופאטי תאפשר למכון להציע תנאים משופרים לסטודנטים מצטיינים לתואר שני. בעוד שכ-10% מהסטודנטים לתואר שני במדעים בישראל לומדים במכון ויצמן למדע, כ-25% מהדוקטורנטים במדעים לומדים במכון. הגדלת מספרם של תלמידי התואר השני הלומדים במכון עשויה לסייע בהבאת סטודנטים מצטיינים רבים יותר למכון.
 
סגנית הנשיא למינהל ולכספים, שולמית (שולי) גרי, הציגה את תקציב השנה הקרובה, ודיווחה על תהליכי פיתוח ובנייה של הפרויקטים השונים המתבצעים במכון, ואשר עתידים לשנות את פניו. סגן הנשיא, פרופ' חיים גרטי, תיאר לפני הנאספים את כיווני המחקר החדשים שבהם מושקע באחרונה מאמץ מיוחד. "השנה", אמר סגן הנשיא, "מצטרפים אלינו 17 מדענים חדשים. זהו מספר שיא (הממוצע הרב-שנתי הוא 10 מדענים חדשים בשנה). חמישה מצטרפים לפקולטות למדעי החיים, שניים לפקולטה לכימיה, חמישה לפקולטה לפיסיקה, וחמישה לפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב. בין המצטרפים ארבע נשים מדעניות, וארבעה שמצטרפים בדרגת פרופסור חבר, או פרופסור.
 
בהמשך התייחס פרופ' גרטי להיקף מענקי המחקר התחרותיים שבהם זוכים מדעני המכון, ואשר הגיע השנה לכ-80 מיליון דולר. משנת 2007 ועד עתה זכו מדעני המכון ב-54 מענקיERC  מטעם האיחוד האירופי. "מקור הכנסה זה גדל בהתמדה, והמכון בוחן כמה דרכים שיסייעו למדענים להגביר את שיעור ההצלחה שלנו בתחום זה", אמר סגן הנשיא.
 
חנוכת מרכז המבקרים החדש על-שם לוינסון
חנוכת מרכז המבקרים החדש על-שם לוינסון
סגן הנשיא לפיתוח משאבים, פרופ' ישראל בר-יוסף, דיווח על התפתחויות חיוביות בתחום גיוס התרומות, לאחר ההאטה שחלה בתחום זה בעקבות המשבר הכלכלי בשנת 2008. בהמשך תיאר את הפעילות האינטנסיבית של אגודות הידידים של המכון ברחבי העולם, ואת הפעילות התומכת של האגף לפיתוח משאבים ויחסי ציבור.
 
סגן הנשיא לפיתוח יישומים, מרדכי(מודי) שבס, סיפר כי בשנה החולפת חתמה"ידע", חברת היישומים של המכון, על כ-200 הסכמים מסוגים שונים. יותר מ-100 פטנטים אושרו ונתקבלו, ויותר מ-50 בקשות לרישום פטנטים הוגשו. באותו זמן נרשמו ב"ידע" כ-80 טכנולוגיות והמצאות, שעשויות להיות בעלות פוטנציאל ליישום, ואשר ייבחנו בתקופה הקרובה.
 
 
      תערוכה: הצטלבויות – מדע באמנות עכשווית
תערוכה: הצטלבויות – מדע באמנות עכשווית          מבקרים במעבדת התיארוך
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם