השנה נקבע שיא במספר המדענים החדשים המצטרפים למכון ויצמן למדע

על מסך ההקרנה באולם הלן ומרטין קימל, במרכז הכנסים על-שם דויד לופאטי, התנוסס עמוד ראשון ממאמר מדעי, שבמבט ראשון נראה שגרתי למדי. אבל נשיא המכון, פרופ' דניאל זייפמן, שבחר לפתוח בשקופית זו את הדו"ח שלו לחברי מועצת המנהלים של המכון, היפנה את תשומת לב הנאספים לפרטים הקטנים. בין מחברי המאמר היה לא אחר מאשר ד"ר חיים ויצמן. התאריך: ארבעה בנובמבר 1949 - יומיים לאחר חנוכת המכון. "זהו", אמר פרופ' זייפמן, "ככל הנראה, המאמר המדעי הראשון שמשויך רשמית למכון ויצמן למדע. מאז פירסמו מדעני המכון עשרות אלפי מאמרים מדעיים, ששינו את אורח חיינו ואת תפיסות העולם שלנו. חשוב שנזכור, כי חזון של איש אחד, חיים ויצמן, שהשנה מלאו 60 שנה למותו, התגשם כמעט במלואו, ועיצבאת חיינו כאן, בארץ הזאת. אנחנו, כמי שעובדים במכון שהוקם כחלק מרכזי בחזון ארוך-טווח כזה, מבינים שחזונות גדולים – ובמיוחד חזונות מדעיים גדולים - עשויים להתגשם, אך לשם כך דרושים מאמץ מתמשך וזמן רב. ואם ברצוננו לעצב את העתיד, עלינו להציב היום חזונות רבי מעוף, להשקיע בהם, ולדבוק בהם לאורך זמן רב".

 

 

בהמשך סקר הנשיא כמה תחומי מחקר חדשים העשויים להוות בעתיד את שדרות הפעילות העיקריות של המכון. בין אלה אפשר למנות את המכון הלאומי לרפואה מותאמת אישית, מדעים פלנטריים, וחקר אנרגיית השמש. "רק לפני עשור", אמר הנשיא, "לא ידענו אם תופעת קיומם שלכוכבי-לכת נפוצה ביקום, או שמדובר בתופעה נדירה. מכיוון שחיים יכוליםלהתקיים רק על כוכבי-לכת ולא על כוכבים (שהם שמשות), קשה להפריז בחשיבותה של התשובה על השאלה הזאת". כיום, הודות לאמצעי תצפית ומדידה מתקדמים, אנו יודעים על קיומם של עשרות אלפי כוכבי- לכת מגדלים שונים, הנעים סביב כוכבים שונים, במרחקים שונים מהשמש שלהם, ואשר על-פניהם שוררים תנאים שונים. "חקר כוכבי-הלכת", אמר הנשיא, "מאפשר לנו לעבוד במעין 'מעבדה' על תופעות בקנה-מידה סביבתי עולמי. כיוון שאנחנו איננו יכולים להרשות לעצמנו לשנות את תנאי הסביבה על כדור-הארץ ואז לחכות ולראות מה יקרה, אנחנו מתמקדים בתצפיות בכוכבי-לכת אחרים, ומנתחים את תנאי הסביבה על-פניהם בהתאם לנתונים ולמאפיינים שלהם. כך אנו יכולים להסיק מסקנות, וללמוד על הדרכים שבהן סביבה עולמית מגיבה – או עשויה להגיב – לשינויים".

 

מענק מחקר מיוחד מקרן לאונה והארי הלמסלי מאפשר שיתוף פעולה ייחודי בין המכון לבין הטכניון בחקר אנרגיית השמש. מענק זה, והצלחתם של מדעני המכון בקבלת מענקי מחקר מקרנות בין-לאומיות תחרותיות, העלה את הצורך בהגברת הפעילות בתחום זה. תרומה מיוחדת מדויד לופאטי תאפשר למכון להציע תנאים משופרים לסטודנטים מצטיינים לתואר שני. בעוד שכ-10% מהסטודנטים לתואר שני במדעים בישראל לומדים במכון ויצמן למדע, כ-25% מהדוקטורנטים במדעים לומדים במכון. הגדלת מספרם של תלמידי התואר השני הלומדים במכון עשויה לסייע בהבאת סטודנטים מצטיינים רבים יותר למכון.

 

סגנית הנשיא למינהל ולכספים, שולמית (שולי) גרי, הציגה את תקציב השנה הקרובה, ודיווחה על תהליכי פיתוח ובנייה של הפרויקטים השונים המתבצעים במכון, ואשר עתידים לשנות את פניו. סגן הנשיא, פרופ' חיים גרטי, תיאר לפני הנאספים את כיווני המחקר החדשים שבהם מושקע באחרונה מאמץ מיוחד. "השנה", אמר סגן הנשיא, "מצטרפים אלינו 17 מדענים חדשים. זהו מספר שיא (הממוצע הרב-שנתי הוא 10 מדענים חדשים בשנה). חמישה מצטרפים לפקולטות למדעי החיים, שניים לפקולטה לכימיה, חמישה לפקולטה לפיסיקה, וחמישה לפקולטה למתמטיקה ומדעי המחשב. בין המצטרפים ארבע נשים מדעניות, וארבעה שמצטרפים בדרגת פרופסור חבר, או פרופסור.