חברת "בראדלי אנד לוקה" השיקה באחרונה מכשיר המאפשר לנשים מיניקות לדעת כמה חלב ינק התינוק. המכשיר מבוסס על המצאה של ד"ר רות קפון ממכון ויצמן למדע, ושל אריק פלד, אשר נרשמה כפטנט על-ידי חברת "ידע מחקר ופיתוח".
מקור ההמצאה הוא במפגשים קבועים בגינת כלבים ברמת גן. ד"ר רות קפון, ממכון ויצמן למדע, ואריק פלד, איש מחשבים ויזם, העלו רעיונות והמצאות, שמעולם לא הבשילו. לאחר לידת בתו הבכורה של אריק הציב אריק לפני רותי אתגר: איך אפשר לדעת כמה התינוקת אוכלת. הרעיון הזה נפל על קרקע פורייה: במחקריה במעבדתו של
פרופ' זיו רייך, וכן במחקרים משותפים עם
פרופ' דן שחר, עסקה רותי בקיבול חשמלי – תכונה של החומר המתארת את מידת יכולתו לאגור מטען חשמלי, והשלושה רשמו - באמצעות "ידע" - מספר פטנטים, כמו מד נוזלים ומד טפטוף, המבוססים על הנושא.
הרעיון היה, שמדידת הקיבול החשמלי של השד תאפשר להעריך את כמות החלב בשד. רותי לקחה מד קיבול ואלקטרודות א.ק.ג, וניגשה למשימה. ניסויים ראשוניים הראו כי הרעיון נכון: הקיבול החשמלי של השד יורד במהלך ההנקה, במקביל לירידה בכמות החלב בשד. מקור ההפרש בין הקיבול החשמלי לפני ההנקה ולאחריה הוא בעיקר בשינוי בגודל זקיקי החלב. חשוב לא פחות, את הנתונים אפשר לקבל באמצעות בדיקה מהירה ולא פולשנית.
בשלב הזה רשמה "ידע מחקר ופיתוח" פטנט, ואריק הקים חברה, "בראדלי אנד לוקה", שנקראה על שמות הכלבים שקישרו בין השניים. את תהליך הפיתוח, שארך כחמש שנים, ביצעו הפיסיקאים ד"ר שחר זייפר, בוגר מכון ויצמן למדע, ורויטל שניידר, בוגרת אוניברסיטת תל אביב, תוך קשר מתמיד וישיר עם נשים מיניקות. במהלך אותן שנים, בין היתר, "התכווץ" מד הקיבול לגודל של עכבר מחשב, ולבש צורה ידידותית למשתמשת.
בימים אלה נמצא המוצר – שקיבל תו תקן אירופי – בשלבי אישורים אחרונים ממשרד הבריאות, והממציאים מקווים ששיווקו בארץ יחל בקרוב. במקביל החל תהליך לאישור השימוש במכשיר בארה"ב.