רקמה אנושית

01.12.2014
 
 
באחרונה התקיים כינוס הפתיחה של המאגר הישראלי לדגימות ביולוגיות למחקר (מידג"ם). זהו בנק רקמות, המאפשר גישה נוחה לדגימות ביולוגיות אנושיות אשר ישמשו ככלי לקידום מחקרים ופיתוחים רפואיים. מכון ויצמן למדע מארח את משרדי מינהלת המיזם, כצעד נוסף בנבכי הרפואה המותאמת אישית, לאחר הקמת המרכז הישראלי הלאומי לרפואה מותאמת אישית על-שם ננסי וסטיבן גרנד לפני שנתיים.
 
בכינוס נכחו שרת הבריאות, יעל גרמן, סגן נשיא המכון, פרופ' חיים גרטי, יו"ר מועצת המנהלים של מידג"ם, פרופ' אהרן צ'חנובר, מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' ארנון אפק, המדען הראשי במשרד הבריאות, פרופ' אבי ישראלי, נציגים מהאקדמיה, מהתעשייה וממשרדי הממשלה, וכן נציגי בתי-החולים המשתתפים במיזם – הדסה, סוראסקי, רמב"ם ושיבא.
 
הקמת מידג"ם כרוכה בשתי מהפכות שהתחוללו במדעי החיים: פיתוחן של טכנולוגיות המאפשרות לקבל מידע מולקולרי מפורט בְּעלות נמוכה ובמהירות; והתמקדות המחקר הביולוגי בהשלכות הרפואיות ובהבנה מולקולרית של תופעות שונות. בשל כך תלויה חזית המחקר בתחום הרפואה המותאמת אישית – ובעתיד, אולי גם בתחום הרפואה המונעת – בכמות הדגימות, באיכותן, ובמידע הרפואי עליהן.
 
ואכן, מאגר מידג"ם כולל דגימות של רקמות, בעיקר סרטניות, שנאספו מתורמים בבתי-החולים המשתתפים בו. דגימות אלה מתויגות ומקושרות למידע הקליני והפתולוגי של תורמיהן באופן מוצפן. בחינת דגימות אמיתיות מחולים מאפשרת זיהוי סמנים חלבוניים וגנטיים של מחלה, ואף מציאת טיפול מותאם. כך, למשל, פותחה התרופה נגד סרטן השד, הרצפטין, העשויה נוגדן שתוקף באופן ממוקד תאים אשר מבטאים את החלבון הסרטני HER2.
 
המיזם, שהוקם בהמלצת ועדת מומחים בראשות פרופ' מישל רבל, ממומן על-ידי פורום תל"מ, בראשות נשיאת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' רות ארנון. בפורום שותפים גם יו"ר ות"ת במועצה להשכלה גבוהה, המדען הראשי במשרד הכלכלה, מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, ראש מפא"ת במשרד הביטחון, ואגף התקציבים במשרד האוצר.
 
פרופ' אהרן צ'חנובר בכינוס הפתיחה של מידג"ם
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם