כאשר עשייה מסוימת נמשכת 50 שנה, כאשר דורות מתחלפים והעשייה בתחום זה עדיין נמשכת, מתפתחת ומתרחבת, ברור שמדובר במשהו עמוק ואמיתי; משהו שמתחבר לשורשי הקיום שלנו, מצד אחד, ולעתיד שלנו, מצד שני. באחרונה ציינו מלאת
50 שנה לכינון היחסים הדיפלומטיים בין גרמניה לישראל – יחסים שהחלו להתרקם במכון ויצמן למדע, בקשרים בין מדענים ישראליים למדענים גרמניים, שנים מעטות לאחר תום מלחמת העולם השנייה. החודש נציין מלאת 50 שנה לפעילותם של מדעני מכון ויצמן למדע בתחום החינוך המדעי במדינת ישראל – פעילות שיסדה והובילה, למעשה, את העיסוק בתחום זה בארץ כולה. במסגרת זו נקיים
עשרות פעילויות למען הציבור, התלמידים והמורים. בפרויקט אחד, למשל, ייצאו מאות מדענים ותלמידי מחקר מהמכון ל-222 בתי-ספר בארץ כולה, מדן ועד אילת, וישוחחו עם התלמידים ועם המורים על מחקריהם ועל אורח החיים בחזית המדע.
במבט ראשון אולי נראה שאין קשר בין שני תחומי פעילות אלה, אבל למעשה, שניהם מעידים על מרכיב מרכזי בזהות העמוקה של מכון ויצמן למדע: השאיפה ליזום ולעצב מציאות חדשה, והנכונות לקחת סיכון כדי לשפר את סביבת חייהם של אנשים רבים מאוד.
כשמדענים גרמניים ביקשו ליצור קשרים עם מדעני המכון, לפני 56 שנה, זמן לא רב לאחר השואה, התגובה הכמעט מתבקשת הייתה לסרב לשתף פעולה איתם. אבל שפת המדע הצליחה לגשר בין המדענים, והנכונות של מדעני המכון לראשוניות הובילה לכינון קשרי מדע שתרמו לחידוש הקשרים בין העמים.
לפני 50 שנה הייתה התפיסה המקובלת, שמורים צריכים לעסוק בחינוך, ומדענים אמורים לעסוק במדע. אבל מדעני המכון הבינו שאם אנו רוצים שמדינת ישראל תהפוך למרכז יֶדע עולמי, עליהם להפשיל שרוולים וליצור בעצמם תחום חינוכי חדש – חינוך מדעי. גם בתחום זה הוביל המכון והנהיג שינוי אשר מטביע את חותמו על החברה הישראלית.
אותה רוח של ראשוניות וחדשנות עמדה גם ברקע הקמת המרכז לחינוך מדעי על-שם ג'רי שוורץ והת'ר רייזמן שנחנך באחרונה. מרכז זה יאפשר לנו לפעול בתנופה בתחום החינוך המדעי, ובין היתר להפעיל מרכזֵי חינוך מדעיים ייחודיים ברחובות, בראשון-לציון, ובהמשך בערים נוספות. מרכזים אלה יתבססו על המודל של חמד"ע, אשר הוקם לפני יותר מ-20 שנה בתל-אביב, והם יביאו לקפיצת מדרגה בתחום החינוך המדעי, דבר שבעתיד הלא-רחוק ישפיע במידה ניכרת על לימודי המדעים באוניברסיטאות, ועל תעשיית הידע, שהיא אחד מעוגני המפתח בכלכלה הישראלית.