עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו:
הפעילויות של תנועות החרם על ישראל, BDS, שרבות מהן מכוּונות להטלת חרם אקדמי על מוסדות המחקר הישראליים, זוכות באחרונה להד תקשורתי וציבורי רב, בארץ ובעולם. אך מנקודת המבט שלנו, הפעילות הבין-לאומית של המכון נמשכת - ואף מתעצמת: מספר המבקרים הזרים גדֵל בהתמדה; מספר הכנסים המדעיים הבין-לאומיים המתקיימים במכון – בהשתתפות מדענים ידועי-שם מן העולם – גדֵל גם הוא; ובקשות והצעות לשיתופי פעולה עם מדענים ממוסדות המחקר הטובים בעולם מגיעות אלינו חדשות לבקרים. כל אלה מלמדים, שככל שהדברים אמורים במכון ויצמן למדע, המאמצים האדירים וסכומי הכסף הגדולים שמשקיעים ארגוני ה-BDS אינם נושאים פרי. יחד עם זאת, אל לנו להיות שאננים בעניין זה. עלינו לבחון ללא הרף את המגמות העולמיות, ואת מידת ההשפעה של הפעילויות השליליות האלה גם על האוניברסיטאות ועל מוסדות מחקר ישראליים בכלל.
הישג חשוב נוסף בתחום זה, שהושג בשיתוף פעולה בין ארבעה מוסדות מחקר ישראליים - האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל-אביב, הטכניון, ומכון ויצמן למדע – נובע מתרומת-ענק של הקנדי-אמריקאי מורט צוקרמן. תרומה זו תאפשר הפעלת תוכנית בין-לאומית מיוחדת לחילופי חוקרים, ותממן את פעילותם של חוקרים בתר-דוקטוריאליים מארצות הברית ומקנדה, שיבואו לעבוד ולבצע מחקרים במוסדות הישראליים השותפים לתוכנית. הודות לתוכנית זו יצטרפו אלינו חוקרים צעירים זרים, מצטיינים, דבר שיגביר במידה ניכרת את החותם שאנו מותירים בזירה הבין-לאומית. מדובר בשינוי מהותי, שכן כידוע, שיתופי פעולה בין-לאומיים חשובים לקידום מחקר מדעי.
בימים אלה קל לראות שבקמפוס המכון נבנים והולכים שני מבנים גדולי-מידות. שניהם יהיו מוכנים וייחנכו עד סוף השנה הקלנדרית הנוכחית. האחד הוא הבניין על-שם נלה וליאון בנוזיו, שבו ישתכנו המחלקה שנקראה עד לא מזמן "המחלקה לכימיה ביולוגית", וכיום שמה הוא "המחלקה למדעים ביומולקולריים", והמחלקה למדעי הצמח והסביבה. המבנה השני, הנבנה במזרח הקמפוס, בצמוד לשער הסמוך למכון דוידסון לחינוך מדעי, הוא מרכז שוורץ רייזמן לחינוך מדעי. שני מבנים אלה ירחיבו במידה רבה את יכולתנו לפעול ולהגיע להישגים משמעותיים בשני ערוצי הפעילות העיקריים שלנו - מחקר מדעי בחזית המדע העולמית, וחינוך מדעי.