שאלות אישיות עם לירן שלאק

01.06.2016

לירן שלאק

לירן שלאק

תלמידת מחקר לתואר שלישי,

בקבוצת המחקר של פרופ' רוני פז, המחלקה לנוירוביולוגיה, ובקבוצת המחקר של ד"ר אוהד שמיר, 
המחלקה למדעי המחשב,

בת 28

 

מה את חוקרת?

תחום המחקר שלי נע בין למידה אנושית ללמידה חישובית. אני מנסה ליצור מודלים מתמטיים חישוביים, המתארים כיצד בני-אדם לומדים במצבים שונים, וכיצד הם מאזנים בין איסוף יֶדע ליישומו. בסביבות טבעיות רבות ובמצבים שכיחים מאוד בחיים אנו ניצבים בפני מספר אפשרויות פעולה שונות, ואנו צריכים להחליט באיזו מהן לבחור. כאשר בוחרים, קיים מתח בין הצורך לחקור את האפשרויות השונות, על מנת להבין את טיבן, ובין הרצון להגיע לתוצאה בעלת הרווח הגדול ביותר, ולפעול בדרך "חמדנית". אני מתארת באופן מתמטי את תהליך הלמידה שמוביל אנשים לבחירה כזו או אחרת, ואת הגורמים אשר שולטים בבחירה, ומבדילים בין אנשים בעל נטייה "לחקור" לבין אלה ששואפים לרווח הגדול ביותר. אותו מתח, בין חקר הסביבה לבין ניצול הידע שנאסף עד כה לצורך הבחירה שתוביל לרווח, קיים גם בעולם האלגוריתמים הלומדים במדעי המחשב.

כחלק מהמחקר שלי אני גם מפתחת אלגוריתמים שמסוגלים ללמוד ממצבים שונים, כולל מצבים שבהם נוצרת תגובה מושהית לפעולה שנבחרה – דבר שמשפיע על היכולת ללמוד כהלכה.

איך החלטת להיות מדענית?

מגיל צעיר התעניינתי במדעים,ובמיוחד במדעי החיים. השתתפתי בקייטנות קיץ מדעיות ובחוגים מדעיים שונים, ולמדתי ביולוגיה בתיכון. כשהתלבטתי מה ללמוד באוניברסיטה, חיפשתי תחום שיאפשר לי להגשים את החלום שהיה לי מגיל צעיר – להבין משהו על הביולוגיה שלנו, ולהגיע לתגלית שתשפיע על העולם. לכן טבעי היה לחפש מה אפשר לשלב עם ביולוגיה, וכך הגעתי לתחום הביואינפורמטיקה. התברר שבחירה זו, השילוב בין ביולוגיה למדעי המחשב, היא ההחלטה הטובה ביותרשיכולתי לקבל. כאשר משלבים את השאלות המעניינות והמורכבות שקיימות בביולוגיה עם הכוח שיש למדעי המחשב, אפשר לפתוח דלתות למחקרים שלפני כן אי-אפשר היה לבצע.

מי היא דמות המופת שלך?

ברמה האישית, אני חושבת שתמיד שאבתי המון השראה וכוח מאמא שלי ומאחותי הגדולה, שהראו לי איך להתמודד עם קשיים ועם מכשולים שעומדים בדרך, איך לא נותנים להם לעצור אותך, ואיך משיגים כל מה שרוצים בחיים בעבודה קשה ובאומץ. הן שתיהן נשים חזקות מאוד, והצורה שבה הן מתנהלות מהווה עבורי מקור השראה ומודל לחיקוי. אחותי הגדולה עברה כמה משברים בחייה, והייתה צריכה, בין השאר, להתמודדעם שיקום והחלמה מתאונת דרכים קשה. החוזק והכוחות הנפשיים, שאיפשרו לה להתמודד עם הכל ולהיות חזקה, גם בהקשר הזה וגם בתחומים אחרים בחיים, מעוררים השראה.

מעבר לכך, אחת הנשים שעולות בדעתי, כשאני חושבת על מודל לחיקוי, היא גרייס הופר, מראשונות מדעניות המחשב בארצות הברית, המתכנתת הראשונה שעבדה על המחשב "הרווארד 1", שהייתה גם תת-אלוף בצי האמריקאי. היא פיתחה את הקומפיילר הראשון בעולם, ופרצה את הדרך לנשים רבות אחריה. הופר נכנסה לתחום שבתקופתה היה, רובו ככולו, גברי, והצליחה להתקדם ולהפוך לאחת מדמויות המפתח בעולם מדעי המחשב.

כיצד את מתייחסת להתמודדות שלך כאשה בעולם האקדמי?

יש פער בין היכולת של נשים להשתתף במחקר מדעי, להשפיע, ולהשאיר את חותמן בעולם המדעי, לבין אחוז הנשים שעוסקות במדעים כיום. לפני שנתיים הקמתי, בשיתוף עם כמה נשים נוספות, ארגון התנדבותי בשם "פרויקט מהממ"ט", שמטרתו לקדם בנות צעירות בגיל תיכון ללימודי מדעים, ובפרט מדעי המחשב– שם האחוזים נמוכים במיוחד. באופן אישי, אני לא מרגישה שנתקלתי במכשולים שנובעים מנושא המיגדר במהלך הלימודים האקדמיים שלי, אך אני מכירה נשים רבות שחשות שהן פחות מסוגלות, או שהתחומים המדעיים, ובפרט מדעי המחשב, אינם מתאימים להן. זו תפיסה שגויה שחייבים לתקן כבר מגיל צעיר.

איפה את שואפת להיות בעוד עשר שנים?

אני שואפת לבצע מחקר משמעותי, שתוצאותיו יקדמו את המדע או יתרמו לחברה ולקידמה. 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם