בית-החולים "מקלין" ומכון ויצמן למדע ישתפו פעולה במחקר נוירופסיכיאטרי

בית-החולים הפסיכיאטרי "מקלין", המהווה חלק מבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד האמריקאית, ומכון ויצמן למדע בישראל, משלבים כוחות על מנת להבין את המנגנונים העצביים המחוללים הפרעות נוירופסיכיאטריות, דבר שעשוי לקדם פיתוח של טיפולים רפואיים בהפרעות אלה.

"כיוון שאיננו מבינים הפרעות פסיכיאטריות ונוירולוגיות, אנו מתקשים להציע טיפולים מתאימים לחולים", אומר פרופ' קרי ג'. רסלר, מנהל המחקר של בית-החולים "מקלין", המלמד וחוקר גם בבית-הספר לרפואה בהרווארד. "הדרך היחידה שבה נוכל להתקדם מבוססת על שילוב כוחות ברחבי העולם". פרופ' רוני פז, מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, מוסיף: "מטרת שיתוף הפעולה היא להבין את המנגנונים המעורבים בהפרעות מוחיות, ולתרגם את הידע הזה עד ליישומו בטיפול במטופלים ובמשפחותיהם".

מספר הסובלים ממחלות פסיכיאטריות נמצא בעלייה מתמדת, דבר שמטיל עול גדול על החולים, על בני משפחותיהם ועל מערכות הבריאות. הפרעות מסוימות, כמו דיכאון, חרדה ועקה פוסט-טראומטית, מהוות אתגר משמעותי, משום שההתמודדות איתן – איבחון וטיפול – לוקה בחסר, הן במיקוד והן במהימנות.

כדי להתמודד עם הצרכים הללו, החליטו בית-החולים "מקלין" ומכון ויצמן למדע לשלב את המשאבים המחקריים הבסיסיים, הפרה-קליניים והקליניים, המשלימים שלהם. שני הארגונים מחזיקים במומחיות רחבת-טווח בתחומי הגנטיקה, הביולוגיה התאית והמולקולרית, פיסיולוגיה, חישוביות ודימות המוח. באמצעות שילוב כל המשאבים הללו יוכלו מדענים ורופאים משני הארגונים להוביל ביעילות מחקר ממוקד מאוד "משולחן המעבדה אל מיטת החולה".

שיתוף הפעולה, שמובילים פרופ' רסלר, פרופ' אלון חן ופרופ' פז, מורכב משלוש יוזמות עיקריות: פרויקטי מחקר משותפים, שבהם חוקרים בסיסיים וקדם-קליניים במכון ויצמן למדע ישתפו פעולה עם עמיתיהם ב"מקלין"; שיתוף משאבים אינטלקטואליים והכשרה, כולל ביקורי סטודנטים, ביקורי מדענים, וחוקרים בתר-דוקטוריאליים; וכן מפגשים וכנסים משותפים. פרויקטי המחקר המקדמיים במסגרת שיתוף הפעולה יתמקדו בדיכאון, בחרדה ובהפרעות הקשורות לטראומה. שלושה שיתופי פעולה כאלה יחלו בקרוב: צוותי המחקר של פרופ' רסלר ב"מקלין" ופרופ' חן במכון ויצמן למדע יחלו לחקור יחד את המנגנונים המולקולריים הכרוכים בהפרעות הקשורות לפחד, לחץ וטראומה.

שיתוף הפעולה הזה יתמקד בתהליכים מולקולריים וגנטיים חשובים שהתגלו באחרונה, אשר משפיעים באופן ישיר על מערכות הורמונליות ועל פעילות עצבית באזורי מוח, וכן על מסלולים תאיים שמעורבים בתגובה ללחץ.

שיתוף הפעולה השני – אותו מובילים פרופ' פז וצוות מומחים עולמיים למנגנוני למידה, זיכרון ותיגמול במוח באמצעים פיסיולוגיים, דימות מוחי, וחישוביות – יתמקד במאמץ לזהות אמצעים פוטנציאליים למניעה של דיכאון, חרדה ופוסט-טראומה. שיתוף הפעולה השלישי יתמקד בהבנה ובמודולציה של מנגנונים מולקולריים ועצביים בקליפת המוח הקדם-מצחית. פרויקט זה, אותו יוביל ד"ר עופר יזהר, נועד להבין טוב יותר את השאלה, כיצד שולט איזור זה במוח ברגשות ובלמידה, ומווסת אותם, כמודל למיגוון הפרעות פסיכיאטרי.