"בוחרות במדע": גרסת המגזין ולוח השנה

ההיסטוריה המדעית עד כה הייתה נחלת המדענים הגברים הרבה יותר מאשר זו של עמיתותיהם המדעניות – על כך אין ויכוח. יש לקוות, כי בעוד 100 שנה, כאשר יעצרו להביט לאחור, יגלו שקביעה זו כבר אינה נכונה. עם זאת, לעיתים, גם כאשר מדעניות ניצבו בצמתים החשובים ביותר, הן לא זכו להכרה שהיו ראויות לה. מסבירה ד"ר ליאת בן דוד, מנכ"לית מכון דוידסון לחינוך מדעי: "מה משותף לרוזלינד פרנקלין, מרי אנינג וג'ורג' אליוט?

אם התשובה אינה ברורה לכם, הרי זה מפני שעוּבְדַת היותן נשים מנעה מהן את ההכרה שהיו ראויות לה. רוזלינד פרנקלין הייתה צריכה להיות מזוהה מיד עם פענוח מבנה הדי-אן-איי, מרי אנינג הייתה צריכה להיות מוּכרת כמי שתגליותיה השפיעו השפעה מהפכנית על תפיסתנו ביחס להתפתחות החיים על פני כדור הארץ, וג'ורג' אליוט הייתה צריכה להיות מסוגלת לחתום על הספרים שכתבה בשמה האמיתי – מרי-אן אוונס – בלי להסתתר מאחורי שם עט של גבר".

שורות אלה פותחות מהדורה מיוחדת של הירחון לילדים "גליליאו צעיר", שהופקה בשיתוף מכון דוידסון והוקדשה כולה לחוקרות פורצות דרך. מקרוליין הרשל – האסטרונומית שגילתה חמישה שביטים, ועד פלורנס נייטינגייל – שייסדה את מקצוע הסיעוד ופיתחה את תחום הסטטיסטיקה. גם מקומן של המדעניות הישראליות לא נפקד: למשל, אלישבע גולדשמידט שהניחה את היסודות למחקר גנטי בישראל או עליזה ורדי – גנטיקאית שהצילה את ענף ההדרים בישראל. ויש אפילו נציגות למדעניות מדור ה-Y: מדענית המחשב הישראלית קירה רדינסקי, ילידת 1986,שפיתחה תוכנה לחיזוי אירועים בקנה-מידה עולמי.

גיליון זה הוא חלק מקמפיין "בוחרות במדע" שמקדם מכון דוידסון כדי לעודד ילדות ונערות ללמוד מקצועות מדעיים. כחלק מהקמפיין הושק גם באחרונה לוח שנה, בעברית ובאנגלית, אשר מציג את סיפוריהן של 13 מדעניות ישראליות פורצות דרך, במטרה להציב מודלים נשיים לחיקוי עבור תלמידות. בין המדעניות שזכו למחווה בלוח השנה נכללות גם ארבע מדעניות ממכון ויצמן למדע: פרופ' שפי גולדווסר – כלת פרס טיורינג למדעי המחשב (2013); פרופ' עדה יונת – כלת פרס נובל בכימיה (2009); פרופ' אורה קדם – כלת פרס ישראל (1964); ופרופ' מיכל שוורץ. הוצאת לוח השנה מלוּוה בתערוכת כרזות, אשר מוצגת בימים אלה במכון דוידסון.

בנוסף, עלה באחרונה לאוויר מדור "בוחרות במדע" במסגרת אתר תקשורת המדע של מכון דוידסון .