עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו:
מדור אמנות - "המכון", גיליון 89
שתף
בשנת 1996 שלח הפיסיקאי אלן מאוניברסיטת סוקאל (Alan Sokal) ניו-יורק, מאמר לכתב-העת המדעי Social Text, היוצא לאור באוניברסיטת דיוק ומתמקד בחקר התרבות. כותרתו הייתה: "מרחיבים את הגבולות: לקראת הרמנויטיקה טרנספורמטיבית של כבידה קוונטית". לאחר שהמאמר פורסם, הודיע סוקאל שמדובר באוסף חסר משמעות של קלישאות וציטוטים של הוגים פוסט-מודרניסטיים. סוקאל מתח קו ישר בין פוסט-מודרניזם לפוסט-אמת, והדבר הצית ויכוח שנמשך שנים.
כיצד, אם כך, אפשר להבחין בין אמירות או חדשות אמיתיות, לכאלה שהן מזויפות? זו השאלה שאגניישקה קוראנט, ורדי בוברוב ויעל בלבן בוחנות בעבודותיהן המוצגות בתערוכה "חדשות ישנות, מזויפות".
אגניישקה קוראנט, אמנית פולנייה שעובדת בניו-יורק, בוחנת את מאפייני האמת והזיוף במערכות מורכבות של כלכלה, תרבות וחברה. בעבודה הקרויה "זמן מחצית החיים של העובדות" היא מציגה שתי "טבלאות מחזוריות": אחת של היסודות הכימיים הבסיסיים של ההוויה החברתית-כלכלית-תרבותית, והשנייה של "תפיסות שגויות ואגדות אורבניות" אשר מלוות ומעצבות את חיינו. בעבודה "מפות של איי רפאים" היא מציגה שתי מפות בדיוניות שבהן מופיעים איי רפאים, שעל אף שאינם קיימים, אנשים האמינו בקיומם בתקופות שונות של ההיסטוריה, וחלק מהם הומצאו ככל הנראה לצרכים פוליטיים, מדיניים וכלכליים.
יעל בלבן מציגה את המיצב "איגנודי: ביקור חוזר", אשר מהדהד דמויות של גברים עירומים (Ignudi) שצייר מיכלאנג'לו על תקרת הקאפלה הסיסטינית. בלבן ציירה-רשמה אותם על שברים של לוחות שיש. בדרך הטבע, הרישום קודם, כרונולוגית, לפיסול, אלא שבלבן בחרה להפוך את הסדר (בבחינת היפוך כיוון הזמן), והציבה את הרישום ה"ראשוני" ב"קו הגמר", כתוצר הסופי של היצירה.
נושק למיצב זה, מתוח המיצב "מלכודת?", מעשה ידיה של ורדי בוברוב. עבודה זו, העשויה כולה מגומיות משרדיות, אשר מחוברות זו לזו בקשר שטוח, מדמה רשת ענקית של קורי עכביש, המציבה בפני המתבונן איום שקט, ונחזית להיות מלכודת 
מאיימת, דבר שמחייב דריכות מסוימת והמתנה לבאות. גבול האלסטיות של הגומיות המשרדיות רומז גם על גבול היכולת שלנו להאמין באמיתותן של "חדשות מזויפות".
חדשות ישנות, מזויפות.
מרכז הכנסים על-שם דוד לופאטי, מכון ויצמן למדע
אוצר: יבשם עזגד
מרכז הכנסים על-שם דוד לופאטי, מכון ויצמן למדע
אוצר: יבשם עזגד
שתף
