עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו:
כאשר בוחנים במבט כללי את כל המדעים הניסויים (בשונה מהמדעים התיאורטיים), אפשר להבחין במאפיינים המשותפים לכולם. אחד מהם הוא השלב שבו יש צורך במעבר מניסויים שמתבצעים במעבדות של מדענים וקבוצות מחקר, לניסויים שכדי לבצעם יש צורך במתקני ליבה גדולים. למעשה, אפשר לומר שאנחנו עוברים לעידן שבו אפילו "מדע קטן", המוגדר בדרך כלל כמחקר שמבצעת קבוצה קטנה יחסית בהנהגתו של חוקר ראשי אחד, זקוק למתקנים גדולים. התופעה הזאת חוצה את כל הפקולטות שלנו, ועם מתקנים אלה נמנים, בין היתר, מערכים גדולים של מחשבים הפועלים במהירות גבוהה, אמצעים שונים לאחסון נתונים, מיקרוסקופים רבי-עוצמה, מעבדות ביולוגיה בתפוקה גבוהה, ועוד. אנו נמצאים בעיצומם של השינויים המהירים הללו. השיפוץ המשמעותי בבניין אולמן הוא חלק ממגמה זו, וכך גם הרחבת מתקן הליבה הקדם-קליני שלנו, או בשמו החדש, "המכון למידול מחלות".
לשם הפעלת מתקני ליבה מתקדמים בהיקף כזה נחוצים צוותים של אנשי תמיכה ומומחי מעבדה ברמה גבוהה מאוד, שיוכלו לעבוד יחד עם ראשי קבוצות המחקר וצוותיהם, ולסייע להם להתמודד עם השאלות המחקריות העכשוויות, ועם השאלות החדשות שללא ספק עולות ויעלו בהמשך. מערכות ליבה גדולות אלה הן הנקודה הארכימדית אשר מאפשרת למדענים שלנו "להזיז את העולם" ולהרחיב את גבולות הידע שלנו. האתגר המונח לפתחנו הוא איתור התשתיות המתאימות שיוכלו לשרת את סקרנותם של המדענים במשך כמה שנים בעתיד. כמובן, המערכות הטכניות חשובות מאוד, אבל איכות האנשים שמפעילים אותן היא זו ש"עושה את ההבדל".
אשר לאיכות, נראה שאנחנו מצליחים למדי: בדירוג שערך באחרונה המרכז לחקר המדע והטכנולוגיה באוניברסיטת ליידן שבהולנד, ניצב מכון ויצמן למדע במקום התשיעי בעולם. אנחנו בהחלט יכולים להתגאות בהישג זה, אבל זה בהחלט לא אומר שאנחנו יכולים לנוח על זרי הדפנה. להיפך, העובדה שאנו נכללים בַּקבוצה של עשרת מוסדות המחקר האיכותיים בעולם מטילה על כתפינו אחריות ומציבה בפנינו אתגר. קל יחסית ללכת בעקבות המובילים; הרבה יותר קשה ומחייב להוביל.
אני מאחל לכולכם, ולבני משפחותיכם, שנה טובה.
דניאל זייפמן