אחרי מות

דו"ח
18.02.2019

לזכרו של פרופ' אברהם (אבי) בן-נון

שתף

פרופ' אברהם (אבי) בן-נון

פרופ' אברהם (אבי) בן-נון, מהמחלקה לאימונולוגיה, הלך באחרונה לעולמו, בגיל 72 . מדענית הסגל ד"ר נתלי קאושנסקי אומרת לזכרו: "אבי השלים בהצטיינות תואר שני במיקרוביולוגיה,  באוניברסיטת תל-אביב, בשנת 1974 ודוקטורט באימונולוגיה, בהנחייתו של פרופ' ירון כהן במכון ויצמן למדע, בשנת 1981 . שנה לאחר מכן עבר לבוסטון וביצע מחקר בתר-דוקטוריאלי במחלקה לגנטיקה בבית-הספר לרפואה של הרווארד. בשנת 1984 חזר כמדען צעיר למכון והצטרף למחלקה לאימונולוגיה.בשנת 1993 עלה לדרגת פרופסור חבר. ב- 2007 עלה לדרגת פרופסור. בהמשך זכה בפרס המחקר על-שם  אלכסנדר פון הומבולדט, מטעם מכון מקס פלנק לנוירוביולוגיה.

"פרופ’ בן-נון התמקד בחקר מחלות אוטואימוניות, ובייחוד בטרשת נפוצה (Multipl Sclerosis ). טרשת נפוצה היא מחלה של מערכת העצבים המרכזית, המאופיינת בהסננה דלקתית, המלווה בהרס של שכבת המיאלין שעוטף את סיבי העצבים ובפגיעה בתפקודם. גורם המחלה אינו ידוע, אולם תגובה חיסונית- עצמונית (אוטואימונית), המביאה פתוגניים נגד חלבונים T לשפעול תאי במעטפת המיאלין, היא שמובילה את התהליכים הפתולוגיים. אחד ההישגים הבולטים של אבי, שהביא לפריצת דרך משמעותית, הוא פיתוח דרך לגדל של המערכת החיסונית, במעבדה תאי T הפוגעים בחלבוני המיאלין – תאים אשר אופיינו כמחוללי מחלה. תגלית זו פורסמה והיוותה בכתב-העת המדעי ,Nature תשתית לפיתוח תרופות לטרשת נפוצה ולמחלות אוטו-אימוניות רבות אחרות.

"מחקריו של פרופ' בן-נון תרמו גם באפיון התגובה החיסונית נגד החלבונים שמרכיבים את המיאלין. בעזרת כל אחד מחלבונים אלו – שזוהו גם בבני-אדם חולים – אפשר היה להשרות מחלה דמוית טרשת נפוצה. פרופ' בן-נון סבר כי גישת טיפול המכוונת נגד כלל תאי ה- T הפתוגניים - תאי T המשופעלים נגד חלבונים  שונים במעטפת המיאלין –תוך שימור יתר התפקודים של המערכת החיסונית, מהווה מטרה מרכזית בטיפול בטרשת נפוצה. הוא גם בחן במחקריו את השימוש בתאי גזע לצורך התחדשות ותיקון של שכבות המיאלין שנפגעות בתהליך המחלה.

"התרומה המדעית של פרופ’ בן-נון מהווה אבן דרך בעולם האימונולוגיה ובחקר מחלות אוטואימוניות בפרט.  מעבר להיותו מדען יצירתי ופורץ דרך, אבי גם היה מורה נערץ ואדם מעורר השראה. רבים מתלמידיו ראו בו מודל חיקוי לחיים.בכולנו טבוע המשפט שעליו חזר מעת לעת: 'הדבר שקידם אותי בחיים היה ההעזה לחלום ולשאוף גבוה'. כך נזכור אותו תמיד".

יהי זכרו ברוך.

שתף