מכון למחקר על-שם דניאל זיו

 

מכון למחקר על-שם דניאל זיו, שממנו התפתח לימים מכון ויצמן למדע, הוקם בשנת 1934 , ביוזמת חיים ויצמן, כחלק מחזונו לשילוב שתי אהבותיו הגדולות - המדע והציונות. הבניין נבנה בתרומת ישראל ורבקה זיו, ממייסדי רשת החנויות מרקס אנד ספנסר, שביקשו להנציח בדרך זו את בנם דניאל. הכתובת על הבניין כתובה בשלוש שפות - אנגלית, עברית וערבית - עדות לחזון ויצמן על חיי שלום, אחווה ויצירה בין יהודים וערבים. המבנה תוכנן על-ידי בנימין חייקין, כשהלוגו המופיע עליו תוכנן על-ידי האדריכל היהודי הנודע אריך מנדלסון, ככל הידוע, בשיתוף פעולה עם הטיפוגרפית פרנצ'סקה ברוך.

הכניסה והמבנה כולו שמורים היטב, והם דוגמה לסגנון הבנייה האופייני לתקופה, המשלב את הסגנון הבין-לאומי עם נגיעות ים-תיכוניות אופייניות. דוגמה בולטת לכך אפשר לראות במעקה גג המבנה בעל הצורה המחודדת כלפי המרכז, כמעין גמלון יווני קלאסי. מערכת מורכבת של מספר בליטות ומגרעות מדגישה את מיקומם של הכניסה, כרכוב הגג, וקו החלונות העליונים והתחתונים. שני קווי החלונות מזכירים את חלון הסרט המפורסם שקבע האדריכל הצרפתי לה-קורבוזיה, ומהווה אחד מעקרונות הסגנון הבין-לאומי. אלא שחייקין, אדריכל ארץ-ישראלי, בחר שלא לנתק את העמודים מהחזית וליצור את חלון הסרט הארוך, תוך הסתפקות במגרעות. אלה, בצירוף טיח לבן וחלק בין החלונות בחזית, מדגישים את חלונות העץ המקוריים, שהשתמרו עדיין והם נפתחים מעלה בהזזה, ונקראים בשל כך (בהומור מסוים) "גיליוטינה". תריסי הגלילה המקוריים מעץ אמנם לא שרדו, אך חדר המדרגות בבניין השתמר להפליא, והוא ראוי לשמש מוקד עלייה לרגל להיסטוריונים, לאדריכלי שימור ולאוהבי הנוסטלגיה באשר הם.