עיתונאיות ועיתונאים, הירשמו כאן להודעות לעיתונות שלנו
הירשמו לניוזלטר החודשי שלנו:
שתף
בניין וולפסון למחקר ביולוגי
אדריכלים: בנימין אידלסון, גרשון ציפור, נחום זלקינד ומשה הראל
בניין וולפסון למחקר ביולוגי תוכנן על-ידי האדריכלים בנימין אידלסון, גרשון צפור, נחום זלקינד ומשה הראל בשנת 1968 כבניין בן שש קומות. זהו אחד הבניינים המסיביים ביותר במכון ויצמן למדע. הוא מתנשא לגובה, ועם זאת שומר על צניעות מאופקת וקווים ישרים. המבנה מציע ענייניות הנובעת מתיפקודו, ברוח זרם הפונקציונליזם באדריכלות. האדריכל גרשון צפור, שהיה אחראי לתכנון החלק הראשון, הוסיף בשנת 1983 עוד שתי קומות. תוספת זו אינה ניכרת כלל בחזית, הודות למאמצים שאיפשרו לאדריכלים ולבונים לאתר את המחצבה המקורית שממנה נחצבה אבן החיפוי בה השתמשו בעבר.
כל קומה בבניין מורכבת משורות אבן אופקיות, כשביניהן שורת חלונות. הכניסה לבניין כוללת גגון בולט, שברוח הפונקציונליזם מנוצל ומתפקד כבסיס לרצפתה של מרפסת גדולה הצמודה לקומה שמעל ומשמשת כ"מפגש המדענים". אל מול האבן הבהירה שבחוץ והסגנון הפונקציונליסטי מפתיע חלל הכניסה בעבודת מחשבת של חיפוי עץ מלוחות טרפזיים תלת-ממדיים בעיצוב הפנים של האדריכלים רפי בלומנפלד ולזר חזקיה. המתבונן בהם יכול להשתהות במשך דקות ארוכות בניסיון להבין איך התקבל המבנה התלת-ממדי הייחודי רק באמצעות חיתוך טרפזי של הלוחות.
אלא שגם עבודת עץ זו נועדה לא רק לצורכי אמנות ואסתטיקה, אלא גם לשם הפרדה של אולם הרצאות מחלל הכניסה לבניין. רק חדי העין יבחינו בשתי דלתות האולם המסתתרות בקיר העץ, כשאפילו הידיות הבולטות שלהן עשויות בדוגמת הטרפז התלת-ממדי. כעת אפשר להבין, שעבודת העץ שימשה גם לצורך בליעה אקוסטית של קולות מהמבואה, אשר עלולים להפריע לאולם ההרצאות שמאחורי קיר העץ. לבליעת הרעשים תורם גם שטיח קיר שנארג על-פי ציור של הצייר ז'אן דוד, המתאר את אדם וחווה 29.
שתף
