המאיץ על-שם קופלר במרכז קנדה לפיסיקה גרעינית

 

המאיץ על-שם קופלר במרכז קנדה לפיסיקה גרעינית תוכנן על-ידי האדריכל משה הראל בשנת 1975, והפך ללא ספק לסימן היכר אדריכלי של מכון ויצמן למדע. המבנה הייחודי משלב שני מגדלים. האחד, דמוי בורג, מתנשא לגובה 57 מטרים. בראש השני, שגובהו 53 מטרים, נבנה מבנה דמוי ביצה שאורכו 22 מטרים ורוחבו 14 מטרים.

 

עיצוב זה מתקשר לתקופה שמושפעת מהישגים ראשונים בחלל, מוסיקת פופ, ותפאורות לסרטי מדע בדיוני (דוגמת הבית העתידני והאמיתי ב ו צולם הסרט "ישנוני" של וודי אלן בשנת 1973). על רקע זה חיפשו קבוצות וזרמים באדריכלות דרך חדשה לביטוי, שתהא שונה מהמודרניזם הישר וה"יבש". המפורסמת מכולן היא קבוצת ארכיגרם, שהפיקה עבודות כל-כך עתידניות ורדיקליות עד שהן לא נבנו מעולם. בין אלה אפשר למנות מבנים ניידים בעלי רגליים, ועיר שחלקיה ניתנים לשליפה ולהרכבה. קשר ברור קיים בין המאיץ שבמכון ויצמן למדע לבין מצפה השמש על-שם איינשטיין שנבנה בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת בפוטסדאם, גרמניה, על-ידי האדריכל אריך מנדלסון - האדריכל המפורסם הקשור קשר בל-יינתק למכון ויצמן למדע.