בניין לחקר מוליכים למחצה על-שם הרמן ודן מאיר

 

הבניין לחקר מוליכים למחצה על-שם הרמן ודן מאיר תוכנן על-ידי האדריכל דוד זרחי בשנת 1991, והוא דוגמה טובה לשיטת הבנייה המתועשת לקירות בטון בציפוי אבן שהייתה נפוצה בשנות ה-80 של המאה הקודמת. בשיטה זו נבנים קירות הבניין בבת אחת עם חיפוי החוץ שלהם, וכך נחסכות עבודות גמר של טפסנות ופיגומים, וזמן העבודה מתקצר. בנוסף, שיטה זו משפרת את דייקנות הביצוע, היות שהיא מבוצעת במפעל, בתנאים נאותים ותחת בקרה קפדנית. החסרונות העיקריים בשיטה זו הם הצורך בפועלים מקצועיים, עלות השימוש במנוף, והקושי לבצע שינויים בקירות הבטון.

 

ענף הבנייה שאף תמיד להידמות למפעל תעשייתי לייצור מכוניות, וניסיונות מעשיים בתחום זה נעשו בשנות ה-60 של המאה ה- 20, כשהבולט בהם הוא ה"הביטאט" של האדריכל משה ספדיה בתערוכת א קספו שהתקיימה במונטריאול בשנת 1967. עם זאת, עדיין לא צלח הרעיון להקים בית מתועש, זול, גמיש לשינויים ואסתטי למראה, שאפשר להרכיבו מחלקים מוכנים מראש. כך קרה שבניינים מתועשים נפוצים בעיקר במבני תעשייה, ובתקופות מסוימות, כעניין שנובע מאופנה או בשל מחיר אטרקטיבי, גם בתחום הבנייה למגורים או למשרדים.