בניין הלן ומילטון קימלמן

19.01.2011

שתף

 
בניין הלן ומילטון קימלמן. אדריכלים: גרשון וברק צפור, צדוק שרמן ושמואל פוטש
בניין הלן ומילטון קימלמן
אדריכלים: גרשון וברק צפור, צדוק שרמן ושמואל פוטש

 

בניין הלן ומילטון קימלמן נבנה כהרחבה של בניין המחקר על-שם א רנסט דוד ברגמן, שתוכנן על-ידי האדריכל משה הראל בשנת 1963 כמבנה בטון בן ארבע קומות. בשנת 1994, בתכנון משותף של האדריכלים גרשון וברק צפור, צדוק שרמן ושמואל פוטש, נוספו לו שתי קומות. החזיתות חופו בקיר מסך גדול ועכשווי, עשוי זכוכית בגוון כחלחל-ירקרק. הקיר משתרע על כל החזית הפונה לרחוב, למעט קומת הקרקע. העצים המשתקפים בו מעלימים את תוואי הבניין.
 
הזכוכית שמשתמשים בה בשיטה זו היא זכוכית רפלקטיבית או קרמית. היא אינה שקופה, והכהות המסוימת שלה הופכת אותה למעין מראה חד-כיוונית כלפי הצד המואר. זכוכית זו מאפשרת כיסוי אחיד ומלא של כל הבניין - החל מהחלונות וכלה בחלקים אטומים כמו קירות ורצפות בטון. המראה שמתקבל מתעתע: במקום שהזכוכית תחשוף למתבונן מבחוץ בשעות היום את המתרחש בפנים הבניין, היא הופכת למראה, והמתחולל בפנים הבניין נותר בגדר תעלומה. בשעות הלילה המראה משנה כיוון, ומי שעומד בבניין כמעט ואינו יכול לראות החוצה, בעוד אלה שנמצאים בחוץ רואים את כל מה שקורה בחדרים המוארים בפנים. מכיוון שעיקר השימוש בבניין הוא במהלך היום, נשמרת פרטיות העובדים, לצד השתקפות והכפלה של עצי הגינה והברושים הגדולים.
 
בניין הלן ומילטון קימלמן. אדריכלים: גרשון וברק צפור, צדוק שרמן ושמואל פוטש
 
פיתוח טכנולוגיית בנייה חדשנית זו הפך אותה מיד ללהיט, ובניינים מסוג זה, בצבעי כחול וירוק כצבעי הזכוכית, ניתן לראות היום בארץ כמעט בכל איזור משרדים ופארקים לתעשייה עתירת ידע. חלק מהאדריכלים שהשתמשו בסגנון זה שברו מעט את קיר הזכוכית באמצעות קירות אבן שהשתלבו כחלק מעיצוב קיר הזכוכית והחזית. כך נמנעו מליצור קופסאות אור מסנוורות ויקרות לביצוע. בבניין זה השתמשו האדריכלים בגרניט ובגרניט-פורצלן לצרכים מעשיים, ולא רק לצורך עיצוב. חומרים אלה משמשים כאן לכיסוי בליטות בטון של כבלי מתיחה, שהשתמשו בהם לחיזוק הבניין שנדרש כדי לאפשר את הוספת שתי הקומות.
 
גם במבואת הכניסה השתמשו האדריכלים בזכוכית כבכיסוי לשלד הבניין, אלא שהפעם התחלפו מעט התפקידים. הפעם מדובר בזכוכית שקופה שעליה מודבק שילוט בגוון טורקיז כצבע הזכוכית שבחוץ. הזכוכית עברה תהליך של עיגול בתנור, והיא משמשת כשלט הכוונה, ומחפה את שני עמודי הבניין הראשיים והמקוריים בכניסה. ריצוף המבואה האדמדם מזכיר שוב את חיפוי האבן החיצוני, וקיר המסך הירקרק מתכתב עם ציור הקיר של האמנים דוד קדם ועמירם שמיר בצבעי טורקיז עדינים, שנכלל בבניין המקורי.
 

שתף