חקר העבר

01-01-1999

 

מדעני המכון פיתחו שיטה העשויה לשפוך אור על חקר השימוש באש על-ידי האדם הקדמון. אחד הקשיים בתחום המחקר הזה נובע מהעובדה שקשה מאוד לזהות עדויות לשימוש באש. אפר, היכול לשמש עדות כזאת, אינו משתמר לאורך זמן: רוב המינרלים המרכיבים את האפר אינם יציבים, כך שבחלוף הזמן הם משתתפים בתגובות כימיות רבות ושונות, עד שהם משתנים ללא הכר.

 

כדי להתגבר על הקושי הזה פיתחו מדעני המכון טכניקה חדשה לזיהוי אפר קדום. הטכניקה מאפשרת לחוקרים לעקוב אחר שרשרת התגובות הכימיות שבהן משתתפים המינרלים הכלולים באפר. כך התגלה שגם לאחר התגובות האלה נותרים מינרלים אחדים במצב יציב יחסית. מציאותם של המינרלים האלה - שהם שאריות אפר - עשויה לשמש עדות לקיומו של אפר, ולשימוש באש.

 

טכניקה זו - שפותחה תוך כדי מחקרים ארכיאולוגיים שבוצעו בישראל - משמשת כיום לזיהוי אפר בחפירות ארכיאולוגיות במקומות שונים בעולם, לרבות באתר מערת זוקודיאן, שבקרבת בייג'ינג (פקין), סין. במערה זו התגלו שרידי אדם קדמון שחי לפני 500,000 - 250,000 שנה, שכונה "האדם מפקין". חוקרים סיניים ואחרים משערים שאדם קדמון זה היה אחד הראשונים שבייתו את האש, אך עד כה אי-אפשר היה להוכיח את ההשערה הזאת. עכשיו, ייתכן שאפשר יהיה להוכיח - או לסתור - את ההשערה, באמצעות השיטה החדשה לזיהוי שרידי אפר. חוקרים ממכון ויצמן למדע הם המדענים המערביים הראשונים שהורשו לעבוד ולחקור באתר הסיני זה 60 שנה.