הוכתרו בתואר דוקטור לשם כבוד

01.12.2008
עומדים מימין: פרופ' פיטר גולדרייך, דונלד ל. קירק, הרב דוד הרטמן, פרופ' אהרון צ'חנובר, פרופ' הלמוט שוורץ, רוברט יוסף דרייק, יהושוע סובול. יושבים מימין: ארנסט קרמר, אלי ויזל, דבורה בן דרור, לורי לוקיי

 

 

דבורה בן דרור (ישראל)

דבורה בן דרור השכילה להפוך טרגדיה אישית למפעל של הצלת-חיים. היא הייתה הכוח המניע מאחורי עמותת אדי, שבמסגרתה עסקה במשך 30 השנים האחרונות בקידום השתלת איברים. מאות ישראלים חבים כיום את חייהם להתמדתה ולמסירותה.
 
עמותת אדי נקראת על שמו של בנה המנוח של דבורה, אהוד (אדי), אשר סבל מאי ספיקת כליות סופנית. במשך שנתיים המתין להשתלת כליה, אולם עד שנמצאה כליה מתאימה הידרדר מצבו, עד שלא היה מסוגל עוד לעמוד בסיבוכים שנבעו מן הניתוח. הוא מת בספטמבר 1978 בגיל 28.
 
במשך תקופת אשפוזו שיתף אדי את הוריו, שמואל ודבורה, בחלומו להקים ארגון המוקדש לקידום מודעות לחשיבות של השתלת איברים, ולעידוד אנשים לשאת כרטיס שבו הם מצהירים על נכונותם לתרום את איבריהם במקרה של מוות. חלומו של אדי היה לצוואתו, וביום השלושים למותו הכריזו הוריו, דור חמישי של חקלאים מפתח-תקווה, על ייסודה של עמותת אדי.
 
עמותת אדי, המונה כיום כחצי מיליון חברים נושאי-כרטיס, ממשיכה לעורר מודעות ציבורית בישראל לחשיבות של תרומת איברים ולקדם חקיקה בתחום זה. השנה סייעה העמותה להעביר בכנסת שני חוקים רלבנטיים למטרה זו.

 

פרופ' אהרן צ'חנובר (ישראל)

פרופ' אהרן צ'חנובר, ביחד עם פרופ' אברהם הרשקו, פיענח תהליך של פירוק חלבונים בתאים חיים. המנגנון שגילו מתבסס על מולקולת היוביקוויטין (ubiquitin), הנצמדת לחלבון פגום, או לא יעיל, ובכך מסמנת אותו כמי שנועד להרס. מחקר חלוצי זה הבהיר כיצד התא שולט בתהליכים מרכזיים שונים כגון חלוקת התא, תיקון ה-DNA, ובקרת איכות של חלבונים חדשים. כאשר הפירוק אינו פועל כשורה, התוצאה היא מחלה. תגלית זו הובילה להתקדמות חשובה בחקר מנגנוני הפעולה של מחלות ממאירות, מחלות של המערכת החיסונית כגון אסתמה, מחלות תורשתיות כגון ציסטיק פיברוזיס, ומחלות שפוגעות במערכת העצבים ובמוח, כגון פרקינסון ואלצהיימר. עבודה זו זיכתה את שני המדענים יחד עם פרופ' ארווין רוז מארה"ב בפרס נובל בכימיה לשנת 2004.
 
אהרון צ'חנובר הוא פרופסור במעמד מיוחד למחקר בפקולטה לרפואה על-שם רפפורט בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, בחיפה. בשנת 1974 השלים את לימודי הרפואה בבית-הספר לרפואה של הדסה והאוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר שהשלים את שירותו הצבאי כרופא קרבי היה תלמיד לדוקטורט של פרופ' אברהם הרשקו בטכניון, שם, בשנת 1981, הוענק לו תואר ד"ר למדעים. כיום הוא עוסק, לצד מחקר מדעי, בקידום פרויקטים מדעיים לאומיים.

 

ארנסט קרמר (גרמניה)

ארנסט קרמר מגלם בדמותו את מה שנודע בעבר כ"סינתזה היהודית-גרמנית". השאיפה של יהודי אירופה לחיים של כבוד ויצירה בתוך חברה פתוחה וסובלנית היא משאת נפש המחייבת גם כיום חיזוקים בלתי פוסקים, והיא הממריצה את ארנסט קרמר.
 
קרמר נולד באוגסבורג, גרמניה, בשנת 1913, ובשנת 1938 נלקח למחנה הריכוז בוכנוואלד. בשנת 1939 היגר לארה"ב. לאחר ההתקפה על פרל הרבור הצטרף לצבא ארה"ב ושב כחייל אמריקאי לאירופה, שם נודע לו שהוריו ואחיו הצעיר ניספו בשואה. לאחר שהשתתף בשחרור מחנה הריכוז בוכנוואלד, באפריל 1945, הצטרף לממשל הצבאי שהוקם בגרמניה לאחר המלחמה, ופעל למען השבתם של עיתונות וחיי תרבות חופשיים.
 
הקריירה העיתונאית שלו החלה בשנת 1948, עת התמנה לסגן עורך של כתב-עת אמריקאי בשפה הגרמנית בשם Die Neue Zeitung. בשנת 1958 הצטרף לבית ההוצאה לאור של אקסל שפרינגר כסגן עורך של העיתון היומי Die Welt, ולאחר מכן, עד למותו של שפרינגר בשנת 1985, היה לשותפו הפוליטי והמקצועי הקרוב ביותר. בשנת 1981 נתמנה קרמר לעורך של Welt am Sonntag, לחבר בוועדת הפיקוח של בית ההוצאה לאור, ויו"ר קרן אקסל שפרינגר.

 

רוברט יוסף דרייק (הולנד)

רוברט דרייק משלב קריירה מצליחה בסחר והובלה בין-לאומיים עם מחויבות רבת שנים לקהילה היהודית בהולנד ולישראל.
 
משנת 1998 שירת כיושב ראש, סגן יושב ראש וחבר ההנהלה של חברת "נידרה הולדינגס" ברוטרדם, קבוצה בין-לאומית לסחר ולהובלה, שנוסדה בשנות ה-20 של המאה הקודמת, וסבו נמנה עם מקימיה. הכשרתו המקצועית כללה תפקידים בהמבורג, סאו פאולו ובואנוס איירס. הוא דובר אנגלית, צרפתית, הולנדית, גרמנית, פורטוגלית וספרדית.
 
נוסף על פועלו בעסקים תומך דרייק בפעילויות פילנתרופיות שונות בהולנד, ביניהן לשכת "בני ברית" וקבוצת ידידי האגודה הישראלית למלחמה בסרטן, שאותן ייסד ובראשן הוא עומד משנת 1990. בוב דרייק הוא בן הדור השני של תורמים למכון ויצמן למדע. הוא משמש חבר במועצת המנהלים משנת 1999 ובוועד הפועל מאז 2002, שנה שבה נבחר לסגן יושב ראש מועצת המנהלים.
 
במשך 15 השנים האחרונות תרמה משפחת דרייק בנדיבות למכון ויצמן למדע, בהקמת קתדראות בתחומי האימונולוגיה והננו-טכנולוגיה, ובהזרמת כספי מחקר שונים. לדרייק חלק משמעותי בגיוס כספים בהולנד למען המכון, וכן בארגון התרומות למען בנייתו של אודיטוריום "הברווז" במכון דוידסון לחינוך מדעי.

 

פרופ' פיטר גולדרייך (ארה"ב)

פרופ' פיטר גולדרייך הוא אחד האסטרו-פיסיקאים התיאורטיים החשובים ביותר בזמננו. עבודתו מקיפה מיגוון רחב של תופעות, ביניהן חקר מסלולי גופים במערכת השמש, זרועות ספירליות של גלקסיות, סילונים של קרינת רדיו, פיסיקה של פולסארים, סייסמולוגיה של השמש, טבעות פלנטריות וסופות מגנטיות. האסטרואיד 3805 גולדרייך נקרא על שמו.
 
פרופ' גולדרייך קיבל תואר בוגר במדעים בפיסיקה הנדסית (1960) ותואר דוקטור בפיסיקה (1963) מאוניברסיטת קורנל. לאחר שנת מחקר פוסט-דוקטוראלי באוניברסיטת קיימברידג' הצטרף בשנת 1964 לסגל אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס UCLA, ושנתיים לאחר מכן התמנה לסגל של המכון הטכנולוגי של קליפורניה (CALTECH), שם עבד במשך 36 שנה. בשנת 2002 פרש ממוסד זה והצטרף למכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת פרינסטון, שם הוא ממשיך לעבוד היום.
 
פרופ' גולדרייך הוזמן כמרצה אורח במוסדות מובילים כגון אוניברסיטת קורנל, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אוניברסיטת הרווארד, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס MIT.
 
פרופ' גולדרייך ביקר בישראל מספר פעמים, ואירח עמיתים ישראלים רבים שהם עתה אסטרופיסיקאים מובילים.

 

דונלד ל. קירק (קנדה)

דונלד קירק, יליד מונטריאול, הוא בן הדור השלישי של בוני בתי מגורים. הוא יסד את תאגיד "קירק", המשווק תחת השם "בתי קירק", ובונה מגורים חדשים באיזור שיקגו. משנת 1975 בנה תאגיד קירק, בהנהלתו של דונלד קירק, יותר מ-10,000 יחידות דיור באיזור זה.
 
דונלד קירק החל את עשייתו המרשימה בתחום הבניה בשנת 1948 כשרטט וכמפקח בשירות משרד אדריכלים. הוא התקדם במהירות, בשנת 1961 התמנה למנהל כללי של חברת LDC, אשר בנתה את העיירה לוריין, פרבר של מונטריאול. בשנת 1972 התמנה קירק לנשיא חברת "מרידיאן", חברה ארצית לדיור, שבסיסה בניו-יורק. במשך שלוש השנים הבאות בנתה החברה כ-10,000 יחידות דיור בפלורידה, יוסטון, ניו-אורלינס, אטלנטה, שיקגו וכן בלונדון, אנגליה.
 
קירק החל במעורבותו הפעילה במכון ויצמן למדע בשנת 2004. מאז הוא תורם בנדיבות למכון, ובאוגוסט 2006 הקים כאן את המרכז לחקר מחלות סרטן בילדים והפרעות חיסוניות על-שם קירק. כאות הוקרה על נדיבותו, הוזמן קירק להצטרף ל"חוג הנשיא" היוקרתי של הוועד האמריקאי למען מכון ויצמן למדע, ובנובמבר 2007 נבחר למועצת המנהלים הבין-לאומית של המכון.

 

לורי י. לוקיי (ארה"ב)

לורי לוקיי, תומך נלהב בחינוך ובמדע, העניק באחרונה למכון ויצמן למדע תרומה מופלגת בנדיבותה. תרומה זו מממנת שתי יוזמות בולטות: את הקמת הבניין למחקר טרום-קליני על-שם לורי לוקיי ואת בית-הספר למחקר במדע הביוכימיה.
 
הבניין למחקר טרום-קליני, היחיד מסוגו ובטיבו בישראל ואחד מתוך קומץ בעולם כולו, הוא הבניין הגדול ביותר בקמפוס לשירותי מחקר מרכזיים, ומתייחד, בין השאר, במיגוון ובתחכום של יכולות ההדמיה שהוא מעמיד לרשות החוקרים. המחקר שיתנהל בבניין יקיף ויכלול מחקרים בתחומי הסרטן, הפרעות גנטיות, מחלות של ניוון עצבים, סוכרת, התפתחות העצמות והשרירים, והפרעות במערכת החיסונית.
 
לורי לוקיי, יליד פורטלנד, אורגון, סיים את לימודיו באוניברסיטת סטנפורד בתואר BA בעיתונאות. קריירה מצליחה בעיתונאות וביחסי ציבור בחוף המערבי הובילה אותו, בשנת 1961, להשקת התאגיד "ביזנס וייר" (Business Wire), חברה לשירותי הפצת חדשות בסן פרנסיסקו בהשקעה של 2,000 דולר. כאשר מכר את העסק בשנת 2006 נאמד שווי החברה ב-500 מיליון דולר.
 
לוקיי פרש מ"ביזנס וייר" בשנת 2008. עתה הוא מקדיש זמן רב יותר להשקעותיו במטרה להמשיך ולהעניק תרומות חשובות למוסדות חינוך.

 

פרופ' הלמוט שוורץ (גרמניה)

פרופ' הלמוט שוורץ הוא אחד החוקרים המובילים בעולם בתחום הכימיה המולקולרית ובר-סמכא בהתוויית מדיניות בתחומי המדע והטכנולוגיה. הוא מתעניין בעיקר בכימיה ובפיסיקה של מולקולות בתווך גזי; בתגובות כימיות בהשתתפות קטליזטורים; ביצירת ופירוק קשרים כימיים מבוססי מתכות; ובתהליכים של העברת אלקטרון.
 
שוורץ למד כימיה באוניברסיטת הטכנולוגית של ברלין, שם, בשנת 1972, הוענק לו תואר דוקטור לפילוסופיה. בשנת 1978 התמנה לפרופסור בתחומים התיאורטיים והשימושיים בספקטרוסקופיה של מסה, ובשנת 1983 - לפרופסור מן המניין לכימיה אורגנית. בשנים 1990-1989 היה דיקן הפקולטה למדעים באוניברסיטה זו. פרופ' שוורץ היה ממייסדי האקדמיה למדעים ולמדעי הרוח של מחוז ברלין-ברנדנבורג, ובשנים 2003-1998 כיהן בה כסגן נשיא. בשנים 2007-2001 כיהן כסגן נשיא של הקרן הגרמנית למחקר DFG, ארגון אוטונומי בדרג לאומי, שמקדם מחקר באוניברסיטאות ובמוסדות מחקר אחרים.
 
בינואר 2008 היה שוורץ לנשיא קרן הומבולדט. הוא כיהן כפרופסור אורח במוסדות מחקר מובילים בבריטניה, צרפת, שווייץ, אוסטרליה, אוסטריה, יפן וניו-זילנד, וכן במכון ויצמן למדע, בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ובאוניברסיטה העברית בירושלים.
 

יהושע סובול

יהושע סובול הוא מבכירי המחזאים בישראל, סופר ובמאי ידוע. מחזותיו - הזוכים להצלחה ברחבי העולם - מתמקדים בהיבטים מרכזיים של התרבות הישראלית, השואה, המפעל הציוני והסכסוך הישראלי-ערבי. סובול, יליד ישראל (1939), היה פעיל בתנועת הנוער הסוציאליסטית השומר הצעיר, וחי בקיבוץ בשנים 1965-1957. בשנים 1969-1965 למד בסורבון בפאריס, שם קיבל תואר בפילוסופיה.
 
מחזהו הראשון, "הימים הבאים", הוצג בשנת 1971 בתיאטרון העירוני חיפה, בו הועסק לאחר מכן (בשנים 1988-1984) תחילה כמחזאי, ואחר כך כמנהל אמנותי משותף.
 
הקריירה הבין-לאומית של סובול החלה בשנת 1983, כאשר ההפקה החיפאית של מחזהו "נפש יהודי" הוזמנה להשתתף בפסטיבל אדינבורו. יצירתו המפורסמת ביותר, "גטו" (1984), אחד משלושת המחזות על גטו וילנה המרכיבים את "טריפטיכון הגטו", זכתה לשבחים במקומות שונים בעולם. בישראל קיבל "גטו" את פרס כינור דוד למחזה הטוב ביותר.
 
סובול כתב יותר מ-50 מחזות. רבים מהם הוצגו באירופה ובארצות-הברית וזכו לשבחי הביקורת. בשנת 2005 הוצג מחזהו "עד ראייה" בתיאטרון מארק טייפר פורום בלוס אנג'לס. בשנת 2006 הוצג מחזה זה בתיאטרון פינבורו בלונדון.

 

אלי ויזל

הצהרתו של אלי ויזל, "להישאר שקט ואדיש הוא החטא הגדול ביותר...", יכולה לשמש כעדות לחייו ולפועלו. הוא נולד בשנת 1928 בכפר סיגט (Sighet), המצוי כיום בשטחה של רומניה, וגורש משם בגיל 15 ביחד עם משפחתו. הוא שרד ארבעה מחנות, אולם הוריו ואחותו הצעירה נספו.
 
לאחר ששהה כמה שנים בבית יתומים בצרפת, למד ויזל פילוסופיה בסורבון, ולבסוף היה לעיתונאי ב"ידיעות אחרונות". במהלך ראיון עם הסופר פרנסואה מוריאק שכנע האחרון את ויזל לכתוב על חוויותיו במחנות המוות. התוצאה הייתה ספר הזיכרון "לילה" (La Nuit), שנודע ברחבי העולם ותורגם ליותר מ-30 שפות. בעקבות יצירה זו כתב יותר מ-40 ספרי סיפורת ועיון העוסקים ביהדות, בשואה - במשמעות המילולית של המלה ביוונית כקורבן באש, מושג שבו השתמש כדי לתאר את ההתנסות היהודית במלחמת העולם השנייה - ובאחריות המוסרית של כל אדם באשר הוא להילחם בשנאה, בגזענות ובהשמדת עם.
 
חייו של ויזל מוקדשים ליישוםהשקפותיו הלכה למעשה. כך, בין היתר, הוא התמנה ליושב ראש של ועדת נשיא ארה"ב לנושא השואה, שעליה הוטלה משימת תכנון ההנצחה האמריקאית של קורבנות השואה. בשנת 1980 היה ליושב ראש מייסד של המועצה האמריקאית להנצחת השואה.

 

הרב דוד הרטמן

הרב דוד הרטמן, פילוסוף וסופר יהודי בעל מוניטין בין-לאומיים, הוא מייסדו ומנהלו של מכון שלום הרטמן בירושלים, מוסד למחקר ולהכשרת מנהיגות, השואף להחיות מחדש את היהדות, לחזק זהות יהודית ולטפח פלורליזם דתי, תוך הדגשת המרכזיות של תחייתה של מדינת ישראל, כמקור לאתגרים ולהזדמנויות גם יחד.
 
הרטמן נולד בברוקלין, ניו יורק, ולמד בישיבת חיים ברלין ובישיבת לובביץ'. בשנת 1953 קיבל את הסמכתו לרבנות מ"ישיבה יוניברסיטי". בשנת 1960 קיבל תואר MA בפילוסופיה באוניברסיטת פורדהם, ולאחר שכיהן כרב קהילה בניו יורק, מילא תפקיד דומה במונטריאול. במקביל לימד באוניברסיטת מק'גיל, שם קיבל את התואר דוקטור בפילוסופיה (Ph.D) בשנת 1968.
 
הרטמן עלה לישראל עם רעייתו, ברברה, וחמשת ילדיהם, בשנת 1971. בשנת 1976 הוא ייסד את מכון שלום הרטמן בירושלים למען עידוד הבנה רבה יותר בין יהודים המשתייכים לזרמים שונים, ולסיוע בבניית חברה ישראלית סובלנית יותר.
 
במשך יותר משני עשורים כיהן הרטמן כפרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 1984-1977 היה יועץ לשר החינוך זבולון המר, ושירת כיועץ לכמה ראשי ממשלה בנושאי פלורליזם דתי בישראל והקשרים בין ישראל לתפוצות.
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם