הצעד הראשון אל השורה התחתונה

01.06.1999
פאולינה בן-עמי. להגן על זכויותיו של המדען
 
 
מדענים שואפים להרחיב עד כמה שאפשר את הבנתנו את הטבע. תעשיינים שואפים להגדיל עד כמה שאפשר את רווחי החברות שהם מנהלים. האם ייתכן שיתוף פעולה אמיתי בין השניים? האם לא מדובר בשתי תרבויות שונות החולפות זו על פני זו, בכיוונים מנוגדים? רק מי שמכיר היטב את שני העולמות הנפרדים האלה, יכול למפות ולמצוא את אזורי החפיפה ביניהם, את אזורי זהות האינטרסים, ואת חלונות ההזדמנויות לשיתוף פעולה. פאולינה בן-עמי היא בין היחידים המסוגלים לראות את הדברים מכאן ומשם בעת ובעונה אחת. במשך שנים רבות עבדה ככימאית וביוכימאית ועסקה במחקר בסיסי. לאחר מכן נעשתה עורכת פטנטים, ועברה לתעשייה. כיום היא מכהנת בתפקיד סמנכ"ל חברת "ידע", המקדמת יישומים תעשייתיים-מסחריים של פירות מחקריהם של מדעני המכון.
 
"עד לפני כ-20 שנה, כמעט שלא התקיימו יחסי גומלין בין האקדמיה לתעשייה", אומרת פאולינה. "זה היה המצב בכל העולם, לא רק בארץ. התעשייה, פשוט, לא זיהתה את הפוטנציאל הטמון במחקר האקדמי. ואילו המדענים והחוקרים לא חשו צורך ולא הפגינו כל כוונה לרדת ממגדל השן אל קרקע היישום התעשייתי. היום, לעומת זאת, המצב שונה לחלוטין. אחת הסיבות לכך היא התמעטות המקורות למימון מחקר אקדמי, שגרמה לעליית חשיבותם של מקורות מימון נוספים, כגון השקעות של גורמים עסקיים העשויים להשתמש בהמצאותיהם של המדענים לפיתוח ולייצור מוצרים. רישום פטנט הוא הצעד הראשון בדרך להשגת מקורות המימון האלה. צריך להבין שהתעשייה אינה מוכנה להשקיע כסף בהמצאה שאינה רשומה כפטנט. הפטנט מבטיח למשקיעים יתרון על פני מתחריהם, והיתרון הזה הוא, מבחינתם, המנוף העיקרי להכנסה, שממנה נהנים – בסופו של התהליך - גם המכון והמדענים".
 

איך הגעת לעיסוק בתחום הפטנטים?

"כשעסקתי במחקר אקדמי, הבנתי שכדי להצליח באמת בעבודת המחקר שלי, אני חייבת להתמקד ולהפוך למומחית גדולה בתחום קטן וצר. זה, פשוט, לא התאים לנטיותי האישיות. היתה לי הזדמנות להכיר את תחום העיסוק בפטנטים ונוכחתי לדעת שזהו תחום רחב ודינאמי מאוד, הכולל היבטים מדעיים, כלכליים ומשפטיים כאחד. העניין הוא שאין מסגרת שבה אפשר ללמוד עריכת פטנטים. אנשים בעלי תארים בהנדסה או במדעים, שבוחרים לפנות לכיוון זה, יכולים לעבור התמחות אצל עורך פטנטים מוסמך ולגשת לבחינות במשרד המשפטים בתחום הקניין הרוחני. עורך הפטנטים כותב ועורך את תיאור הפטנט לפי הקריטריונים הנדרשים להגשתו, על סמך החומר שהוא מקבל מהמדען, ומגדיר את היקף ההגנה המבוקשת ('התביעות')".
 
עורכת הפטנטים פאולינה בן-עמי ניהלה את המחלקה לכימיה ולביוטכנולוגיה במשרד רשם הפטנטים בירושלים, וב-1976 החלה לעבוד באו"ם ונסעה לתת קורסים בתחום רישום הפטנטים והקניין הרוחני ברחבי אמריקה הלטינית ממקסיקו ועד ארגנטינה. היא ילידת ברזיל ובנוסף לפורטוגזית היא דוברת עברית, אנגלית, ספרדית צרפתית וגרמנית. ב-1987 עברה לחברת אינטרפארם שם ניהלה את הפעילות בתחום רישום הפטנטים במשך שלוש שנים. אנשי חברת "ידע" של המכון, שהכירו אותה עוד מתחילת דרכה במשרד המשפטים, ובשנת 1990 הזמינו אותה להצטרף לחברה.
 

מתי כדאי למדענים להתקשר אליך?

"כאשר תוך כדי המחקר הם מגיעים לתוצאות או לרעיון יישומי שיכולים להוביל לפיתוח של מוצר".
 

האם רישום הפטנט מעכב או מונע פרסומים מדעיים?

"בהחלט לא. אומנם רצוי להקדיש זמן מסוים לכתיבת בקשה לרישום פטנט בדרך טובה, אך יחד עם זאת, במקרים מיוחדים אנו יכולים להגיש בקשה לרישום פטנט גם תוך זמן קצר, ולפעמים אפילו תוך יום אחד לפני הרצאה או הצגת פוסטר בכינוס מדעי או פרסום בכתב עת. לאחר מכן יש לעדכן את הבקשה הראשונית הזאת. בהיסטוריה הקצרה יחסית שלנו, ב'ידע', כבר קרו לא מעט מקרים כאלה. במקרה של פרסומים בכתבי עת מדעיים, אפשר להתחיל את התהליך סמוך להגשת המאמר. בדרך כלל עובר זמן מסוים עד שהמאמר רואה אור ואת הזמן הזה אפשר לנצל לעריכת הבקשה לרישום הפטנט. המטרה היא להגן על זכויותיו של המדען ליהנות מפירות המצאתו, ובה בעת לאפשר לו לדווח על הישגיו המדעיים ללא עיכובים מיותרים. בחברת 'ידע' אנו עושים כמיטב יכולתנו לעזור למדענים ולהיענות לצורכיהם בכלל, ולרשום פטנטים מבלי לפגוע בקרדיט המדעי בפרט".
 

מי באמת מרוויח מרישום הפטנט?

"כל המעורבים בעניין. המדען, המכון והתעשייה. על פי חוק הפטנטים, המכון, המעסיק את המדענים, הוא בעל הזכויות על ההמצאות שממציאים מדעני המכון במסגרת עבודה מדעית, והוא מעביר את הזכויות האלה לחברת "ידע". כאשר חברה תעשייתית מוכנה להשקיע במחקריו של מדען מסוים, היא חותמת על הסכם עם חברת 'ידע', שלפיו היא מממנת במשך שנים אחדות את מחקריו של המדען. לעתים קרובות חלק מהפיתוח נעשה על ידי החברה. למשל, כאשר מדובר בפיתוח תרופות, החברה מנהלת ומממנת את הניסויים הקליניים, בדרך לאישור התרופה. אם המחקרים האלה מבשילים ומגיעים לשלב פיתוחו של מוצר, החברה מייצרת ומשווקת את המוצר ומשלמת ל'ידע' תמלוגים המחולקים בין המדען והמכון – לפי הסכם חתום מראש".
 

כמה סבלנות צריך?

"תלוי בתחום. ישנם פטנטים שמניבים מוצר בטווח של שנים ספורות ואחרים שהדרך ליישומם מחייבת סבלנות רבה. יישום מסחרי של מוצר הנובע ממחקר מדעי בתחומי הביולוגיה והרפואה, למשל, נמשך שנים רבות ודורש מימון רב. פיתוח תרופה למשל, עולה כמה מאות מיליוני דולרים ויכול להימשך יותר מעשר שנים".
 
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם