אלגוריתם שפיתחו מדעני מכון ויצמן למדע יאפשר זיהוי מוקדם של הסיכון לפתח סוכרת הריונית

אלגוריתם מחשב יוכל לזהות מראש, כלומר, כבר בתחילת ההיריון או אפילו לפני תחילתו, אילו נשים מצויות בסיכון גבוה לפתח סוכרת הריונית –  כך עולה ממחקר של מדעני מכון ויצמן למדע אשר התפרסם היום בכתב-העת המדעי Nature Medicine. בעזרת הזיהוי, מקווים המדענים, אפשר יהיה למנוע התפתחות סוכרת הריונית באמצעות שינויים בתזונה או באורח חיים.

לצורך המחקר, ניתחו המדענים נתונים של ארגון הבריאות הגדול בישראל – שירותי בריאות כללית – על כמעט 600 אלף הריונות. "מטרתנו הייתה לעזור למערכת הבריאות למנוע מקרים של סוכרת הריונית", אומר פרופ' ערן סגל שמעבדתו במחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית ובמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, הובילה את המחקר.

סוכרת הריונית מאופיינת ברמות גבוהות של סוכר בדם במהלך ההיריון ללא היסטוריה של סוכרת. היא מופיע ב-3%-9% מההריונות וכרוכה בסכנות בריאותיות משמעותיות לאם ולעובר. כיום, סוכרת הריונית מאובחנת בדרך כלל בין שבוע 24 לשבוע 28 באמצעות בדיקת העמסת סוכר: שתיית תמצית סוכר ולאחר מכן בדיקת דם המגלה באיזו מהירות מסולק הסוכר מן הדם.

במחקר החדש, ניתחו תחילה פרופ' סגל ועמיתיו, בעזרת שיטות של למידת מכונה, נתונים ממאגרי הכללית של כ-450 אלף הריונות בין השנים 2017-2010; בכ-4% מהריונות אלה אובחנה סוכרת הריונית באמצעות בדיקת העמסת סוכר. לאחר שהאלגוריתם שפיתחו מדעני המכון ניתח כמות עצומה של נתונים – יותר מ-2,000 מאפיינים עבור כל הריון, כולל תוצאות בדיקות דם של האישה ההרה ונתונים על ההיסטוריה הרפואית שלה ושל משפחתה – התגלה כי תשעה ממאפיינים אלה מספיקים כדי לזהות במדויק אילו נשים הן בסיכון גבוה לסוכרת הריונית. תשעת הפרמטרים כללו בין היתר את גיל האישה, מדד מסת הגוף שלה (BMI), היסטוריה משפחתית של סוכרת ותוצאות בדיקות העמסת סוכר מהריונות קודמים (במידה שאכן היו כאלה).

בשלב השני של המחקר רצו המדענים לוודא כי תשעת הפרמטרים אכן מנבאים בהצלחה את הסיכון לסוכרת הריונית. לשם כך, הם בחנו 140 אלף הריונות שלא נכללו בשלב המקורי של המחקר. התוצאות אישרו: תשעת הפרמטרים זיהו בהצלחה את הנשים שפיתחו סוכרת הריונית.

מהממצאים עולה כי באמצעות שאלון קצר אפשר יהיה לקבוע מראש אם האישה עלולה לפתח סוכרת הריונית. גילוי מוקדם של הסיכון לפתח סוכרת הריונית, בתחילת ההיריון או אפילו לפני שהאישה נכנסה להיריון, יאפשר לנשים ההרות להפחית את הסיכון לסוכרת הריונית באמצעות פעילות גופנית או תפריט מיוחד. כמו כן השאלון עשוי לחסוך מנשים המצויות בסיכון נמוך לפתח סוכרת הריונית, את הטרחה ואת העלויות הכרוכות בבדיקת העמסת סוכר.

לשאלון באנגלית לבדיקה עצמית של ההסתברות לסוכרת הריונית – לחצו כאן.

ברמה כללית יותר, מחקר זה מראה כיצד ניתוח "ביג דאטה" – במקרה זה, ניתוח של רשומות רפואיות – יכול להוביל להמלצות אישיות לטיפול במחלות או למניעתן.

בדומה, יזמו במעבדתו של פרופ׳ סגל את פרויקט 10K – מחקר תצפיתי ארוך-טווח לאיסוף מידע על אורחות חיים ומחלות באוכלוסייה ישראלית המשלב בדיקות רפואיות חדשניות ושיטות מתקדמות של בינה מלאכותית למטרת חיזוי מצבים רפואיים עתידיים. השאיפה היא לפתח שיטות שיאפשרו למנוע מצבים אלה, לשפר את איכות החיים ולהאריך את תוחלתם. בימים אלה, מגייס הפרויקט משתתפים.

הובילו את המחקר תלמידי המחקר ניצן שלום ארצי, ד"ר סמדר שילה וחגי רוסמן ממעבדתו של פרופ' סגל, אשר שיתפו פעולה עם פרופ' ערן הדר, ד"ר שירי ברבש-חזן, פרופ' אבי בן-הרוש ופרופ' ארנון ויז'ניצר ממרכז רפואי רבין בפתח תקוה, ועם ופרופ' רן בליצר וד"ר בקה פלדמן משירותי בריאות כללית.

לקבלת מידע נוסף, תמונות ולתיאום ראיונות:
משרד הדובר - מכון ויצמן למדע
08-9343856 news@weizmann.ac.il