"מדע יכול לשנות חיים, לחולל מהפכות, ואולי אפילו לתקן את העולם"

"אם מישהו היה אומר לי בתחילת הדרך שאני אהיה זו שעומדת כאן היום, נואמת בטקס סיום הדוקטורט, כנראה שהייתי מחייכת ואומרת לו: 'מה פתאום'. הדרך לכאן לא הייתה מובנת מאליה, אך היא הייתה מלאה באמונה, בעבודה קשה, בחוויות מעצבות ובהזדמנויות נדירות... נולדתי וגדלתי בכפר דבוריה שבגליל התחתון, בין מסורת של עבודת אדמה, דחיפה להשכלה וטיפוח סקרנות טבעית. סבתי היקרה, חמדה – מאור עיני, שאללה יאריך ימיה – אמנם לא למדה קרוא וכתוב, אך תמיד עודדה אותנו, ילדיה ונכדיה, ללמוד, לשאוף גבוה ולהאמין בעצמנו. בין ביקורים בדיר הכבשים לצידה, לבין שיעורי כימיה בתיכון למדעים ולאומנויות בירושלים, צמח בי הרעיון שמדע יכול לשנות חיים, לחולל מהפכות, ואולי אפילו לתקן את העולם. ואם גם נהנים מהדרך? אז זכינו מכל העולמות".

במלים אישיות אלה פתחה ד"ר דימה עזאיזה-דבאח את הנאום המסורתי בשם הבוגרות והבוגרים בטקס הענקת התארים מטעם בית-הספר למחקר של מכון ויצמן למדע שנערך אתמול בקמפוס המכון ברחובות. 172 בוגרות ו-149 בוגרים השלימו השנה את לימודיהם בבית-הספר למחקר ובהם 118 דוקטורים חדשים ו-203 בוגרות ובוגרי תואר שני. על-אף מצב המלחמה הנמשך כבר יותר מ-600 ימים, בין עוטי הגלימות וחובשי הכובעים היו גם 34 תלמידי מחקר מחו"ל – יותר מ-10% מהבוגרים במחזור 2025. 

"למכון ויצמן למדע הגעתי בעקבות המלצה כנה של אדם שהאמין בי עוד לפני שאני העזתי להאמין בעצמי", סיפרה ד"ר עזאיזה-דבאח שאת מחקר הדוקטורט שלה ביצעה בהנחיית פרופ' רוני נוימן מהמחלקה לכימיה מולקולרית ולמדע חומרים. "המפגש הראשון שלי במכון היה עם המנחה שלי. זה היה רגע מכונן, שבו הבנתי, לראשונה, שאני שייכת לעולם הזה של מחקר, יצירה וחדשנות... לצד התמיכה שלו, זכיתי גם לאמונה ולעידוד מחוקרות וחוקרים נוספים, שתמיכתם לאורך השנים חיזקה בי את הידיעה שאני יכולה, והכי חשוב שאני שייכת. המכון העניק לי לא רק ידע מדעי ברמה הגבוהה ביותר, אלא גם כלים, ביטחון וחזון. הוא עיצב אותי כחוקרת, כאישה וכאמא... כאן מצאתי סביבה אינטלקטואלית מעשירה וברמה בינלאומית, כאן מצאתי קהילה של שיח, חדשנות ומצוינות – כאן מצאתי מקום שבו מסתכלים עליך כבן-אדם ולא משנה מאיפה באת, וזה הסוד להכול..."

בשם הבוגרות והבוגרים  דיבר גם מתן וידבסקי שהיה תלמיד מחקר לתואר שני במעבדתה של פרופ' נעמה ברקאי במחלקה לגנטיקה מולקולרית. עם פרוץ המלחמה נקטעו לימודיו של וידבסקי שהתגייס למילואים, שירת מאות ימים למען המדינה, אך חזר למעבדה בכל הזדמנות – נחוש להשלים את כתיבת התזה שלו. "אנו יושבים יחד הערב לא כבוגרי תואר אלא כעדים. עדים למה שמסוגל אדם להשיג כשהוא מונע על-ידי סקרנות", אמר וידבסקי מעל הבמה. "קטונתי מלספר על המכשולים שעברנו בשנים האחרונות, כיחידים וכעם. בינינו יושבים תלמידים שווירוס מדבק היה חלק מהתואר שלהם, ולא רק בתוך מבחנה; בינינו יושבים תלמידים שאיבדו קרובים במלחמה; כאלה שהעבירו חלק משמעותי מהשנים האחרונות במדים – וכאלה שעדיין מחכים לשוב לביתם..."

מחזור שני מאז פרוץ המלחמה

מחזור 2025 הוא מחזור הבוגרות והבוגרים השני מאז פרצה המלחמה ב-7 באוקטובר 2023. מערכה זו הותירה חותם על כל אחת ואחד מהנוכחים ותפסה גם מקום נכבד בדברים שנישאו על במת הטקס. נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' אלון חן, התייחס בדברי הברכה שלו לא רק לאתגרים אלה, אלא גם לסכנות הנשקפות לעולם המדעי בכלל ולאקדמיה הישראלית בפרט: "...הערך המרכזי שלנו בעולם המדע, ולמעשה גם בתחומים אחרים, הוא האמת – והחיפוש המתמיד אחר האמת. חשוב להזכיר זאת במיוחד היום, כאשר נראה שהאמת עצמה נמצאת תחת מתקפה מכיוונים רבים ושונים... השאיפה אל האמת היא הערך החשוב ביותר שאנו מנחילים לכן ולכם, הבוגרות והבוגרים, כדי שתישאו אותה עימכם בדרככם אל העתיד. כך תוכלו לתרום להמשך המחקר המדעי, לתעשייה, לרפואה ולחינוך – דבר שיבטיח את עצם קיומנו כאן במדינת ישראל הנאבקת באתגרים לא מבוטלים, מבית ומחוץ – וגם, כמובן, להמשך המסע שנועד לשפר את איכות החיים של כל בני-האדם באשר הם.

""הפגיעה חסרת התקדים ביוקרתה של מדינת ישראל והתנגדות פוליטית וערכית של מדענים רבים לשתף פעולה עם מדענים ישראלים מטילות צל כבד על עתיד המדע הישראלי"

"חשוב להבין שמדובר במשימות כבדות ומורכבות שכדי להצליח בהן יש צורך בשיתוף פעולה בינלאומי רחב, שמשלב גישות ותפיסות שונות, שמאתגרות דרכי חשיבה ומשפרות ללא הרף את היכולת שלנו להגיע לתובנות חדשות, לטובת כל בני-האדם. שיתוף הפעולה הבינלאומי החיוני הזה מצוי כיום בסכנה של ממש. מכון ויצמן למדע ממוקם כיום בראש הרשימה של הזוכים במענקי מחקר גדולים ויוקרתיים של האיחוד האירופי, אבל לאחרונה, בשל הפגיעה חסרת התקדים ביוקרתה של מדינת ישראל בעולם, וגם בשל התנגדות פוליטית וערכית של מדענים רבים בעולם לשתף פעולה עם מדענים ישראלים, אנו מוצאים את עצמנו כמעט בפני שוקת שבורה – דבר המטיל צל כבד על עתיד המדע הישראלי בכלל ושל מכון ויצמן בפרט. אנו משלבים ידיים עם גורמים נוספים במאמץ להתמודד עם האתגרים האלה, לשמר ולחזק מסלולי שיתוף פעלה עם עמיתינו מארצות העולם..."

גם יו"ר המועצה המדעית, פרופ' ניר דודזון, הדגיש בדברי הברכה בשם מדעני המכון את אתגרי השעה וביקש להיאחז בתקווה: "שנה קשה – כבדת ימים וכבדת דמים. כולנו מנסים להתגבר, לשרוד, למצוא משמעות ותקווה לעתיד טוב. בוגרים ובוגרות יקרים, אתם התקווה".

"אתם היתרון היחסי שלנו"

אורחת הכבוד בטקס השנה הייתה ד"ר ארנה ברי – מדענית מחשב, יזמת, פורצת דרך בתחום ההייטק והאישה הראשונה שכיהנה בתפקיד המדענית הראשית. בדבריה הדגישה ד"ר ברי שבוגרות ובוגרי המכון הם מרכיב חשוב ב"יתרון היחסי של מדינת ישראל" וכי הם עתידים לעצב את פני המדינה ומעמדה בעולם: "מכון ויצמן למדע, כמוסד מחקר מדעי מוביל בעולם, הוא נדבך חשוב בחוסנה של מדינת ישראל. האקדמיה הישראלית, ומוסד מפואר זה, הייתה ועודנה מנוע מרכזי המניע את היצירתיות והחדשנות הישראלית, אשר שמה יצא למרחוק... המדע והטכנולוגיה הם מנופים חיוניים ביותר לצמיחה כלכלית בת קיימא, לחוסן חברתי איתן ולביטחון לאומי... בזכותכם ובזכות הישגי דורות של חוקרים ומורים מובילים בארץ במאת השנים האחרונות, יכולותיה המדעיות והטכנולוגיות של מדינת ישראל עוררו עניין בינלאומי במדינה... בעיני, ואני מקווה שגם להבנתכם, זהו צורך קיומי..."

רגע לפני השלכת הכובעים המסורתית, חתם את הטקס דיקן בית-הספר למחקר, פרופ' גלעד פרז, שזו שנתו השישית והאחרונה בתפקיד, בקריאה ברורה: "לפני שאני מסיים אני רוצה לציין שהטקס לא שלם ולא נשקוט עד שאחינו ואחיותינו ישובו מהשבי!" קריאה נחרצת זו שחתמה את האירוע הדהדה לאורך כל הערב בדבריהם של הנואמים השונים.