בניינים בקמפוס - הקדמה

שורשיו של המכון יונקים ממכון המחקר על שם דניאל זיו שהוקם בשנת 1934 בתרומתם של ישראל ורבקה זיו, מלונדון, שביקשו להנציח בדרך זו את זכרו של בנם דניאל. יוזם הקמתו של מכון זיו, הרוח החיה בפעילותו המדעית ונשיאו הראשון היה ד"ר חיים ויצמן, כימאי בעל שם עולמי שעמד במשך שנים רבות בראש התנועה הציונית, ולימים היה לנשיאה הראשון של מדינת ישראל.

בנובמבר 1944 , בהסכמתה ובברכתה של משפחת זיו, הוחלט כי מכון זיו יעמוד בבסיסו של ארגון מדעי רחב היקף שייקרא על שמו של ד"ר חיים ויצמן. ב 2- בנובמבר 1949 , לכבוד יום הולדתו ה 75- של חיים ויצמן, נחנך מכון ויצמן למדע.

מכון ויצמן למדע הניח אבני דרך ומילא תפקיד מפתח בהתפתחותה של מדינת ישראל. מדעני המכון היו מחלוצי חקר הסרטן בישראל. הם תכננו ובנו את המחשב האלקטרוני הראשון בארץ ומהראשונים בעולם, הראשונים שיסדו מחלקה לפיסיקה גרעינית שלידה נבנה מאיץ חלקיקים, והראשונים שהקימו חברה להעברת ידע מהאקדמיה לתעשייה ויזמו הקמה של פארק תעשיות מדע בסמוך למכון. מדעני המכון היו חלוצים גם בחקר המוח, ננו-טכנולוגיה ומחקרים בתחום הניצול היעיל של אנרגיית השמש.

מחקריהם של מדעני המכון הובילו לפיתוחה ולייצורה של התרופה הישראלית האתית הראשונה, ולפיתוח תרופות נוספות למחלות שונות, לרבות סרטן. הם יצרו שפות מחשב חדשות, וגילו את המבנה המרחבי התלת-ממדי של מולקולות ביולוגיות שונות, ובהן גם מולקולה הממלאת תפקיד מפתח במחלת אלצהיימר. המצאותיהם בתחום האופטיקה הובילו לפיתוח מוצרים מתקדמים, כגון מצגים עיליים המשמשים טייסים ורופאים. שיטות להפרדת איזוטופים שפותחו במכון מיושמות במקומות שונים בעולם.

מחקרים נוספים הובילו לפיתוח שיטות מתקדמות להשתלת רקמות עובריות, לגילוי ולזיהוי גנים שמעורבים בגרימת מחלות, ולפיתוח מחשב ננו-ביולוגי שיוכל אולי, בעתיד, לפעול בתאי הגוף, לזהות מחלות ולבלום אותן בעוד מועד.

כיום מוביל מכון ויצמן למדע את המאמצים לקדם פתרונות ודרכים חלופיות להתמודדות עם משבר האנרגיה העולמי, ואת המגמה העולמית שבמרכזה פריצת גבולות המחקר המסורתיים בין המדעים השונים וקידום מחקר רב-תחומי כמו ביומטיקה. המכון פועל רבות לשיפור החינוך המדעי, במטרה לאפשר לאנשים מכל שכבות האוכלוסייה להבין את המהפכה המדעית, ולהשתלב בהצלחה בעולם המדעי-טכנולוגי החדש. מכון דוידסון לחינוך מדעי, המאגד את הפעילויות החינוכיות של מכון ויצמן למדע, מפעיל עשרות תוכניות - לתלמידים מחוננים ולילדים טעוני טיפוח, מגילאי בית-ספר יסודי ועד למורים בבתי-ספר תיכוניים, סטודנטים ומבוגרים. תוכניות מיוחדות אלה מאפשרות לקהל הרחב לחלוק עם המדענים את ההתרגשות המלווה את מסעות המחקר שלהם, ואת ההתקדמות המדעית.

קמפוס המכון נדמה למוזיאון בנוי ופעיל המאגד אוסף מרשים של מבנים שנבנו משנת 1934 ועד לימינו אלה, בסגנונות שונים, החל במבנים בעלי מאפיינים מזרח תיכוניים, דרך הסגנון הבין-לאומי של אריך מנדלסון, וכן מבנים ברוטליסטיים מבטון חשוף, בסגנון סטרוקטורליסטי, פורמליסטי, פוסט-מודרניסטי, אדריכלות הזכוכית, ועד למבנים עכשוויים. המסייר בשבילי המכון עובר בצמתים מרכזיים בתולדות האדריכלות הישראלית.