בחברה טובה

 

 

הסביבה בה גדל ד"ר יוסי יאיון לא הכינה אותו לקריירה של פיסיקאי. הוא נולד במושב חקלאי בנגב המערבי, ולמד בבית-הספר האזורי הקטן. המורה לפיסיקה בתיכון היה סטודנט, שלקח ברכבו הפרטי את כל הכיתה - שלושה תלמידים ובהם יוסי יאיון - לניסויי מעבדה בבאר-שבע, מרחק 40 קילומטר מבית-הספר.

 

בכל זאת פיתח ד"ר יאיון אהבה למדע, בעיקר לפיסיקה, וכן עניין רב במחשבים. בגיל 10 קיבל מהוריו מחשב - רכישה יוצאת דופן בשנת 1979, ובגיל 14 זכה בתחרות תיכנות שאירגן מגזין מחשבים אמריקאי.

 

לאחר סיום לימודי תואר ראשון בפיסיקה ובהנדסת חשמל בטכניון הגיע למכון ויצמן למדע. ביום הראשון ללימודים חיכתה לו הפתעה משמחת: כפרס על הצטיינותו בבחינה בעל-פה הוא נשלח, יחד עם סטודנט מצטיין נוסף, לכנס מדעי ישראלי-ערבי שהתקיים בסיני בשנת 1995.

 

במהלך לימודיו במכון פיתח שיטת סריקה מיקרוסקופית חדשנית, והשתמש בה כדי ללמוד את התכונות החשמליות והאופטיות של מוליכים למחצה. לאחר מכן יצא למחקר בתר-דוקטוריאלי באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, ושקל המשך קריירה אקדמית - אך בסופו של דבר התפתה להצטרף לתעשיית ההיי-טק.

 

באוגוסט 2007 הצטרף ד"ר יאיון לחברת ההזנק "מעבדות למדא", וכיום הוא מנהל פרויקט בחברה, הממוקמת בקריית ויצמן, סמוך למכון. הקירבה למכון ויצמן מעודדת קשר אישי עם מדעני המכון, ו"מעבדות למדא" אף משתמשת לעיתים בשירותים הטכניים של המכון. אולם לד"ר יאיון יש תזכורת מיידית ויום-יומית יותר לקשרים המחברים אותו למכון - ארבעה מתוך ששה בעלי תואר דוקטור שעובדים בחברה הם בוגרי מדרשת פיינברג.