מרכז כנסים על-שם דוד לופאטי
אדריכל: אריה אלחנני
מרכז כנסים על-שם דוד לופאטי, שבו פועל גם מרכז המבקרים על-שם ברברה ומוריס לוינסון ממוקם במבנה שאיכלס בעבר את הספרייה המרכזית על-שם אדית ואברהם ויקס, שנסגרה עקב המעבר לשימוש במידע ממוחשב הזמין למדענים באמצעות רשת המחשבים הפנימית של המכון.
המבנה תוכנן על-ידי האדריכל אריה אלחנני בשנת 1958, ועוצב בסגנון מודרניסטי-ברוטליסטי, כולל מסגרת בטון חשוף המרחפת מעל לקרקע, ובה קבועים לוחות בטון טרומיים, אנכיים, המשמשים להצללה. גג המבנה עושה שימוש במבנים פירמידליים המעניקים גובה סטאטי החשוב לקירוי הגג. חזית הקומה העליונה נישאת על גבי ארבעה עמודים עגולים אשר מסודרים באופן לא-סימטרי: שלושה מהם במערב, ואחד בודד בפינת הבניין המזרחית. בין העמודים ניצב קיר נושא מבטון מחופה פסיפס בעל גוון כחול, המשתלב עם מסגרות הפתחים בחזית.
בקיר החזית הצדדית של הבניין, וכן בתחתית התקרות בחזית הקדמית, אפשר למצוא פרטי ביצוע אופייניים ומצוינים של יציקות בטון חשוף בסגנון ברוטליסטי. הבעיה העיקרית ביציקות של משטחים גדולים היא חוסר הדיוק בתבניות ושינויים בסוג הבטון בגלל היציקה הגדולה, המשפיעים על התוצאה הסופית של הבטון החשוף. הפתרון לכך הוא יצירת תפרים קבועים מראש בין היציקות, כדי להדגיש כי היציקה נוצרה בחלקים, ובנוסף הנחת לוחות העץ המשמשים כתבנית ליציקה בריבועים, כאשר בריבוע אחד מונחים הלוחות אופקית ובריבוע שלידו הם מונחים ב 90- מעלות. איכות ביצוע היציקות עושה את הבניין ליצירה העומדת במבחן הזמן.
התאמת הבניין לתפקידו החדש הופקדה בידי האדריכל אמיר קולקר.