לעננים נודעת תרומה משמעותית למערכת האקלים, ובמיוחד לענני סטראטו-קומולוס ימיים, אשר מכסים אזורים נרחבים מעל אוקיינוסים סובטרופיים, ומקררים את האטמוספירה באמצעות החזרת חלק מקרינת השמש לחלל.
ד"ר אילן קורן, מהמחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה שבפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע, וד"ר גרהם פיינגולד, ממעבדת NOAA לחקר כדור הארץ בקולורדו, מצאו כי נוסחאות המשמשות במודלים של מעגלי טורף נטרף בעולם החי מתאימות גם למעגלי ענן-גשם: ממש כמו אוכלוסיות טורפים ונטרפים, אשר גדלות ומתכווצות זו על חשבון זו, כך גם הגשם מרוקן את העננים, ואלה חוזרים ומתמלאים כאשר הגשם מסתיים. בנוסף, בדומה לאופן בו זמינות הדשא משפיעה על גודל העדר, כך גם זמינותם היחסית של אירוסולים - ה"זרעים" שיוצרים את העננים כשטיפות מים מתעבות סביבם - משפיעה על צורות העננים. אספקה גדולה יותר של חלקיקים באוויר גורמת לייצור טיפות רבות יותר, אבל טיפות אלה קטנות יותר, ולכן הן נשארות בגובה רב בדמות עננים, במקום לרדת כגשם.
על פי המודל, שינוי בכמויות האירוסולים במערכת עלול לגרום מעברים חדים בין שלושת המצבים. המודל מראה, כי קיימים שני תרחישים להיווצרות תנאים לדפוסים יציבים, וכי הם מצויים משני קצוות הקשת של כמות האירוסולים. בתרחיש הראשון, רמות אירוסולים נמוכות מובילות ליצירת עננים שהתפתחותם תלויה במידה משמעותית בריכוזי האירוסולים. בתרחיש השני, רמות גבוהות של אירוסולים יוצרות מצב רוויה. במצב זה, העננים תלויים בתנאים הסביבתיים הראשוניים בלבד.
"השימוש בגישה המערכתית הזו", אומר ד"ר קורן, "עשוי לפתוח צוהר חדש שדרכו נוכל לראות ולהבין טוב יותר את היחסים המורכבים בין עננים, גשם ואירוסולים בעת היווצרות המערכות. היכולת להתבונן בתמונה הגדולה תסייע לנו להבין כיצד השינוי בריכוזי האירוסולים - שנוצרים בעקבות פעילות אנושית - מחוללים שינויים בדפוסי האקלים".
קרב מגע
אילן קורן מתאמן בקביעות במספר אמנויות לחימה סיניות - טאי צ'י צ'ואן, שינג אי צ'ואן ובה-גואה ג'אנג, בהדרכת המאסטר ניר מלחי. כל האמנויות האלה שייכות לשיטת הקונג-פו הפנימי, ובבסיסן עומד הרעיון לקרוא את כוונותיו של היריב ולהשתמש בהן.
במהלך לימודי הדוקטורט נהג קורן להקדיש את כל זמנו הפנוי ללימוד, תירגול והוראת אמנויות לחימה. בימים אלה הוא נאלץ להקדיש להן הרבה פחות זמן, אבל הוא עדיין מתכנן "קאמבק" בתחום.