המדענים גילו, כי כאשר תאי שמרים המוכנים לרבייה מינית מקבלים איתות כימי מבן זוג פוטנציאלי, נשלחות מולקולות של אר-אן-אי-שליח – הנושאות את הקוד הגנטי של הדי-אן-אי לצורך תרגומו לחלבון – למיקום הרצוי, בסמוך לקרום התא – שם התקבל האיתות הכימי מבן הזוג. החלבונים המתורגמים מאותן מולקולות אר-אן-אי-שליח הם שיוצרים, בו במקום, את השלוחות. תהליך כזה, שבו איתות כימי המגיע מתא כלשהו גורם ליצירת שלוחות לכיוונו, קרוי "כימוטרופיזם". בנוסף, גילו המדענים כיצד בדיוק מגיעות מולקולות האר-אן-אי-שליח למיקום הרצוי: מתברר, כי חלבון מסוים, הקרוי Scp160, מופעל באמצעות האיתות הכימי, ומוביל את מולקולות האר-אן-אי-שליח הנחוצות אל המיקום המתאים סמוך לקרום התא. כאשר יצרו המדענים מוטציה מכוונת בחלבון Scp160, ופגעו בפעילותו, תאי השמרים גידלו שלוחות בכיוונים לא נכונים, ולא הצליחו להזדווג. ממצאי המחקר, שנעשה בשיתוף עם מדענים מאוניברסיטת ג'ון הופקינס, התפרסמו באחרונה בכתב העת המדעי Cell Reports.
במחקרים קודמים גילה פרופ' גרסט, כי מולקולות אר-אן-אי-שליח אינן נעות בתא באופן אקראי, אלא מוסעות למקום המדויק בו יידרש החלבון, ומתורגמות שם. המחקר הנוכחי מוכיח לראשונה, כי הכוונה מדויקת זו של האר-אן-אי-שליח היא חיונית ליכולתו של התא להגיב לאותות כימיים חיצוניים.
אם יתגלה כי ממצאים אלה תקפים גם עבור תאי עצב, הם עשויים לשפוך אור על האופן בו בנוי המוח האנושי: הם יסייעו להבין כיצד תאי העצב במוח מגדלים את שלוחותיהם הארוכות, ויוצרים רשת מורכבת ומדויקת – שדרכה עוברת הפעילות החשמלית של המוח.