בין אנליזה לסינתזה

 

מימין: ד"ר עזי צדוק, פרופ' עדה יונת, ד"ר אברי הברון, פרופ' זאב לוז ופרופ' גלעד הרן. פגישת מחזור

 
 
 
כ-500 בוגרי ובוגרות הפקולטה לכימיה במכון ובני משפחותיהם הגיעו באחרונה למכון ויצמן למדע לפגישת המחזור הראשונה של הפקולטה. כיכר הזיכרון עוצבה כ"שדרת זמן" שחולקה לפי עשורים – החל משנות ה-60 של המאה ה-20 ועד לשנות האלפיים, ושימשה רקע למפגש מחודש ולהחלפת חוויות. פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון ויצמן למדע, ציין כי בוגרי מכון ויצמן למדע מהווים כרבע מנושאי תואר ד"ר במדעים בישראל. דיקן הפקולטה, פרופ' גלעד הרן, בירך את המתכנסים, וסקר בקצרה את התפתחות הפקולטה בשנים האחרונות, תוך שימת דגש ברוחב היריעה של העיסוק המדעי בה. יעל גורן-וגמן, מנהלת ארגון הבוגרים ומארגנת האירוע, דיברה על הקשר החזק שבין המכון לבין בוגריו, ועל תקוותה כי יוסיף להתהדק עם פתיחת "רשת חברתית עסקית" של בוגרי המכון.
 
בכנס נכחו בוגרים הממלאים כיום תפקידי מפתח באקדמיה, בתעשייה הכימית המתקדמת ובתעשיית הביו-טק והתרופות, ומשתלבים בעמדות מפתח בארץ ובעולם. ארבעה נציגים נשאו דברים, וסיפרו על המסלול הארוך שעברו מאז הימים שבילו במעבדות ועל המדשאות של מכון ויצמן למדע. פרופ' זאב לוז, אשר העמיד דורות רבים של מדענים וחוקרים, תיאר את התפתחות הפקולטה ב-50 השנים האחרונות, דרך האספקלריה של התהודה המגנטית הגרעינית – החל מראשית שנות ה-50 של המאה הקודמת ועד הטכנולוגיה המודרנית של היום. פרופ' עדה יונת, כלת פרס נובל בכימיה לשנת 2009, סיפרה על דרכה של חוקרת, מהעלאת שאלה מחקרית ועד קבלת ההכרה על מחקרה ארוך השנים. תת- ניצב בדימוס ד"ר עזי (אלעזר) צדוק, מי שהיה במשך שנים רבות ראש המחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל, סיפר על תפקידה של הכימיה בפענוח פרשיות פליליות, ביניהן כמה מהפרשיות המוכרות בארץ. ד"ר אברי הברון, מנכ"ל חברת "פרולור ביוטק", הצחיק את הקהל בתיאור עלילותיו ועלילות חבריו הסטודנטים בשנות ה-70 של המאה ה-20, וציין כי רבים מהם הפכו עם השנים לעמודי התווך של תעשיית הביוטכנולוגיה הישראלית.
 
ד"ר אברי הברון. עולם החלבונים
 
לד"ר הברון היכרות עמוקה עם תעשיית הביו-טק הישראלית עוד מימיה הראשונים, כאשר בפארק המדע "קריית ויצמן" שברחובות, בו שוכנות היום מאות חברות היי-טק, היו רק שלושה או ארבעה בניינים. בשנים שחלפו מאז כיהן במספר תפקידים ראשיים בכמה מהחברות המצליחות ביותר, והיה מעורב בפעילותן של 15 חברות הזנק.
 
ד"ר הברון קיבל תואר ראשון ושני בכימיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, והמשיך לתואר שלישי במחלקה לכימיה אורגנית במכון ויצמן למדע, בהנחיית פרופ' דב אלעד ופרופ' יוסי שפרלינג. בלימודיו נחשף לעולם המרתק של חקר החלבונים, ולמיגוון רחב של שיטות מחקר שהעניקו לו בסיס מוצק להמשך דרכו. לאחר קבלת מלגה מהמכון ללימודים בתר-דוקטוריאליים יצא לאוניברסיטת הרווארד, שם עבד על פיתוח חומרי ניגוד בתחום החדש של טומוגרפיה ממוחשבת. למרות התקדמותו בעולם האקדמי, החליט כי עתידו טמון במקום אחר, וכי דרוש לו יותר "אקשן" ממה שיש לאקדמיה להציע.
 
בשנת 1980 הזמין אותו ישראל מקוב, שמאוחר יותר כיהן כמנכ"ל חברת "טבע", לחזור לישראל ולהצטרף לצוות שייסד את חברת "אינטרפארם", חברה-בת של החברה השווייצרית "סרונו", כראש המחלקה למחקר ופיתוח. החברה רכשה מ"ידע" את הזכויות על התרופה "רביף" לטיפול בטרשת נפוצה, שפיתח פרופ' מישל רבל ממכון ויצמן למדע, וכך זכה ד"ר הברון להיות שותף לפיתוח התרופה הביוטכנולוגית הישראלית הראשונה שזכתה להצלחה רפואית ומסחרית בין-לאומית גדולה. לאחר מכן עבר לחברת "ביוטכנולוגיה כללית", שנוסדה ונוהלה על-ידי בוגר אחר של מכון ויצמן למדע, פרופ' חיים אביב. במשך 12 השנים שעבד שם, כסגן נשיא לפיתוח מוצרים, היה שותף למספר פרויקטים, חלקם קשורים לתגליות של מדעני המכון.
 
בשנת 1999 גויסו ד"ר הברון (כמדען ראשי) ובוגר אחר של המכון, ד"ר דוד הזלקורן (כמנכ"ל), להוביל את "כלל תעשיות ביוטכנולוגיות", חברה-בת של "כלל תעשיות", שנוסדה במטרה להשקיע בתעשיית הביו-טק. במשך ארבע שנים השקיעה החברה במספר חברות הזנק וליוותה אותן.
 
ד"ר הברון מכהן כיום כמנכ"ל חברת "פרולור ביוטק", חברה ביופרמצבטית ציבורית המעסיקה כ-30 עובדים – שליש מהם בוגרי מכון ויצמן למדע. החברה מצויה כרגע בשלב הניסויים הקליניים של גרסאות חדשות לתרופות ארוכות טווח המבוססות על חלבונים רקומביננטיים, אשר יהיו בעלות השפעה ממושכת יותר – וכך יחסכו את הצורך להזריקן לעיתים תכופות. ב-28 באוגוסט השנה הודיעה חברת "פרולור ביוטק" על חתימת ההסכם לרכישתה בידי חברת הפרמצבטיקה האמריקאית "אופקו", בעסקה הגדולה ביותר שנעשתה עד כה בתחום הביו-פרמצבטיקה בישראל. עם השלמת העסקה ממשיכה החברה לפעול במתכונת הנוכחית מאותו מקום: פארק המדע ברחובות.
 
בדבריו לבוגרי הפקולטה לכימיה אמר ד"ר הברון: "בעשור הרביעי להקמתה של התעשייה הביוטכנולוגית הישראלית, ברור שמדעני הפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע ובוגריה תרמו תרומה חשובה ביותר להצלחתה".
 
 

שתף