כדור בדולח רפואי: שיטה חדשה לבחירת טיפול כימותרפי

פעמים רבות לאחר שמתגלה גידול ממאיר בגופו של מטופל, זמן התגובה הוא קריטי, וההחלטה באיזה טיפול לבחור עשויה להיות הרת-גורל. על אף שקיימים קווים מנחים לבחירת טיפול, המציאות מלמדת כי יכולת החיזוי של הצלחתו אינה גבוהה, שכן כל גידול מגיב אחרת. כתוצאה מכך, שבועות ארוכים מתבזבזים לעיתים על טיפולים שאינם נושאים פרי, וזהו פרק זמן שעשוי להפריד בין חיים למוות.

טכנולוגיה חדשה שפותחה במעבדתו של ד"ר רביד שטראוסמן במכון ויצמן למדע עשויה לאפשר להעריך מראש כיצד צפויים הגידולים להגיב לטיפולים השונים, וכך להגדיל את סיכויי ההישרדות של החולים. כבר כיום קיימות שיטות אשר מאפשרות להשתיל דגימה של גידול סרטני בגופם של עכברים במטרה לבדוק את היעילות של סוגי הטיפולים השונים. עם זאת, שיטות אלה יקרות, זמן הבדיקה ארוך מאוד, והבדיקות אינן מצליחות לחקות באופן מלא את התנהגות הגידול בגוף החולה. ד"ר שטראוסמן מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא, וד"ר ננסי גברט ממעבדתו, פיתחו שיטה המאפשרת לגדל במעבדה פיסות גידול סרטני שהוצאו מגוף החולה בחדר הניתוח, תוך שמירה מְרַ ּבית על המבנה המקורי של רקמת הגידול, כולל המבנה התלת-ממדי שלה ותאי מערכת החיסון שבה.

השיטה, המכּונה "תרביות איברים חוץ-גופיות" ( Organ Vivo Ex EVOC – Culture) עשויה לאפשר לחזות במדויק איזה טיפול תרופתי יניב את התוצאה הטובה ביותר. בנוסף, שיטה זו יכולה לשמש את חברות התרופות כדי לזרז תהליכי פיתוח של תרופות חדשות. אחד מיתרונות השיטה נעוץ בשימור תאי הגוף הבריאים בתוך הרקמה הנבדקת. בעוד מדענים רבים החוקרים טיפולים לסרטן מתמקדים בתאים הסרטניים, בשנים האחרונות הולך ומתברר כי תאי הגוף הבריאים הנמצאים בתוך הגידולים הסרטניים יכולים להשפיע באופן ישיר על התגובה לטיפול. לכן, כדי לחזות כיצד יגיב גידול לטיפול, יש לשמור על המבנה המקורי שלו בגוף החולה, ובכלל זה התאים הלא- סרטניים הנמצאים בתוכו. חברת "ידע", זרוע היישומים של המכון, חתמה באחרונה על הסכם רישיון עם חברת "קיוריספונס" (CuResponse) במטרה לפתח בדיקה אישית לבחירת טיפול כימותרפי על בסיס טכנולוגיה זו. יעילות השיטה הודגמה בבעלי חיים, ונבדקה גם בדגימות שנלקחו מבני אדם במרכזים רפואיים מובילים בישראל, ובהם בתי החולים הדסה, שיבא, ואיכילוב. "קיוריספונס" גייסה באחרונה כספים מקרן ההון סיכון אמון פרטנרס (ראו תיבה), והיא צפויה לחנוך מעבדה לניסויים קליניים.

"אומת הביו": משקיעים במדעי החיים 

ישראל מיצבה עצמה בשני העשורים האחרונים כ"אומת הסטארט אפ", וקרנות וחברות בכל העולם מגלות עניין בחברות היי-טק ישראליות כבר שנים ארוכות. מייסד צ'ק פוינט, מריוס נכט, הוא ללא ספק אחד התורמים המרכזיים לדימוי זה של ישראל בעולם. קרן השקעות חדשה שייסד נכט עם ד"ר יאיר שינדל, לשעבר ראש מטה ישראל דיגיטלית במשרד הממשלתי לשוויון חברתי, שמה לה למטרה להפוך את ישראל גם ל"אומת הביו", ולהציב את תחום מדעי החיים בישראל על המפה העולמית. הקרן – אמון פרטנרס (aMoon) ,אשר מנהלת כ-150 מיליון דולר, השקיעה עד כה ב-15 חברות בתחומים מגוונים – מתרופות ביולוגיות, דרך מיכשור וציוד רפואי, ועד בריאות דיגיטלית. הקרן שמה דגש ברפואה מותאמת אישית, ומתמקדת בחברות שמציעות פתרונות מצילי חיים או חיסכון משמעותי בעלויות של מערכות בריאות בעולם. עד כה היא השקיעה בארבע חברות המקדמות טכנולוגיות שפותחו במכון ויצמן למדע – קיוריספונס, דיי-טו, ביונדווקס ו-CTG פארמה. על אף שנוסדה ב-2016 ,הגיעה הקרן כבר ב-2017 לצמרת דירוג קרנות ההון סיכון הפעילות בישראל שמפרסמת חברת IVC.