הכנס לקידום שוויון מגדרי בפיסיקה: חסמים ואפשרויות

פרופ' יוסי ניר: "עלינו לשאוף למצב שבו נושא המגדר לא יהווה בעיה שיש לדון בה".
25.12.2019

אילוסטרציה: נשים בפיסיקה

פיסיקאים ובעיקר פיסיקאיות, סוציולוגים וסוציולוגיות, העוסקים בגיוון מגדרי באוניברסיטאות ובמוסדות מחקר מובילים ברחבי העולם נפגשו באחרונה בסדנא ראשונה מסוגה  לקידום שיוויון מגדרי בפיסיקה שהתקיימה במכון ויצמן למדע. בדיונים שהתקיימו במשך מספר ימים, הוצגו ממצאי המחקרים העדכניים ביותר בתחום ונדונו המחסומים והאתגרים לשילוב נשים בפיסיקה כמו גם דרכי הפעולה לשינוי. המשתתפים חלקו את הידע והניסיון שנצברו ברחבי העולם בשיפור השילוב של פיסיקאיות באקדמיה - כחלק משיפור השוויון המגדרי בעולם המדע.

הפיסיקאי פרופ' יוסי ניר, ממכון ויצמן למדע, מיוזמי הכנס, סיפר כיצד ומדוע החליט להשקיע מאמצים בתחום זה: "54 שנים לאחר היווסדה של הפקולטה לפיסיקה הציעו בפעם הראשונה לאישה להצטרף לפקולטה כחברת סגל במסלול לקביעות. היום יש שלוש מדעניות בפקולטה. במשך שנים, גם בזמן כהונתי כדיקן, ניסיתי לקדם את הנושא באופן אינטואיטיבי. לפני כשלוש שנים פניתי לסוציולוגית ד"ר מיטל עירן יונה, שחברה אלי למחקר בנושא, הביאה את הידע המקצועי שלה בסוציולוגיה של מגדר, וסייעה לי להבין טוב יותר את הגורמים לאי השוויון הזה. שיתוף הפעולה בינינו הוביל לארגון הסדנא הזו ולקבלת מענק מחקר ממשרד המדע למחקר בנושא. זו הייתה הפעם הראשונה שמכון ויצמן למדע קיבל מענק מחקר בתחום הסוציולוגיה. יש הרבה מאוד מה לעשות ולחקור בתחום. והמספרים מדברים בעד עצמם: בבית-הספר התיכון, 38% מהלומדים פיסיקה ברמה של חמש יחידות, הן תלמידות. באוניברסיטה, המספר יורד ל-20% סטודנטיות לפיסיקה. ובהמשך, באוניברסיטאות בארץ, רק 6% מהפיסיקאים החוקרים, הן מדעניות חוקרות. אבל סימן מעודד הוא שכיום, יש 11 פיסיקאיות,  במסלול  המוביל לקביעות באוניברסיטאות".

"המטרה שלנו", מוסיף פרופ' ניר, "היא להעלות את המודעות לנושא, ולהשפיע על ההתנהלות בתחום זה בתוך הפקולטות ובוועדות הרלוונטיות. יש לאסוף נתונים, לנתח אותם - ואז לפעול על-פי התוצאות, ואולי לשנות נהלים ותהליכי קבלה. ככל שיהיו יותר מדעניות פיסיקאיות,  כך יהיו יותר מודלים לחיקוי לנערות שרוצות ויכולות לבחור בפיסיקה. הדרך אולי ארוכה, אבל עלינו לשאוף למצב שבו נושא המגדר לא יהווה בעיה שיש לדון בה".

הדוברת הראשונה בכנס, הפיסיקאית פרופ' מרתה לוסאדה, ילידת קולומביה, שכיום מכהנת בתפקיד הדיקנית למדעים באוניברסיטת ניו-יורק באבו-דאבי, סקרה את מצב השוויון המגדרי בתחום הפיסיקה במדינות אמריקה הלטינית.

מכון ויצמן למדע הוא מקום נהדר לעשות בו מדע

על עצמה היא מספרת שכבר מגיל 15 ידעה שהיא רוצה להיות פיסיקאית. שום דבר לא עצר בעדה, כולל העובדה שבכל הקורסים בתואר ראשון הייתה האישה היחידה. היא המשיכה לתואר שני, ואת הדוקטורט בפיסיקה סיימה באוניברסיטת ראטגרס בארה"ב. לאחר מכן ביצעה מחקר בתר-דוקטוריאלי במעבדה האירופית לחקר פיסיקת החלקיקים, סר"ן, שליד ג'נבה, שווייץ. באותו זמן החלו בסר"ן תהליכי התכנון של תחנת המחקר "אטלס". לוסאדה שאפה לכך שארצה, קולומביה, תהיה שותפה לניסוי. זמן לא רב לאחר מכן נבחרה לכהן כנשיאת אוניברסיטה בבוגוטה בקולומביה. עם סיום הכהונה, קיבלה את ההצעה לכהן בתפקידה הנוכחי באבו-דאבי.

"החיים שלי בבוגוטה היו נהדרים", היא אומרת. "ועל אבו-דאבי לא ידעתי הרבה. כשנסעתי לשם לראיון זו הייתה הפעם הראשונה שהגעתי לשם. התרשמתי מהאוניברסיטה וגם מהעיר עצמה שהיא מאוד מודרנית ורוב האוכלוסייה שלה היא בין-לאומית. באוניברסיטה לומדים סטודנטים מ-120 מדינות, ששכר הלימוד ודמי המחיה של כולם ממומנים על-ידי הממשלה המקומית. אין רוב לשום קבוצה, והמקומיים מהווים כ-15% מהסטודנטים. התפקיד שלי, כדיקנית למדעים, הוא לבנות ולפתח שם תשתית למחקר מדעי. מבחינת שוויון מגדרי, יש שם רוב של סטודנטיות, וגם סגנית נשיא. העובדה שבחרו דווקא בי כדיקנית המדעים מצביעה על המגמה הכללית".

לוסאדה סבורה שהעובדה שישראל היא מדינה קטנה מקלה על הטיפול בבעיה. למכון ויצמן למדע יש לה יחס מיוחד. היא שיתפה פעולה בעבר עם פרופ' יוסי ניר ומקווה להמשיך לעשות זאת. "מכון ויצמן למדע הוא מקום נהדר לעשות בו מדע. הסטודנטים כאן יוצאים מן הכלל ואני תמיד שמחה להגיע לכאן".

מארגני הכנס: פרופ' יוסי ניר, ד"ר מיטל עירן-יונה, פרופ' נירית דודוביץ', פרופ' אבישי גל-ים, ופרופ' מריקה טיילור מאוניברסיטת סאות'האמפטון.

 

 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם