מודדים את העולם

כ-1,250 תלמידים מכיתות י', י"א וי"ב מהערים רחובות ונס-ציונה מגיעים פעמיים בשבוע, כל פעם לארבע שעות, ללמוד פיסיקה ברמה מוגברת (5 יחידות לימוד) במרכז שוורץ/רייסמן לחינוך מדעי השוכן בקמפוס לחינוך מדעי על-שם רות ואוריאל ארנון במכון ויצמן למדע. "בשבילנו המקום הזה הוא מגמת פיסיקה – יש כאן מעבדות עם ציוד מתקדם, והמורים שלנו הם כולם חוקרים בעצמם", מספר עמית וקסמן, תלמיד כיתה י"ב מבית-הספר בן-גוריון בנס-ציונה. גם בעת תקופת בידוד הקורונה נמשכו הלימודים כרגיל, בסיוע למידה מרחוק. עם חזרת המשק לפעילות, חזרו גם התלמידים לקמפוס לקראת סיום שנת הלימודים וההכנות לבחינת הבגרות.

הפרויקט החל את דרכו לפני 30 שנה בתל-אביב ביוזמת פרופ' חיים הררי (תחת השם חמד"ע – ראשי תיבות של חינוך מדעי), במטרה לקדם את לימודי המדעים בכלל והפיסיקה בפרט. הצלחת המרכז בתל-אביב היוותה השראה לפרופ' דניאל זייפמן ליזום את הקמתו של המרכז במכון לפני כשבע שנים. בתחילה, למדו במרכז ברחובות כ-300 תלמידים והמספר הלך וגדל. "אני מגיע עם עוד 70 תלמידים מבית-הספר שלי, ואלה השיעורים האהובים עליי. בנוסף ללימודים אנחנו משתתפים בפרויקטים ארציים ובין-לאומיים מרתקים", מספר עומר ברנשטיין מתיכון דה-שליט ברחובות.

במרכז מתקיימים כל לימודי הפיסיקה של התלמידים שבחרו במגמת פיסיקה, בכיתות קטנות, בגישה מדעית מובהקת, מבוססת ידע נרחב, בתהליך מבוסס ניסויים, ועם קבוצת מורים מובילה. הקמפוס נבנה מתרומתם של פרופ' רות וד"ר אוריאל ארנון; נוסף על תמיכתם בהקמת הקמפוס, יצר הזוג ארנון קרן לרכישה ולחידוש הציוד המדעי המתקדם לניסויים הרבים. קרן שוורץ/רייסמן, קרן בנוזיו ועיריות רחובות ונס-ציונה תומכות מדי שנה בתקציב הפעילות החינוכית של המרכז.  

נפתח גם מרכז בראשון-לציון, ובנוסף מוקם מרכז חדש בכפר-סבא. בכל המרכזים הפעילים כיום לומדים כ-4,000 תלמידים. המטרה שלנו היא ליצור רשת שפועלת בכל הארץ, כולל בפריפריה, ומקדמת את החינוך המדעי בישראל"

עתליה ליסין מתיכון קציר ברחובות משלבת 5 יחידות בפיסיקה עם 5 יחידות באמנות. "תוך כדי לימודי הפיסיקה כאן במרכז נחשפתי במעבדת ה'פאבלאב' על-שם גלפנד למדפסות תלת-ממד משוכללות המצריכות ידע בפיסיקה, והבנתי שאפשר לשלב בין שני התחומים".

לשיר קולמן, שמלמדת במרכז מאז הקמתו, יש חזון נוסף והוא לשכנע עוד תלמידות לבחור במגמת פיסיקה ולבוא ללמוד במרכז. "פיסיקה זה לא רק לבנים ולא רק לגאונים", היא אומרת. "חשוב לי שבנות ירגישו שהן יכולות ומסוגלות להשקיע ולהצליח גם בתחום הזה שיכול לקדם אותן בכל מסלול שבו יבחרו בעתיד".

ד"ר רונן מיר, שעומד בראש המרכז, סיים דוקטורט בפקולטה לפיסיקה במכון ויצמן למדע ועסק שנים רבות בהנגשת המדע לקהל הרחב בארץ ובחו"ל. חבר אליו אלי שלו, מורה בכיר לפיסיקה. שלו, שהחל את דרכו במרכז בתל-אביב, גיבש יחד עם ד"ר מיר את החזון הפדגוגי פורץ הדרך שמתבסס על חשיבה מדעית ועל חינוך במובנו הרחב. "העלינו את הכמות של בוחרי מגמת פיסיקה בערים רחובות ונס-ציונה לכ-25% מכל מחזור", אומר ד"ר מיר. "שיעור הבנות המסיימות במרכז בגרות בפיסיקה גם הוא עלה מ-26% ל-38% מהתלמידים במגמה".

"לאור ההצלחה של הפרויקט בתל-אביב וגם כאן במכון, אנו מקימים עוד מרכזים במקומות אחרים בארץ", הוא מוסיף. "מרכז נוסף נפתח בראשון-לציון ויפעל במתכונת שבה פועל המרכז במכון, ובנוסף מוקם גם מרכז חדש בכפר-סבא. בכל המרכזים הפעילים כיום לומדים כ-4,000 תלמידים.

"המטרה שלנו היא ליצור רשת מרכזים שפועלת בכל הארץ, כולל בפריפריה, ומקדמת את החינוך המדעי בישראל בצורה משמעותית. באחרונה פנו אלינו מאשכול הנגב המערבי והמזרחי – לאחר שהם ערכו סקר על פרויקטים חינוכיים בכל רחבי הארץ – במטרה להקים מרכזי שוורץ/רייסמן שיקדמו את לימודי המדעים והטכנולוגיה גם באזורים אלה. המועצות יפעלו להקמת המבנים ובשיתוף עם הידע והמשאבים החינוכיים שפיתחנו אנו, נפעיל את המרכזים", הוא מסכם.