מדעני מכון ויצמן למדע יגישו: מדע על הבר - מועד חורף

28.11.2011
לכבוד זכייתו של פרופ' דן שכטמן מהטכניון בפרס נובל בכימיה, יצאו חוקרים צעירים ותלמידי מחקר ממכון ויצמן למדע לברים ולבתי-קפה בתל-אביב, ויספרו לבליינים, בלשון שווה לכל נפש על השאלות הפתוחות ועל החדשות האחרונות מחזית המדע.
מרצה אורחת: פרופ' גיטי פריי מהטכניון, אשר תספר על עולמם המסתורי של ננו-חלקיקים.
 
ביום חמישי, 8 בדצמבר, בשעה 20:00, יצאו חוקרים צעירים ותלמידי מחקר מצטיינים ממכון ויצמן למדע לברים ולבתי-קפה נבחרים בתל-אביב, וישוחחו עם הבליינים, באופן לא רשמי ובשפה ידידותית, על השאלות המדעיות הפתוחות, על ההתרגשות המלווה כל תגלית, ועל החיים "על הקצה" בחזית הידע.
 
האם אסטרואיד עלול להתנגש בכדור-הארץ? מתי נוכל להשתמש במחשבים קוונטיים? כיצד התחילו החיים? האם אפשר – והאם נעז – להאיץ את האבולוציה? האם מחשבים זעירים יוכלו יום אחד לרפא את גופנו מבפנים? כיצד הופכת הביצית המופרית לאדם שלם? האם באמת תיתכן טלפורטציה כמו ב"מסע בין כוכבים"? ועוד.
 
האירוע יתקיים בברכת עיריית תל-אביב ובשיתוף עם "טיים אאוט תל-אביב" וחברת המשקאות בושמילס.
 
מכון ויצמן למדע מקדיש את האירוע כולו לפרופ' דן שכטמן מהטכניון, מכון טכנולוגי לישראל, אשר יקבל יומיים לאחר מכן (ב-10 בדצמבר) את פרס נובל בכימיה. אל החוקרים ותלמידי המחקר ממכון ויצמן למדע תצטרף הפעם מדענית צעירה מהטכניון: פרופ' גיטי פריי, אשר תספר לבליינים על עולמם המסתורי של ננו-חלקיקים.

נושאי השיחות ומיקומים:
 
1. ניב אנטונובסקי
רדיו EPGB, שד"ל 7, 03-5603636
אחרי פיענוח הגנום – לומדים לכתוב בשפה הגנטית
תחומי מחקר חדשים כמו ביולוגיה סינתטית והנדסה מטבולית מאפשרים לנו להשתמש בידע שצברנו כדי לכתוב ולקודד בעצמנו הוראות הפעלה גנטיות חדשות. מחיידקים המייצרים דלק ועד צמחים שמזהים חומרי נפץ – בעתיד הקרוב נוכל להנדס מערכות ביולוגיות שלמות לתועלת האדם.
 
2. עומר מרקוביץ
DELI, אלנבי 47, 03-6425738
איך נוצרו החיים מתוך החומר הדומם
ישויות חיות מתאפיינות ביכולתן לשכפל את עצמן, אבל כיצד התפתחה היכולת הזאת? על-פי התיאוריה, על כדור-הארץ הקדום התחוללה אבולוציה כימית, שבעקבותיה נוצרו בתחילה מולקולות שהיו מסוגלות לשכפל את עצמן. לפי תפיסה רווחת, המולקולות המשתכפלות הראשונות היו RNA. תיאוריה חלופית של מדעני מכון ויצמן, וביניהם הדוקטורנט עומר מרקוביץ, מעלים את האפשרות שהחיים נוצרו כתוצאה מאבולוציה של מבנים העשויים מחומרים דמויי שומן.
 
3. תירוש שפירא
סאצ'מו, ויטל 6, פלורנטין, 052-3284800
הילדים של מחר
פריצות הדרך בהנדסה גנטית, הפריות מבחנה ושיבוט מובילים אותנו לעבר עתיד קרוב מאי-פעם להנדסה גנטית אנושית. מה כתוב במטען הגנטי שלנו? כיצד טכנולוגיות ההפריה הגנטיות מעצבות את חיינו היום, וכיצד נרתום אותן לעיצוב עתידו של המין האנושי?

4. אילן מנוליס – מנהל מצפה הכוכבים על-שם מרטין קראר, במכון ויצמן למדע
אברקסס, לילנבלום 40, 03-5104435
האסטרואידים באים – האם האדם ישרוד אירועים דומים לאלה שהכחידו את הדינוזאורים?

מתחילת קיומה של מערכת השמש, התנגשו אסטרואידים בכדור-הארץ פעמים רבות. ההתנגשות המפורסמת מכולן התרחשה לפני כ-65 מיליון שנים, וכתוצאה ממנה נכחדו הדינוזאורים וכ-73% מהמינים שחיו אז על-פני כדור-הארץ. האם אסטרואיד עלול להתנגש בכדור-הארץ בזמן הקרוב? האם אנו ערוכים לכך?
 
5. אוהד מנור
לבונטין 7, 03-5605084
האם מחשבים יכולים ללמוד ולחזות את העתיד? האם הגנים שלנו מאפשרים לחזות את עתידנו?

מה יהיה ערך מניה בעוד שבוע? האם ירד מחר גשם? איזו קבוצה תעפיל לגמר ליגת האלופות? אם אנחנו מאמינים שהתשובה לכל אחת מהשאלות האלה אינה אקראית, אלא נובעת מגורמים הניתנים למדידה כיום, נוכל לנסות ללמד מחשב לחזות תוצאות עתידיות. מחשבים כאלה, שיודעים לצפות את העתיד על-פי נתונים קיימים, יוכלו אולי גם לבדוק את הגנים שלנו, ולקבוע כיצד הם משפיעים על זהותנו, על תכונותינו ועל עתידנו.
 
6. ינון גליקמן
הגילדה, אחד העם 64, 054-6480103
שומרי זמן, נווטים ויונים לכודים

כיצד יודע השעון הדובר מה השעה? מה הופך שעון לשעון טוב? ולשם מה בכלל צריך שעונים טובים? אחת מאבני הבניין החשובות של הטכנולוגיה המודרנית היא היכולת לקצוב את הזמן, ופיסיקאים מחפשים (ומוצאים) מנגנונים יציבים יותר ויותר שאפשר להסתמך עליהם במדידות אלו. חיפוש זה מוביל לנבכי המודלים שמתארים את המציאות הפיסיקלית המוכרת לנו.
 
7. יעל שחר פומרנץ
מנדלימוס, הירקון 102, 054-5657007
מביצית לעובר – המחקר של תחילת החיים

כיצד הופכת ביצית לעובר? השיחה תציג את המכשולים עליהם מתגברת הביצית מיצירתה ועד הפיכתה לעובר, ותסקור מחקרים אחרונים של מדעני מכון ויצמן למדע בתחום הפוריות, העוסקים בהבשלת הביצית, בביוץ, ובהשרשת העובר ברחם.
 
8. אורי כץ
מייט דיזנגוף, דיזנגוף 226, 03-5241615
לראות דרך הערפל – האם הלייזרים המהירים בעולם מסוגלים ללמוד?

האם אפשר לעשות שימוש רפואי מתקדם בקרני לייזר ולבצע ניתוחים ללא חימום הריקמה? כיצד להתגבר על פיזור קרן האור הממוקדת בעת שהיא חולפת דרך הרקמות המפזרות? האם אפשר "לתקן מראש" את ה"קלקולים" שיתחוללו לאחר מכן? ואיך אפשר, בשיטה דומה, "לראות דרך הערפל" ולעצור את נצנוץ הכוכבים בשמי הלילה?
 
9. יואב מנסטר
בין, דיזנגוף 281, 03-5444281
הגידול הסרטני – כיצד הוא נוצר ומתפתח, וכיצד יכולה המערכת החיסונית להילחם בו?

גוף האדם מורכב ממיליארדי תאים החשופים לפגעי הסביבה – קרינת השמש, עשן סיגריות ואפילו החמצן שאנו נושמים. כל אלה פוגעים בתא, ועלולים להביא ליצירת גידולים סרטניים. בתגובה, הגוף מתקן את עצמו, ומחסל את התאים הפגועים – בין היתר, בעזרת המערכת החיסונית, הפועלת ביעילות מופלאה להשמדת פולשים זרים. אבל המערכת הזאת יעילה הרבה פחות מול גידולים סרטניים. מדוע? וכיצד הרפואה המודרנית מסוגלת לסייע למערכת להילחם בסרטן?
 
10. תום רן
רוטשילד 12, 03-5106430
מחשבים ננו-ביולוגיים שירפאו את גופנו – מבפנים

בשנת 2001 הצליחו מדענים ממכון ויצמן למדע לבנות ננו-מחשב שעשוי כולו מחומרים ביולוגיים, וגודלו קטן פי מיליון מראש של סיכה, שהוכתר על-ידי ספר השיאים של גינס כמחשב הזעיר בעולם. כטריליוני ננו-מחשבים ביולוגיים פועלים במקביל בתוך טיפת מים בודדת, ובעתיד הם צפויים להגשים את החזון של "רופא בתוך התא": מחשבים ננו-ביולוגיים שישוטטו בגוף האדם, יזהו מצבי סכנה – כמו זיהומים חיידקיים, גידולים סרטניים ועוד – ויגיבו באופן אוטומטי וממוקד.
 
11. יאיר הרכבי
הרלינגר, בן יהודה 69, 054-2383687
"המקרה המוזר של הסופרנובה בשעת לילה"

ב-31 במאי התפוצץ כוכב בגלקסיית המערבולת. מדעני מכון וייצמן עקבו אחרי המאורע מסביב לשעון ומסביב לעולם בעזרתם של אסטרונומים חובבים ומצפים מקצועיים, ממצפה רמון ועד הוואי. כיצד עזרו לנו תצפיות של חובבי אסטרונומיה לגלות מה באמת קרה בגלקסיה הרחוקה? מה למדנו מזה? ולמה בכלל כוכבים מתפוצצים?

12. יובל הרט
קפה נח, אחד העם 93, 03-6293799
איך תא חושב? מעגלים פשוטים ברשתות גנטיות מורכבות

רשתות הקשרים המורכבות שבין הגנים, מבוססות, למרבה הפלא, על עקרונות יסוד פשוטים ביותר, כמעט הנדסיים. מהם עקרונות היסוד האלה, אשר עליהם מבוססת הרשת? כיצד תבניות חוזרות של קבוצות חלבונים קטנות המקיימות ביניהן יחסי גומלין קבועים, מנהלות את מנגנוני החיים בתא?

13. גיורא אלכסנדרון
מייט פלורנטין, ויטל 2, 03-5185290
לוקחים את התכנות לקצה, נותנים למשתמש את הכוח

מחשבי לוח, סלולרי דור X – המכשירים החכמים נעשים חכמים יותר ויותר, אבל עדיין - אנחנו צריכים ללמוד אותם, במקום שהם ילמדו מאיתנו. מדעני מכון ויצמן מפתחים גישות חדשניות לתכנות, שבין השאר יאפשרו למשתמשי קצה – ולא רק למתכנתים – ללמד את המכשירים שלהם כיצד להתנהג.
 
14. מיכה אדלסון
ועד הבית, רוטשילד 64, 054-4645030
זיכרונות שווא והמוח האנושי: כיצד משפיעה הסביבה החברתית על הזיכרון שלנו

כיצד נוצרים זיכרונות כוזבים? ממצאים חדשים של מדעני מכון ויצמן למדע מראים, כי די במעט לחץ חברתי כדי לשנות זיכרונות אמיתיים לזיכרונות שווא.
 
15. אורי לבנה
רוזה, דיזנגוף 265, 054-6631006
מנגנוני הזיכרון במוח – איך אנחנו לומדים וזוכרים

המוח שלנו מקנה לנו את התחושה כי יש לנו זיכרון לגבי דברים שקרו בעבר, אולם האם רישומי העבר אכן צרובים במוח? אילו שינויים שחלים במוח בשעה שאנחנו רוכשים זיכרונות חדשים, ומה שאפשר ללמוד מכך על טיבו של הזיכרון האנושי.
 
16. אפי שחמון
ניילון, דיזנגוף 99, 052-3330811
מסע בין כוכבים – גרסת המדע. העולם המופלא של תורת הקוונטים

האם רק חלקיקים קטנים "חיים" בעולם הקוונטי שחוקיו שונים מהחוקים בעולם ה"רגיל"? מה הקשר בין זה לטכנולוגיה פורצת דרך של מחשבים שמסוגלים לבצע הרבה מאוד חישובים בעת ובעונה אחת? והאם תיתכן טלפורטציה בסגנון "מסע בין כוכבים"?
 
17. פרופ' גיטי פריי – הטכניון, מכון טכנולוגי לישראל
קפה יפו, עולי ציון 11, שוק הפשפשים, 03-5181988
מה הקשר בין אהבת ניגודים להמרת קרינת שמש לחשמל?

שמן ומים לא מתערבבים, מכיוון ששמן הוא "שונא מים" (ואילו המים, כמובן, "אוהבים מים"). אבל מה קורה כשלחומר "שונא מים" ולחומר "אוהב מים" יש תכונות משלימות, כך שדווקא שילובם ברמה הננו-מטרית יניב חומר חדש בעל תכונות ייחודיות? חומר כזה עשוי לאפשר פיתוח יישומים מתקדמים כמו, למשל, המרת אנרגיה סולארית לאנרגיה חשמלית.
 
18. דודי דויטש
יונה, האנגר 1, מזח צפוני, נמל יפו, 03-7742222
כיצד המוח אוסף מידע מעניין על סביבתו?

בני-אדם וחיות אחרות אוספים מידע החיוני להם מסביבתם. בניגוד למקובל לחשוב, איסוף זה אינו פאסיבי. כדי לאסוף מידע באופן מועיל, אנו מכוונים את החושים בכל רגע, כך שיאפשרו למידע המעניין אותנו להגיע למוח ולעבור שם עיבוד. כיצד שולט המוח בחושים השונים? האם קיימים בתחום זה עקרונות משותפים לחיות שונות? כיצד המדענים מתמודדים עם השאלות האלה?
 
19. שלומי קוטלר
מתושלח, אוריאל אקוסטה 16, 03-6811018
לנגן על אטום בודד

כשלוקחים גוש של חומר ומחלקים אותו שוב ושוב, מגיעים לאטומים בודדים – שהתנהגותם שונה מאוד מזו של גוש החומר המקורי, ומצייתת לחוקי תורת הקוונטים. מתמטיקאים הראו שאם תורת הקוונטים אכן מתארת באופן מלא את התנהגות האטומים, אפשר יהיה, בעתיד, לבנות מהם מחשבים רבי עוצמה. אם נצליח בכך, ישתנו פני המיחשוב וההצפנה; אם לא נצליח, תורת הקוונטים תעבור שינוי שעשוי להיות מהפכני.
 
20. יערית אדמוביץ
מייט לינקולן, לינקולן 9, 03-6244514
כיצד הגוף מתמודד עם מצבי רעב?

כיצד מגיבים איברי הגוף למצבי רעב? מה מתחולל במצבים כאלה בין המולקולות שבתאי הגוף? כיצד מתרגם הגוף את האותות המגיעים מהסביבה, לפעולות תאיות המשפיעות על תגובת הגוף השלם, ומאפשרות לו להתמודד עם תנאי סביבה משתנים?
 
21. פרופ' יובל גפן
אויטה, יבנה 31, 03-5669559
כשה"קוונטים" פוגשים מחשבים – מדוע כולם רוצים מחשב קוונטי?

זה התחיל במאבק בין אלברט איינשטיין למהפכנים הצעירים ובראשם נילס בוהר, נושאי דגל תורת הקוונטים שזה מקרוב נוצרה. נראה היה שאיינשטיין הפסיד. אבל הרעיונות שהעלה איינשטיין באותו ויכוח, הוכחו כנכונים כעבור 65 שנים. אלה הרעיונות שעליהם מדענים מנסים לבסס "מחשבים קוונטיים" – מכונות חישוב בעלות עצמה שלא תשוער. איך ייראה עולם המדע והמידע עם מחשבים קוונטיים? מה בדיוק הייתה תרומתו של איינשטיין לרעיון?
 
22. ענת ארזי
אליעזר, בן יהודה 186, 03-5275961
הריחות של הלילה הם הזיכרונות של היום: על שינה, ריח וזיכרון
גם בזמן שאנחנו ישנים, המוח שלנו ממשיך להיות פעיל. מה בדיוק המוח עושה בזמן שאנחנו ישנים? כיצד השינה משפיעה על הזיכרונות? האם המוח יכול ללמוד מידע חדש במהלך השינה? ומה הקשר בין כל זה לבין חוש הריח – כיצד הוא פותח לנו צוהר לעולם השינה הנסתר?
 
פרטים נוספים אפשר למצוא בדף הפייסבוק של האירוע
 

מידע נוסף לעיתונאים, תמונות ותיאום ראיונות: משרד דובר מכון ויצמן למדע, 08-934-3856
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם