עיריית רחובות ומכון ויצמן למדע מגישים: בירה, מדע ומצב רוח

02.07.2012

מדענים ותלמידי מחקר ממכון ויצמן למדע יביאו חדשות מחזית המדע העולמית לציבור הרחב, בשיחות שיתקיימו במקומות הבילוי בעיר

 

עיריית רחובות ומכון ויצמן למדע מזמינים את בלייני העיר ואת אורחיהם לבילוי של בירה, מדע ומצב-רוח, שיתקיים זו השנה השלישית. 32 מדענים ותלמידי מחקר ממכון ויצמן למדע יצאו לברים, מסעדות ובתי-קפה ברחובות, שם יחלקו עם הבליינים את ההתרגשות המלווה את הפעילות המדעית בחזית הידע האנושי.

 

אירועי "בירה, מדע ומצב רוח" התקיימו לראשונה במסגרת חגיגות ה-120 לעיר רחובות, ולאור ההצלחה והביקוש, הוחלט להמשיך ולקיים אותם כמסורת. האירוע יתקיים ביום רביעי, 25 ביולי, בשעה 20:30, במקומות הבילוי ברחובות (ראו רשימה מפורטת בהמשך).

 

נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' דניאל זייפמן: "מכון ויצמן למדע רואה לעצמו חובה וזכות לחלוק עם הציבור את התגליות המדעיות ואת ההתרגשות המלווה אותן. למדנו לדעת שהציבור צמא לא רק למשקאות שונים, ולא רק לבירה – אלא גם לידע ולחדשות מחזית המדע".

 

רחמים מלול, ראש עיריית רחובות: "רחובות צוברת תאוצה והפכה לעיר מבוקשת, אליה נוהרים זוגות צעירים. בהתאם וכחלק מצעדי הפיתוח הרחבנו גם את אירוע התרבות והפנאי, תוך קידום החינוך והשכלה. רחובות זכתה השנה בפרס החינוך המחוזי, מועמדת כעת לפרס החינוך הארצי ולמכון ויצמן למדע יש חלק חשוב בעשייה, בין אם בתוך מוסדות החינוך ובין אם בשיתוף הציבור והנגשת המידע".  

 

המדענים ותלמידי המחקר ישוחחו על נושאים המעסיקים אותם בחיי היום-יום במעבדות המחקר במכון ויצמן: האם ייתכנו מציאויות מקבילות? כיצד המוח לומד וזוכר? מה יעלה בגורל היקום? כיצד נוצרו החיים? האם מיזוג גרעיני הוא הפתרון למשבר האנרגיה? מה הקשר בין מדע לבין תיאטרון? איזו דרך עבר המיחשוב מאז חוקי ניוטון ועד תורת הקוונטים? כיצד האם אפשר – והאם נעז – להאיץ את האבולוציה? ועוד נושאים מחזית המדע העולמית

.


פרטים נוספים אפשר למצוא באתר העירוני של עיריית רחובות.
 
 
 
מידע נוסף לעיתונאים – משרד דובר מכון ויצמן למדע: 08-934-3856, ולשכת הדוברות בעיריית רחובות: 08-9392241
 
 

נושאי השיחות ומיקומן:

1. אורי לבנה
פלורה בר, פקריס 3, פארק המדע, 057-9442055
מנגנוני הזיכרון במוח – כיצד אנחנו לומדים וזוכרים
המוח שלנו מקנה לנו את התחושה כי יש לנו זיכרון לגבי דברים שקרו בעבר, אולם האם רישומי העבר אכן צרובים במוח? הדוקטורנט אורי לבנה יספר על מחקריו, העוסקים בשינויים שחלים במוח בשעה שאנחנו רוכשים זיכרונות חדשים, ויעלה שאלות באשר למה שאפשר ללמוד מכך על טיבו של הזיכרון האנושי.
 
2. פרופ' אברי בן-זאב
קפה השקמה, הרצל 171, 08-9467486
תאים נודדים בזרם הדם
כיצד ומדוע תאי סרטן מתחילים לנדוד בדרכם ליצירת גרורות? כיצד אפשר למנוע מהם לצאת למסע ההרסני? חדשות ועדכונים אחרונים מחזית המאבק בין המדענים לתאים הקטלניים.
 
3. פרופ' ארנסטו יוסלביץ
מא ביסטרו, הרצל 226 קומה 2, 057-9442863
האם הגודל קובע? ננו-חומרים שיעצבו את חיינו
מהי ננו-טכנולוגיה? במה שונים התקנים, מכונות וחוטים זעירים ממקביליהם בעולם ה"גדול"? כיצד הצליחו מדעני מכון ויצמן למדע "לגדל" ננו-צינורות וננו-חוטים ולעצב אותם לפי רצונם? אילו יישומים יתאפשרו הודות לתגלית זו?
 
4. עומר כורך
הברזיה, הרצל 203, 08-9109966
אנרגיה סולארית: מהמעבדה לתעשייה
מה הם עקרונות הפעולה של תאים פוטו-וולטאים? כיצד עובדים מפעלים תרמו-סולאריים? ומה היא תרומתה של ישראל למאמצים לפתח שיטות יעילות לניצול אנרגית השמש? השיחה תפתח בכימיה ובהנדסה של האנרגיה הסולארית, ותגלוש גם לאקולוגיה, כלכלה ופוליטיקה עולמית.
 
5. פרופ' מיכאל הס
טוק טוק, אופנהיימר 10, פארק המדע, 057-9375262
אנרגיה גרעינית – חלום או חלום בלהות?
הפקת אנרגיה מהיתוך גרעיני היא "החלום הרטוב" של האנושות. לעומת השימוש המזהם בדלקים מתכלים, זוהי אנרגיה נקייה וזמינה בשפע; לעומת השימוש המקובל כיום באנרגיית ביקוע גרעיני, היא בטוחה, ואינה יכולה לשמש לייצור כלי נשק הרסניים. מדוע מקור אנרגיה זה עדיין לא זמין? השיחה תסקור את התפתחות הרעיונות של הפיסיקה הגרעינית ואת השימוש בה בהקשר להתפתחות הפיסיקה של המאה ה-20, כאשר הפיסיקה הגרעינית שימשה כאחד המנופים החשובים ביותר לפריצות דרך בתחום העיוני והמעשי. נסקור את ההבטחות, האתגרים, הסיכונים והסיכויים שבשימוש באנרגיה המבוססת על היתוך או ביקוע גרעיני.

6. פרופ' אלדד צחור
קפה לנדוור, אופנהיימר 2, פארק המדע, 08-9472875
זורם בעורקים, נוגע בלב - גרסת העובר
התהליך בו הופך תא בודד – ביצית מופרית – לעובר מושלם, הוא אחד מפלאי הבריאה. מה הקשר בינו לבין תאי גזע, אבולוציה, התחדשות רקמות וסרטן? ביולוגים התפתחותיים ממכון ויצמן למדע מתחקים מקרוב אחר המנגנונים העדינים והמתוזמנים היטב של ההתפתחות העוברית – ובעיקר התפתחות הלב, ומקווים להשתמש בידע הזה כדי לרפא ואף למנוע מומי לב מולדים, מצד אחד, וכדי למצוא דרכים לעודד חידוש רקמות באנשים מבוגרים, מצד שני.

7. ד"ר תום רן
טרומן, אופנהיימר 10, פארק המדע, 057-9441624
מחשבים ננו-ביולוגיים שירפאו את גופנו מבפנים
בשנת 2001 הציגו מדענים ממכון ויצמן למדע מחשב ננו-ביולוגי, המסוגל לבצע חישובים פשוטים. הקלט, הפלט וה"תוכנה" של המערכת – שהוכתרה על-ידי ספר השיאים של גינס כמחשב הזעיר בעולם – עשויים מולקולות ואנזימים שונים. בהמשך הצליחו המדענים, וביניהם ד"ר תום רן, לתכנת את המחשב כך שיזהה מולקולות ביולוגיות הקשורות בגידולים סרטניים, וישחרר תרופה שתבלום אותן. החזון לעתיד הוא שמחשבים כאלה יפעלו בתוך גופינו, יזהו מבעוד מועד מאפיינים של מחלות, ויבלמו אותן בעוד מועד.

8. ד"ר אלון חן
דבלין, המדע 1, פארק המדע, 08-9470504, 052-8365324
הגנטיקה של החרדה - לחץ נפשי, השמנה והתנהגות חברתית
הקשר בין חשיפה למצבי לחץ לבין התנהגות חרדתית ושינויים באכילה ברור כמעט מאליו לכל מי שמצא עצמו אוכל כמויות גדולות של שוקולד לפני מבחן חשוב, אך המנגנונים הביולוגיים העומדים בבסיס הקשר הזה אינם ידועים. ד"ר אלון חן חוקר את הגנים המאפשרים לגוף להתמודד עם מצבי לחץ, ואת השיבושים בפעילותם – הגורמים לתופעות כמו דיכאון, אנורקסיה ותסמונת פוסט-טראומתית.
 
9. ד"ר ברק דיין
סזאר, פקריס 3, פארק המדע, 057-9442764
מתורת היחסות ועד אופטיקה קוונטית
שתי התיאוריות הגדולות של הפיסיקה – תורת היחסות ותורת הקוונטים, מנבאות תופעות מוזרות עד כדי כך שהן נדמות כבלתי אפשריות. חלק מהתופעות הקוונטיות נראות כל כך דומות לקסמים, עד שאיינשטיין עצמו לא האמין בקיומן. אך תופעות אלה מוכחות היטב, ומעצבות את חיינו. במעבדת האופטיקה הקוונטית במכון מתכוונים המדענים לנצל את הפרדוקסים המוזרים של תורת הקוונטים כדי לבצע "משימה בלתי אפשרית": לגלות חלקיק אור אחד (פוטון) בלי להרוס אותו, ולבצע חישוב קוונטי עם חלקיקי אור.
 
10. אלון ולנר
המבורג, רחוב המדע 1, פארק המדע, 1700-507-073
דרווין במבחנה: על אבולוציה מואצת ועל אנזים שמפרק גז עצבים
התפתחויות הדרמטיות בתחום הביולוגיה המולקולרית וההנדסה הגנטית מאפשרות כיום ליצור תנאים בהם מתרחשת אבולוציה מואצת של מולקולות ביולוגיות בתוך מבחנה. עקרונות האבולוציה הטבעית – קיומן של מוטציות אקראיות, ומנגנון סלקציה אשר בורר את המוטציות המועילות, ומשמר אותן – הן למעשה "אלגוריתם טבעי", אותו אפשר לרתום לשימושים ביוטכנולוגיים ורפואיים. השיחה תציג מחקרים בגישת "האבולוציה המכוונת", המאפשרים פיתוח אנזימים יעילים – כמו אנזים המסוגל לנטרל גז עצבים בדם, וכן הבנה טובה יותר של מנגנונים אבולוציוניים.

11. אוהד מנור
B.B.B, ויסגל 2 , פארק המדע, 08-9348820
האם מחשבים יכולים ללמוד ולחזות את העתיד? האם הגנים שלנו מאפשרים לחזות את עתידנו?
מה יהיה ערך מניה בעוד שבוע? מה סל הקניות שלנו אומר עלינו? וכיצד הייתה נשמעת יצירה סודית של באך? אן אנחנו מאמינים שהתשובה לכל אחד מהשאלות האלה אינה אקראית, אלא נובעת מדברים אותם אפשר למדוד, נוכל לנסות ללמד מחשב כיצד לחזות תוצאות עתידיות. מחשבים כאלה, שיודעים לצפות את העתיד על סמך נתונים קיימים, יוכלו אולי גם לבדוק את הגנים שלנו, ולקבוע כיצד הם משפיעים על זהותנו, על תכונותינו ועל עתידנו.
 
12. שירה גבאי
התחנה, אופנהיימר 2, פארק המדע, 052-3400020
כיצד "קוראים" את ספר הגנום האנושי
לפני כעשור הושלם פרויקט הגנום האנושי, שבמהלכו פענחו אלפי מדענים מכל קצוות תבל את הצופן הגנטי. לראשונה נחשפו כל ה"אותיות" בספר המסתורי המהווה את הבסיס לכל תכונה, איבר ופעילות של גופנו. אך כיצד אפשר לקרוא בספר כשאיננו יודעים היכן מילה אחת מסתיימת ואחרת מתחילה? כיצד אפשר להבין את משמעותן של המילים ללא מילון המתרגם אותם לשפתנו? וכיצד נדע מהם החלקים החשובים בעלילה, ועל אילו פרקים אפשר לדלג? מדענים מתחומי מדעי החיים ומדעי המחשב חוברים יחדיו למחקר מרתק שמטרתו לענות על שאלות אלה, ורבות אחרות.
 
13. ד"ר גורן גורדון
ניוטון, המדע 2, פארק המדע, 072-2230534
בין רובוטים לבני-אדם
מהי סקרנות? האם עקרון מתמטי פשוט יכול להסביר התנהגות סקרנית של בעלי-חיים, ילדים ואנשים בוגרים? האם אפשר ליצור באמצעות עקרונות אלה רובוטים סקרנים שיהיו דומים, מבחינה זו, לאנשים?
 
14. אמיל וייס
דה לה פה, יעקוב 26, 08-9390792
ננו-פיסיקה ושאלות יסוד בתורת הקוונטים
כאשר יוצרים מעגלים אלקטרוניים זעירים, ומקררים אותם לטמפרטורה הקרובה לזו של האפס המוחלט – התנהגותם של האלקטרונים אינם מצייתים עוד לכללי "העולם הגדול", אלא לחוקי העולם הקוונטי. באופן זה אפשר לפתוח צוהר לפיסיקה הבסיסית של מכניקת הקוונטים, וללמוד על התכונות הבסיסיות של החומר. בשיחה יתוארו מחקרים בתחום זה, שנעשים במרכז למחקר תת-מיקרוני במכון ויצמן למדע.
 
15. עומר מרקוביץ
עונות, הרצל 213, 08-8666778
איך נוצרו החיים מתוך החומר הדומם
ישויות חיות מתאפיינות ביכולתן לשכפל את עצמן, אבל כיצד התפתחה היכולת הזאת? על-פי התיאוריה, על כדור-הארץ הקדום התחוללה אבולוציה כימית, שבעקבותיה נוצרו בתחילה מולקולות שהיו מסוגלות לשכפל את עצמן. לפי תפיסה רווחת, המולקולות המשתכפלות הראשונות היו אר-אן-אי. תיאוריה חלופית של מדעני מכון ויצמן, וביניהם הדוקטורנט עומר מרקוביץ, מעלים את האפשרות שהחיים נוצרו כתוצאה מאבולוציה של מבנים העשויים מחומרים דמויי שומן.

16. ליאור אמבון
המעבדה, דרך הרכבת 1, פארק המדע, 08-9468495
מוליכות-על: פיסיקה קוונטית על השולחן
מוליכות-על היא תופעה הפותחת צוהר אל העולם המוזר של הפיסיקה הקוונטית. השיחה תציג את התופעה ואת מקורותיה, וכן את האפשרויות היישומיות הטמונות בה: החל ברכבות מרחפות ומכשור רפואי מתקדם, ועד למיקרוסקופ ייחודי אותו מפתחים במעבדות מכון ויצמן למדע.

17. ניב אנטונובסקי
הרצל בר, הרצל 209, 057-9442104
אחרי פיענוח הגנום – לומדים לכתוב בשפה הגנטית
תחומי מחקר חדשים כמו ביולוגיה סינתטית והנדסה מטבולית מאפשרים לנו להשתמש בידע שצברנו כדי לכתוב ולקודד בעצמנו הוראות הפעלה גנטיות חדשות. מחיידקים המייצרים דלק ועד צמחים שמזהים חומרי נפץ – בעתיד הקרוב נוכל להנדס מערכות ביולוגיות שלמות לתועלת האדם.

18. גיא רוזנצוויג
לה מורס, הרצל 203 (קומת קרקע), 08-9363634
כוכב נולד במעבדה – האם מיזוג גרעיני הוא הפתרון למשבר האנרגיה?
מיזוג גרעיני הוא תהליך עתיר אנרגיה, המתרחש בליבתו של כל כוכב – כמו השמש שלנו – ומספק כמעט את כל צרכי האנרגיה של היקום. מזה עשרות שנים מנסים מדענים לחקות את התהליך בו מתרחש מיזוג של גרעיני אטומים קלים לגרעינים כבדים יותר, במטרה לייצר כמות אנרגיה אדירה וכמעט בלתי מזהמת, ללא שימוש בדלקים מאובנים. השיחה תציג את תהליך המיזוג, את הדרכים בהן מנסים מדענים מרחבי העולם לייצר מיזוג מבוקר במעבדה, ואת הקשיים והאתגרים – לצד היתרונות הגדולים.

19. יובל הרט
203, הרצל 203, 052-340020
"מראה מראה שעל הקיר"
כאשר אנו יוצרים במשותף, בקבוצה, מתקבלת לעיתים תחושה נפלאה של יצירה הרמונית "ביחד". האם אפשר לחקור תופעה זו ואף לכמת אותה? בעזרת הפשטה של "משחק המראה", בו שני שחקנים עוקבים זה אחר תנועתו של האחר, אנו חוקרים את ההבדלים בין תנועה בה ישנם מוביל ומובל, לבין תנועה הנוצרת באימפרוביזציה משותפת של שחקנים.
 
20. ד"ר ערן בוכבינדר
פפרדלה, המדע 3, פארק המדע, 08-9364422
על הפיסיקה של מערכות מורכבות: מכוס בירה ועד רעידות אדמה
רוב התופעות הפיסיקליות סביבנו – לדוגמה, כוס נשברת, גלים בים או חריקת בלמי המכונית, מתרחשות במערכות המכילות כמות עצומה של חלקיקי חומר. כיצד פיסיקאים מתארים וחוזים תופעות אלה? מהן הצלחות העבר ואתגרי העתיד? כיצד שאלות אלה משפיעות על חיינו? בשיחה נדון בפיסיקה של מערכות גדולות (מקרוסקופיות) ומורכבות בהן אנו נתקלים בחיי היומיום, מכוס בירה, דרך החומרים המתקדמים שמרכיבים מכוניות ומטוסים, וכלה ברעידות אדמה.
 
21. ד"ר דוד מרגוליס
וינונה, הרצל 219, 057-9443353
אבחון מחלות באמצעות אפים מלאכותיים זעירים
מחלות רבות קשה לאבחן באמצעים קונבנציונליים, אולם הן "מכריזות על עצמן" באמצעות סמנים ביולוגיים סמויים. ד"ר מרגוליס עובד על פיתוח מולקולות פלואורסצנטיות אשר פולטות אור בנוכחות סמנים אלה, וכך מאפשרות לאבחן את המחלה. אחד מכיווני המחקר הוא פיתוח אפים מלאכותיים. בניגוד לאפים המלאכותיים הקיימים כיום, שמזהים מולקולות גז, מערכות אלה יפעלו בנוזלים – כמו דם ושתן – ויזהו חלבונים המעורבים במחלות.

22. תום ביאליק
אייל מאפים טובים, הרצל 210, 08-9315895
לחיות עם המדע
האם יש הבדל בין הוראה "רגילה" להוראת מדעים? מהי הוראת מדע "אותנטי"? כיצד ניתן לשלב את עקרונות החקר, דרך החשיבה המדעית הביקורתית, ולמידה פעילה בחיי היומיום של תלמידים? איך ידע מדעי תורם לשיפור באיכות החיים? וכיצד יכול החינוך המדעי להתאים את עצמו לעולם המודרני ולשינויים המתרחשים בו?
 
23. ד"ר ניר נבון
אטמוס בר, הרצל 203, 054-2499700
פיסיקה קוונטית במקומות הקרים ביקום
התופעות שאנו פוגשים בחיי היומיום נשלטות על-ידי חוקי הפיסיקה הקלאסית, אך כאשר מקררים מערכת לטמפרטורה קרה מספיק, קרוב לאפס המוחלט, היא מתחילה להתנהג בדרך שונה לגמרי ממה שאנחנו מכירים – בהתאם לחוקי הפיסיקה הקוונטית. בעולם הקוונטי, חלקיקים יכולים להיות בו-זמנית בשני מקומות שונים, או בשני מצבים שונים, והחתול של שרדינגר יכול להיות חי ומת באותו הזמן. המצבים הקוונטים המוזרים הללו נמצאו ונמדדו במעבדה. השיחה תסביר כיצד אנחנו מגיעים בניסוי לטמפרטורות נמוכות כל כך, ואיך נראה העולם הקסום של הפיזיקה הקוונטית.
 
24. כפיר אומנסקי
פקה פקה, הרצל 207, 052-4064433
שתישאר צעיר לנצח: מדוע תאים סרטניים אינם מתים?
תאי הגוף הבריאים עוברים תהליך של הזדקנות, המתקדם במקביל לחלוקות התא, אך תאים סרטניים אינם מזדקנים באופן דומה, ולמעשה יכולים לחיות לנצח. השיחה תציג את הסיבות לכך, ואת האפשרות להשתמש במנגנונים הסרטניים כדי ליצור אדם שאינו בן תמותה – כמעט.
 
25. ד"ר שירלי שולמן-דאובה
ארומה, הרצל 218, 08-9477056
מפעלי חלבונים על שבב
אפשר לדמות את התא לאוסף של "מפעלים", שכל אחד מהם מייצר מרכיב חיוני אחר: מפעל לייצור אנרגיה, מפעל לייצור חומר גנטי, ועוד. כל המפעלים האלה ערוכים ומסודרים בתוך התא, כך שיש חשובות למיקומם היחסי ולדרכי ההתקשרות ביניהם. כדי להבין את החשיבות של פרמטרים שונים, מרכיבים מדענים את המפעלים מחדש מחוץ לתא, על גבי שבבים, שם הם יכולים לחקור אותם. שבבים אלה הם גם הצעד הראשון בייצור תא מלאכותי.
 
26. פרופ' מוטי הייבלום
עץ התות, הרצל 194, 057-9442118
העתיד האמיתי של החלקיקים המדומים
האם המסע הארוך של מיזעור ההתקנים האלקטרוניים מתקרב לסיומו? מה יקרה אם וכאשר נחצה את הגבול אל העולם הקוונטי? כיצד יפעלו מחשבים במציאויות מקבילות? האם יש באמת "חלקיקים מדומים"? והאם ייתכנו זרמים חסרי מטען ונושאי אנרגיה?

27. טל שמיע
אייסברג, אופנהיימר 2, פארק המדע, 08-9363369
סליחה, מה השעה?
כל תא ותא בגופנו מכיל שעון ביולוגי פנימי, אשר מאפשר לו לדעת מה השעה. מדוע הגוף זקוק למנגנון זה? כיצד שעונים אלה מווסתים את התנודות היומיות בחילוף חומרים, בעייפות וברגישות לכאב? מה קורה לגוף במקרים קיצונים של יעפת (ג'ט-לאג) ועבודה במשמרות? ומה הקשר לסרטן, סוכרת והזדקנות? ולא פחות חשוב – איך כל הידע הזה יגרום לכם לחשוב אחרת על אכילת המבורגר בשלוש בלילה?
 
28. ארז גרטי
בלאק בר בורגר, המדע 6, פארק המדע, 08-9361230
חשמל זורם בכפות ידיך (ובכל שאר הגוף)
התאים בגופנו טעונים במתח חשמלי, וגם מוליכים זרמים חשמליים ללא הפסקה. זרמים אלה עומדים בבסיסם של תהליכים רבים, כמו העברת מידע עצבי, פעולת השרירים, תנועה, חלוקת תאים, ואפילו מוות מתוכנן של תאים. ההרצאה תדון בתהליכים שונים בהם מעורבים זרמים חשמליים, ותענה על שאלות כמו מדוע שוקו חם מתוק יותר משוקו קר? איך הצלופח מתגונן מטורפיו? מדוע סוסי מרוץ נתקפים בשיתוק פתאומי? ומדוע שוק חשמלי יכול לגרום ללב לחזור ולפעום.
 
29. אפי שחמון
לול, הרצל 202, 077-6630128
מסע בין כוכבים – גרסת המדע
האם רק חלקיקים קטנים "חיים" בעולם הקוונטי שחוקיו שונים מהחוקים בעולם ה"רגיל"? מה הקשר בין זה לטכנולוגיה פורצת דרך של מחשבים שמסוגלים לבצע הרבה מאוד חישובים בעת ובעונה אחת? והאם תיתכן טלפורטציה בסגנון "מסע בין כוכבים"?
 
30. ד"ר יוסי אלרן
קפה ג'ו, חיים פקריס 2 פינת אופנהיימר, פארק המדע, 057-9381855
מפגש חידות וחידודי מוח
היתרון הענק של מתמטיקאים הוא שכלי העבודה העיקרי שלהם, מוחם, מלווה אותם לכל מקום. לפיכך, המקומות האהובים ביותר עליהם לעבודה הוא ברים ובתי קפה. שם הם נוהגים לחוד חידות אחד לשני, להציב אתגרים ולפתור אותם על גבי מפיות... לשעה קלה נלך בדרכיהם של קונווי, ארדש וחבריהם, ונשחק ביחד בחידות, בפאזלים ובבעיות נוספות מתחום המתמטיקה היצירתית.
 
31. ד"ר דניאל ללוש
זואי, רחוב מרדכי בשיסט 43 (נווה עמית), 077-4456217
המירוץ אחר חלקיק ה"היגס"
ממש לאחרונה הודיעו מדעני מאיץ החלקיקים שבסר"ן, ליד ז'נבה, כי המסע הארוך והמורכב לגילוי חלקיק היגס, שהחל לפני כ-25 שנה, הגיע – ככל הנראה – לקו הסיום המוצלח. מהו בדיוק חלקיק ה"היגס"? מדוע חשוב כל כך למצוא אותו? מה היא תיאוריית ה"מודל הסטנדרטי", ואיזה תפקיד ממלא בה החלקיק? השיחה תענה על כל השאלות האלה, ותסקור את תרומתם של מדעני המכון ומדענים ישראלים נוספים, לתגלית שהסעירה את הקהילה המדעית.
 

Ilan Manulis – Director of the Martin Kraar Observatory at the Weizmann Institute
Café Smadar, Davidson Institute of Science Education, Weizmann Institute, 08-9378420
Doomsday Asteroids and Mass Extinctions – will humankind be able to survive events similar to those that caused the extinction of dinosaurs
From the very beginning of the solar system’s existence, asteroids have collided with Earth many times. The most famous collision occurred some 65 million years ago, resulting in the extinction of dinosaurs as well as approximately 73% of all species that lived on Earth. Is an asteroid likely to collide with Earth any time soon? Are we prepared for such an event

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם