עיריית רחובות ומכון ויצמן למדע מגישים: בירה, מדע ומצב רוח

26.05.2013
מדענים ותלמידי מחקר ממכון ויצמן למדע יביאו חדשות מחזית המדע העולמית לציבור הרחב, בשיחות שיתקיימו במקומות הבילוי בעיר
19 ביוני, בשעה 20:30
 
עיריית רחובות ומכון ויצמן למדע מזמינים את בלייני העיר ואת אורחיהם לבילוי של בירה, מדע ומצב-רוח, שיתקיים זו השנה הרביעית. כ-30 מדענים ותלמידי מחקר ממכון ויצמן למדע יצאו לברים, מסעדות ובתי-קפה ברחובות, שם יחלקו עם הבליינים את ההתרגשות המלווה את הפעילות המדעית בחזית הידע האנושי.

אירועי "בירה, מדע ומצב רוח" התקיימו לראשונה במסגרת החגיגות לרגל מלאת 120 שנה לייסוד לעיר רחובות, ולנוכח ההצלחה והביקוש, הוחלט להמשיך ולקיים אותם כמסורת. האירוע יתקיים זו הפעם הרביעית ביום רביעי, 19 ביוני, בשעה 20:30, במקומות הבילוי ברחובות (ראו רשימה מפורטת בהמשך).

נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' דניאל זייפמן: "מכון ויצמן למדע רואה לעצמו חובה וזכות לחלוק עם הציבור את התגליות המדעיות ואת ההתרגשות המלווה אותן. למדנו לדעת שהציבור צמא לא רק למשקאות שונים, ולא רק לבירה – אלא גם לידע ולחדשות מחזית המדע".
 
רחמים מלול, ראש עיריית רחובות: "רחובות קבעה את חזונה כעיר מדע, תרבות והשכלה גבוהה, ופועלת לחיזוק העוגנים הקיימים, לצד הקמת מערך שירותים חדש ומודרני שיענה על צרכים אלה. אירוע זה, המשלב בין מדע לתרבות הפנאי, נוסד בחגיגות 120 שנה להיווסדה של העיר, ובארבע השנים שחלפו מאז הפך למודל לחיקוי בתחומי דעת שונים בארץ ובעולם. אני גאה בשותפות זו שצמחה כאן, במטרה להנגיש את הידע והמדע לציבור, תוך שילוב בחיי הבילוי והתרבות בעיר. תודתי למכון ויצמן למדע על פעילויות משותפות למען תושבינו".

המדענים ותלמידי המחקר ישוחחו על נושאים המעסיקים אותם בחיי היום-יום במעבדות המחקר במכון ויצמן: האם אפשר לייצר חלקי חילוף לגוף? כיצד האסטרונומים חוקרים את סודות היקום? מדוע עדיין לא נמצאה תרופה לסרטן? כיצד שומרים על ניקיון מי התהום? מהו מחשב קוונטי, וכיצד הוא עשוי לשנות את עולם המיחשוב? כיצד נוצרו החיים? האם מחשבים יכולים לחזות את העתיד? כיצד קובעים את גילם המדויק של ממצאים ארכיאולוגיים? מה הקשר בין השעון הביולוגי לבין מחלות כמו סוכרת וסרטן? ועוד נושאים מחזית המדע העולמית.

פרטים מלאים באתר העירוני ובפייסבוק.
 
 
מידע נוסף לעיתונאים – משרד דובר מכון ויצמן למדע: 08-934-3856, לשכת הדוברות בעיריית רחובות: 08-9392241, דוברת העירייה, כרמלה קופר: 052-4840303
 
 
פירוט נושאי השיחות ומיקומן:

1. עדי גולדנצוויג ורווית נצר
אמיליה, הרצל 213, 054-5454104
ממציאים את הטבע מחדש – תכנון חלבונים ממוחשב
דמיינו נוגדנים המנטרלים תאי סרטן, חיידקים מפרקי פלסטיק, או סיב ביולוגי חזק מפלדה. פעולות החיים מבוצעות על-ידי חלבונים, מפירוק המזון שאנו אוכלים, דרך חישת הסביבה ועד זיהוי פולשים בגופנו. באמצעות אלגוריתמים מתקדמים אנחנו מנסים לתכנן חלבונים שלא קיימים בטבע, במטרה לרפא מחלות, לשפר את איכות הסביבה ולהבין טוב יותר את סודות החיים.
 
2. ענת צימר
טרומן, אופנהיימר 10, פארק המדע, 077-5006065
מחפשים תרופה לסרטן
מהם התמרה סרטנית ותהליכי התמיינות? אילו שיבושים עלולים להוביל להתפתחות סרטן? מדוע לא נמצאה "תרופה לסרטן?", או, ליתר דיוק, מדוע אין תרופה אחת לכל סוגי הסרטן? כיצד משפעים "קוקטיילים" של תרופות על תאי הסרטן? ואיך משתלבת כאן ההנדסה הגנטית?
 
3. פרופ' בריאן ברקוביץ
המבורג, רחוב המדע 1, פארק המדע, 1700-507-073
חסוך במים – שתה בירה!
אחד האתגרים החשובים איתם מתמודדת האנושות הוא אספקת מים נקיים לשתייה. כדי להבטיח זאת, עלינו להבין כיצד מתנהגים מי התהום וכימיקלים שונים מתחת לפני האדמה. תשומת לב מיוחדת עלינו להקדיש לשחרורם של תרופות וננו-חומרים מהונדסים לסביבה. האם חומרים אלה מהווים איום? האם נקבל מנת תרופות יומית עם הקפה של הבוקר? והאם יש בידינו את האמצעים להגן על עצמנו ועל הסביבה?
 
4. אפי שחמון
לול, הרצל 202 פינת ויצמן, 077-6630128
מסע בין כוכבים – גרסת המדע
מה כל כך מיוחד בתורת הקוונטים? ממה נובעת האקראיות שבטבע? והאם "אלוהים משחק בקוביה"? האם רק חלקיקים קטנים "חיים" בעולם הקוונטי, עם חוקיו המוזרים? מה הקשר בין כל זה ל"חלקיקים שזורים" ולטכנולוגיה פורצת דרך של מחשבים קוונטיים? והאם תיתכן טלפורטציה בסגנון "מסע בין כוכבים"?
 
5. אלעד בשט
התחנה, אופנהיימר 2, פארק המדע, 052-6622262
האם אפשר לייצר לגוף חלקי חילוף?
הרבה יצורים – כמו לטאות ותולעים – מסוגלים לתקן פציעות בגופם בהצלחה מדהימה. לצערנו, בני-האדם הם בעלי יכולת מוגבלת בלבד בתחום זה. בסרטי מדע בדיוני מראים לנו שבעתיד נוכל לגדל כל איבר קטוע ולרפא כל חולי, ובינתיים, במציאות, מדענים ברחבי העולם מנסים ליצור איברים מלאכותיים שיחליפו איברים פגומים או חסרים. השיחה תציג את העולם החדשני של הנדסת הרקמות, ותספק הצצה לעולם המחר של הרפואה ה"מדע בדיונית".
 
6. אלה אוריון לכמן
203, הרצל 203, 052-4666642
סריקת מרץ – על שיטות הדמיה מיקרוסקופיות שמקדמות את המדע
המחקר המודרני מבוסס במידה גדולה על מדידות בתחום התת-מיקרון, ולכן שיפור שיטות ההדמיה התת-מיקרוניות יוכל להוביל אותנו להישגים מדעיים וטכנולוגיים פורצי דרך. מהן המגבלות של המיקרוסקופיה האופטית? כיצד אפשר לראות התקנים ננומטריים, מולקולה, או אפילו אטום? ההרצאה תתאר שיטות מיקרוסקופיות מתקדמות, כולל כאלה שמפתחים כיום במכון ויצמן למדע.

7. ארז גרטי
בלאק בר בורגר, המדע 6, פארק המדע, 08-9361230
חשמל זורם בכפות ידיך (ובכל שאר הגוף)
מדוע שוקו חם מתוק יותר משוקו קר? איך הצלופח מתגונן מטורפיו? ומדוע "מכת חשמל" יכולה לגרום ללב שדמם לחזור ולפעום? כל אלה קשורים למטען החשמלי של תאי הגוף, ולתפקיד של זרמים חשמליים בהעברת מידע עצבי, בהפעלת השרירים, בפיקוח על חלוקת תאים ועוד.
 
8. פרופ' גלעד הרן
סזאר, פקריס 3, פארק המדע, 08-9465444
מכונות ביולוגיות זעירות
חלבונים רבים בגופינו מתפקדים כמכונות זעירות – הם צורכים אנרגיה ומשתמשים בה כדי לבצע סידרת פעולות, כמו, לדוגמה, להזיז משאות בתוך התא. בהרצאה יוצגו מכונות כאלה ויתוארו שיטות מחקר מתקדמות המאפשרות לעקוב אחרי פעולתן.
 
9. ד"ר הדס שטריקמן
אייל מאפים טובים, הרצל 193, 08-9315895
הקסם שבגבישים: ממקרו למיקרו ולננו
גבישים מלווים אותנו וממלאים תפקידים חשובים בתחומים שונים ומגוונים. ההרצאה תסביר מה מייחד חומר גבישי בהשוואה לחומרים אחרים, ותתייחס לגבישים יחידים של חומרים מולכים למחצה – המצויים בליבן של מערכות אלקטרוניות ואלקטרואופטיות רבות. נבדוק מה קרה לתהליך המיזעור של ההתקנים עליהם מבוססות המערכות האלה בעידן הננו.
 
10. יאיר הרכבי
קפה השקמה, הרצל 171, 08-9467486, 050-7809562
איך לראות אטום בגלקסיה רחוקה
האסטרופיסיקה נמצאת היום בפריחה מואצת הודות לפריצות דרך טכנולוגיות. טלסקופים בחלל, על פסגות הרים, במעמקי האדמה וגם במקומות פחות צפויים, מאפשרים לנו לזהות יסודות בגלקסיות מרוחקות, לראות את ה"הד" של המפץ הגדול, להתבונן במה שמתרחש בליבת השמש ובקרוב גם לבחון את לידתם של חורים שחורים. על השיטות הוותיקות והחדשות של אסטרונומים ללמוד את היקום.
 
11. איתמר סיוון
אטמוס בר, הרצל 203, 054-2499700
פיסיקה קוואנטית: על גלים, חלקיקים וחתולים
מה מבדיל את העולם הקוונטי מהעולם הקלאסי? מה ההבדל בין גל, חלקיק וחתול? מהו מחשב קוואנטי ולמה הוא עשוי לשנות את העולם? מה ההבדל בין פיסיקה קוואנטית בשלושה ממדים לבין פיסיקה קוואנטית בשני ממדים, ומדוע ההבדל הזה קובע את כל חוקי הטבע? וכיצד מנסים לייצר במכון ויצמן מרחבים דו-ממדיים, בעלי חוקים חדשים ומרתקים?
 
12. כפיר אומנסקי
אייסברג, אופנהיימר 2, מרכז מטרו מול, 08-9363369
שתישאר צעיר לנצח: מדוע תאים סרטניים אינם מתים?
תאי הגוף הבריאים עוברים תהליך של הזדקנות, המתקדם במקביל לחלוקות התא, אך תאים סרטניים אינם מזדקנים באופן דומה, ולמעשה יכולים לחיות לנצח. מה מקנה להם את התכונה הזאת? כיצד אפשר להשתמש במנגנונים הסרטניים כדי ליצור אדם שאינו בן תמותה – כמעט.
 
13. ד"ר קובי לוי
ארומה הרצל, הרצל 218, 9477056-08
חיפוש ביולוגי: מחט בערימה של שחת
תהליכים ביולוגיים רבים מחייבים היכרות אינטימית בין שתי מולקולות לפחות. ההכרות הזו אינה מובנת מאליה. כדי שהיא תתרחש צריך להתבצע חיפוש מאומץ. כיצד חלבונים מוצאים זה את זה? כיצד חלבונים מזהים את פיסת ה-DNA הנכונה בתוך הגנום העצום? בשיחה נדון במנגנוני חיפוש מורכבים אך אלגנטיים המאפשרים תיפקוד ביולוגי תקין, במקרים בהם חיפוש לקוי עלול להיות הרסני, ובדרכים בהן הפיסיקה, הכימיה והמתמטיקה תורמות להבנת הביולוגיה.
 
14. פרופ' ליאה אדדי
פפרדלה, המדע 3, פארק המדע, 08-9364422
שלדים בארון
במשך כל חיינו עוברות העצמות תהליכים של בניה והתמוססות, כך שמדי שבע שנים אנחנו מחליפים את כל העצמות בגופנו. תהליך זה חשוב לשם שמירה על החוזק של העצם, שתעשה שבירה אם לא תיבנה מחדש. למרות יכולתנו לבנות מחדש את העצמות, לעיתים קרובות, בגיל מבוגר, העצמות שלנו שבירות (מצב המוכר כאוסטאופורוזיס). ההרצאה תספר על מחקרינו העוסקים בתהליכי יצירת העצמות ובאופן בו הן מתמוססות ונספגות, ובתאים המעורבים בתהליכים אלה. התובנות העולות ממחקרים אלה עשויות לתרום לרפואה מתקדמת עתידית.
 
15. אוהד מנור
עץ התות, הרצל 194, 057-5514243, 08-9473850
האם מחשבים יכולים ללמוד ולחזות את עתידנו?
מה יהיה ערך מניה בעוד שבוע? האם ירד מחר גשם? איזו קבוצה תעפיל לגמר ליגת האלופות? אם אנחנו מאמינים שהתשובה לכל אחת מהשאלות האלה אינה אקראית, נוכל לנסות ללמד מחשב כיצד לחזות תוצאות עתידיות. האם מחשבים שיבחנו את הגנים שלנו, ידעו לקבוע כיצד הם משפיעים על זהותנו, על תכונותינו ועל עתידנו?
 
16. עומר מרקוביץ
B.B.B, ויסגל 2, פארק המדע, 08-9348820
ראשית החיים: השאלה הגדולה נכנסת למעבדה
כיצד נוצרו החיים? מהן "טביעות האצבע" הכימיות של התהליך שהתרחש לפני ארבעה מיליארד שנים? האם החיים החלו ממולקולות סבוכות החיוניות כיום לכל תא חי, כגון די-אן-אי? או שמא נוצרו החיים מאבולוציה של מבנים פשוטים בהרבה כגון טיפות שומן?
 
17. אור כהן
לה מורס, הרצל 203 (קומת קרקע), 08-9363634
האם אפשר לחזות חילופי אופנה באמצעות נוסחאות?
שיטות מתקדמות בפיסיקה משמשות לחיזוי התנהגות משותפת של חלקיקים, בין אם אלה מיליארדי מולקולות המרכיבות טיפת מים, או מיליארדי כוכבים המרכיבים גלקסיה. האם אפשר להשתמש בשיטות אלה כדי לתאר את התנהגותם של בני-אדם, ולחזות תופעות כמו פקקי תנועה, קריסות של שוק ההון וחילופי אופנה?
 
18. פרופ' רון נעמן
דבלין, המדע 1, פארק המדע, 052-8365324
מסתרי הספין
האלקטרוניקה מבוססת על מעבר של מטענים חשמליים, אך לאלקטרונים המובילים את המטען יש תכונה נוספת הקרויה "ספין": האלקטרון יכול להסתובב עם כיוון השעון או כנגדו. על בסיסי זה אפשר לבנות אלקטרוניקה מסוג חדש, ספינטרוניקה, שתשתמש בתכונות הספין במקום במטען, וכך תהיה חסכונית יותר באנרגיה. מתברר שתכונות הספין - הסיבוב - יכולות להסביר גם תופעות לא מובנות בביולוגיה.
 
19. פרופ' רונן אלון
הרצל בר, הרצל 209, 057-9442104
מערכת ההגנה של הגוף: ידיד או אויב?
המערכת החיסונית בגופנו היא מערכת חזקה ומתוחכמת המגנה עלינו מפני פולשים חיצוניים, כמו חיידקים ונגיפים, ומשינויים פנימיים העשויים להתפתח לסרטן. כאשר היא מפסיקה לתפקד, התוצאות עלולות להיות הרות אסון: מאלרגיות ואסתמה, דרך סוכרת, ועד מחלות אוטואימוניות אחרות. מחקרים עכשוויים משפרים משמעותית את ההבנה של מחלות רבות שקשורות לתיפקודה התקין של המערכת החיסונית, ואת והיכולת לטפל בהן.
 
20. ד"ר שירלי דאובה
לנדוור, אופנהיימר 2, מרכז מטרו מול, 9472875-08
תאים מלאכותיים על שבב
אפשר לדמות את התא לאוסף של "מפעלים", שכל אחד מהם מייצר מרכיב חיוני אחר: מפעל לייצור אנרגיה, מפעל לייצור חומר גנטי, ועוד. כל המפעלים האלה ערוכים ומסודרים בתוך התא, כך שיש חשובות למיקומם היחסי ולדרכי ההתקשרות ביניהם. כדי להבין את החשיבות של פרמטרים שונים, מרכיבים מדענים את המפעלים מחדש מחוץ לתא, על גבי שבבים, שם הם יכולים לחקור אותם. שבבים אלה הם גם הצעד הראשון בייצור תא מלאכותי.
 
21. שי פליישון
מא ביסטרו, הרצל 226 קומה 2, 08-9364234
הנדסה גנטית בחקלאות – מפזרים את מסך הערפל
מדוע להנדס צמחי מאכל? האם מזון "מהונדס" עלול לסכן את בריאותנו? האם חקלאות של צמחים "מהונדסים" מסכנת את הסביבה? האם קיימות אלטרנטיבות להנדסה הגנטית?
 
22. פרופ' סטיב ויינר
ניוטון, המדע 2, פארק המדע, 072-2230534
כשהארכיאולוגיה פוגשת את מדעי הטבע
ידוע כי ארכיאולוגים חוקרים עצמים גדולים, שניתן לראות בעיניים, אך חלק לא פחות חשוב הוא ממצאים מיקרוסקופיים, המתגלים רק באמצעות מיכשור ומדידות. מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו גישה ייחודית הקרויה "מיקרו-ארכיאולוגיה": הקמת מעבדה ניידת באתר הארכיאולוגי, אשר אוספת ממצאים מיקרוסקופיים בזמן אמת. על סמך המידע הזה אפשר להתאים את אסטרטגיית החפירה באתר, וכך להשיג את מערך הדוגמאות הטוב ביותר – אותו מנתחים במעבדות המכון.
 
23. תום ביאליק
וינונה, הרצל 219, 057-9443353
שאלות קטנות וגדולות: בבית-הספר, בחיי היום-יום ובמעבדת המחקר
"הבעיה עם שיעורי המדעים היא שנותנים לנו תשובות לא מעניינות לשאלות שאף פעם לא שאלנו". משפט זה, שאמר תלמיד בית-ספר, מעלה מספר שאלות חשובות: כיצד ללמד את עקרונות החקר, החשיבה הביקורתית והידע המדעי באופן שיעורר עניין וסקרנות? מהי שאלת חקר טובה? ומדוע שאלה טובה חשובה לא פחות ממציאת התשובה?
 
24. ד"ר תום רן
טוק טוק, אופנהיימר 10, פארק המדע, 08-9318885
מחשבים ננו-ביולוגיים שירפאו את גופנו מבפנים
מדעני מכון ויצמן למדע בנו ננו-מחשב הבנוי מאבני הבניין של גוף האדם: די-אן-אי וחלבונים. המחשב, שהוכתר כזעיר בעולם ונרשם בספר השיאים של גינס, תוכנת לזהות תהליכים סרטניים. החזון הוא שמיליוני מחשבים כאלה ישוטטו בתאי גופינו, יזהו מאפיינים של מחלות, ויבלמו אותן בעוד מועד.
 
25. ורד שחם
ברזייה, הרצל 203, 9109966-08
בעקבות ה-GPS הפנימי: כיצד תאי העצב מוצאים דרכם אל היעד?
מיליוני תאי עצב מחברים את המוח לאיברי הגוף, ברשת מורכבת שמאפשרת העברת מידע מהמוח לאיברים ובחזרה. כיצד מצליחים תאי העצב לנווט בתוך הגוף ולמצוא את דרכם אל היעד, בתוך מבוך סבוך בהרבה מרחובות תל-אביב?
 
26. זיו צויגהפט
פקה פקה, הרצל 207, 052-4064433
תקתוקו של השעון (הביולוגי) בעידן המודרני
ביונקים, השעון הביולוגי מתאם בין הפיסיולוגיה וההתנהגות של הפרט, לבין הזמן ביממה. האם קיים קשר בין העלייה בשכיחותן של מספר מחלות מודרניות כמו סוכרת, השמנת יתר וסרטן, לבין קוצב הזמן הפנימי?
 
27. גיא רוזנצוויג
דה לה פה, יעקב 26, 08-9390792
כוכב נולד במעבדה: האם מיזוג גרעיני הוא הפתרון למשבר האנרגיה?
מיזוג גרעיני הוא התהליך שבו כוכבים מפיקים את האנרגיה שלהם. מדענים מנסים לחקות את התהליך הזה, כדי להפיק כמות אנרגיה אדירה וכמעט בלתי מזהמת, ללא שימוש בדלקים מאובנים. כיצד מתנהלים הניסויים האלה? מהם הקשיים והאתגרים הניצבים בדרך, ומהם היתרונות הגלומים בשיטה זו?
 
28. פרופ' אסף אהרוני
קפה ג'ו, חיים פקריס 2 פינת אופנהיימר, פארק המדע, 08-9475554
ירוק בעיניים: הנדסת צמחים למחקר בסיסי ושימושי
הנדסה גנטית מאפשרת להפעיל גנים או להשתיקם במספר רב של צמחים, ביניהם כאלה המהווים גידולים חקלאיים חשובים, כמו תירס, אורז ותפוחי אדמה. שיטות אלה הן כלי מחקרי מדרגה ראשונה, ובנוסף, יש להן חשיבות יישומית בהשבחת זני צמחים עתידיים. כיצד משתמשים בשיטות האלה? מה היתרונות והחסרונות שלהן? אילו הישגים הושגו עד כה באמצעותן? ומה צפוי לנו בעתיד? וכמובן, איך לבחון את ההיבטים הבטיחותיים והאתיים המעורבים בהן?
 
29. ד"ר גורן גורדון
זואי בר, רחוב
מרדכי בשיסט 43 נווה עמית,
077-4456217
בין רובוטים לבני אדם

מהי סקרנות? האם עקרון מתמטי פשוט יכול להסביר התנהגות סקרנית של בעלי-חיים, ילדים ואנשים בוגרים? האם אפשר ליצור באמצעות עקרונות אלה רובוטים סקרנים שיהיו דומים, מבחינה זו, לאנשים?
 

30. ד"ר רונן מיר (הרצאה באנגלית)
קפה מדע, קמפוס מכון ויצמן למדע, 08-9345165
איך להכניס מדע למוזיאון
מדוע מוזיאוני מדע מושכים קהל רב? מתי מדע מתאים למוזיאון ומתי לא? מהי הדרך הטובה לחשוף קהל המבקרים במוזיאון למדע עכשווי? הרצאה עם דוגמאות, סודות, ומקרים מרתקים של מדע מאחורי הקלעים.

31. ד"ר לביא סקונדו
איגנס בר, אופנהיימר 2, מרכז מטרו מול, 08-8525168
ללכת בעקבות האף
האם אנחנו יכולים להריח פחד, עצב או דומיננטיות? האם אנו יכולים לעקוב אחר נתיב ריח כפי שבעלי-חיים מנווטים? עד כמה חוש  הריח שלנו רגיש? כיצד עובד חוש הריח? מה חלקו, או תפקידו במציאת בן/בת זוג, ובמערכות יחסים חברתיות?

32. עופר פרל
מסעדת אי-זוגי, מלון לאונרדו, אופנהיימר, פארק המדע, 08-9192818
לילות מבושמים
האם אפשר להריח מתוך שינה? כיצד ריח משפיע על הדרך בה אנו ישנים, נושמים וחולמים? האם ניתן לרתום את חוש הריח לטיפול במחלות והפרעות נשימה? למה אף אחד לא המציא שעון מעורר מבוסס ריח? ובכלל, מדוע אנו מבלים כשליש מחיינו בשינה? שיחה על חוש הריח, שינה וכל מה שבינהם.

33. אילן מנוליס
שפילד פאב, מאיר וייסגל 2, פארק המדע, 08-6373509
הכחדות המוניות וסכנת האסטרואידים
לפני כ-65 מיליון שנה נכחדו הדינוזאורים ואיתם כ-75% מן המינים החיים. מה גרם להכחדה הזו? מה הסכנה לכך שאירוע מעין זה יקרה שוב בימינו? מה ידוע למדע לגבי מידת הסכנה, ואיך הכל קשור למטאוריט שהתפוצץ השנה בשמי רוסיה?

 

 

 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם