עיריית רחובות ומכון ויצמן למדע מגישים: בירה, מדע ומצב רוח 2014

30.06.2014

לאור האירועים האחרונים, "בירה, מדע ומצב רוח" נדחה עד להודעה חדשה

מדענים ותלמידי מחקר ממכון ויצמן למדע יביאו חדשות מחזית המדע העולמית לציבור הרחב, בשיחות שיתקיימו במקומות הבילוי בעיר

23 ביולי, בשעה 20:30


עיריית רחובות ומכון ויצמן למדע מזמינים את בלייני העיר ואת אורחיהם לבילוי של בירה, מדע ומצב-רוח, שיתקיים זו השנה החמישית. כ-30 מדענים ותלמידי מחקר ממכון ויצמן למדע יצאו לברים, מסעדות ובתי-קפה ברחובות, שם יחלקו עם הבליינים את ההתרגשות המלווה את הפעילות המדעית בחזית הידע האנושי.


נשיא מכון ויצמן למדע, פרופ' דניאל זייפמן: "השילוב של המדע והידע המדעי בחיי התרבות והקהילה הוא אחת מהמשימות שמכון ויצמן למדע נטל על עצמו. חשוב שמדענים ותלמידי מחקר שפועלים בחזית המדע יחלקו עם הציבור את התגליות המדעיות, את ההתרגשות המלווה אותן – ואת המשמעות העמוקה של עצם העיסוק במדע, שנועד להבין טוב יותר את העולם שבו אנו חיים. במשך השנים שבהן אנו מקיימים את האירועים האלה, נוכחנו, לשמחתנו, שהציבור צמא לא רק למשקאות שונים, ולא רק לבירה – אלא גם לידע ולחדשות מחזית המדע".


רחמים מלול, ראש עיריית רחובות: "היוזמה המשותפת נוסדה לפני חמש שנים, במטרה לשלב בין המדע לתרבות ולהנגיש אותם לתושבי העיר. החיבור בין המדע לבילוי יוצר אווירה ייחודית ואיכותית ברחבי העיר. האירוע מאפשר לכולם ליהנות מעולם הפנאי ועולם המחקר גם יחד, מזווית מבט שונה ומרתקת. כעיר הקולטת זוגות צעירים ומשכילים, אנחנו שמחים להביא בפניהם אירוע פנאי מעשיר וטעימה מעולם המדע. תודתי הרבה לנשיא מכון ויצמן למדע, להנהלה ולחוקרים, המובילים את המדע העולמי ומשתפים את תושבי רחובות בממצאים".


המדענים ותלמידי המחקר ישוחחו על נושאים המעסיקים אותם בחיי היום-יום במעבדות המחקר במכון ויצמן: האם אפשר לייצר חלקי חילוף לגוף? כיצד האסטרונומים חוקרים את סודות היקום? מדוע עוד לא נמצאה תרופה לסרטן? מה הקשר בין תורת הקוונטים לאנרגיה מתחדשת? האם הגענו לסוף עידן האנטיביוטיקה? מה הוא מחשב קוונטי, וכיצד הוא עשוי לשנות את עולם המיחשוב? כיצד התפתחו החיים? כיצד יוצרים את המחשב הקטן ביותר בעולם? מה הקשר בין השעון הביולוגי לבין מחלות כמו סוכרת וסרטן? ועוד נושאים מחזית המדע העולמית.

 


סרטון האירוע (2012)

 

פרטים מלאים באתר העירוני ובפייסבוק (בקרוב)

 

מידע נוסף לעיתונאים – משרד דובר מכון ויצמן למדע: 08-934-3856,
לשכת הדוברות בעיריית רחובות: 08-9392241, דוברת העירייה, כרמלה קופר: 052-4840303

 

פירוט נושאי השיחות ומיקומן:

1. ארז גרטי
לנדוור, אופנהיימר 2, מרכז מטרו מול, 9472875-08
אבולוציה – לא מה שחשבתם
רבים חושבים שתורת האבולוציה היא מדע ארכאי המשתקף אלינו בעיקר מממצאי מאובנים, אך למעשה מדובר בתחום הנוגע כמעט בכל היבט של מדעי החיים, ובאף בחיי היום יום שלנו. בהרצאה נצא למסע בין תהליכים אבולוציונים קצרים – בין 40 שנה ל-40 דקות - החל בעמידות לאנטיביוטיקה ועד ללטאות בקרואטיה, ונשאל מדוע חשוב ללמד את תורת האבולוציה בבתי-הספר.


2. ענת צימר
פפרדלה, המדע 3, פארק המדע, 08-9364422
מחפשים תרופה לסרטן
עשרות שנים של מחקר, קבוצות מחקר מהמובילות בעולם, טכנולוגיות חדשות, הרבה מאוד כסף שהושקע במחקר – ועדיין לא נמצאה תרופה לסרטן. כיצד זה ייתכן? כדי לענות על שאלה זו נסביר מה היא מחלת הסרטן, כיצד היא מתפתחת, מה הם הטיפולים המשמשים היום לטיפול בה, ולאן הולך המחקר המדעי בתחום.

 

3. זיו צויגהפט
פקה פקה, הרצל 207, 052-4064433
תקתוקו של השעון (הביולוגי) בעידן המודרני
ביונקים, השעון הביולוגי מתאם בין הפיסיולוגיה וההתנהגות של הפרט, לבין הזמן ביממה. האם קיים קשר בין העלייה בשכיחותן של מספר מחלות מודרניות כמו סוכרת, השמנת יתר וסרטן, לבין קוצב הזמן הפנימי?

 

4. ד"ר יוסי אלרן
קפה ג'ו, חיים פקריס 2 פינת אופנהיימר, פארק המדע, 08-9475554
מפגש חידות וחידודי מוח
היתרון הענק של מתמטיקאים הוא שכלי העבודה העיקרי שלהם, מוחם, מלווה אותם לכל מקום. לפיכך, המקומות האהובים ביותר עליהם לעבודה הוא ברים ובתי קפה. שם הם נוהגים לחוד חידות אחד לשני, להציב אתגרים ולפתור אותם על גבי מפיות... לשעה קלה נלך בדרכיהם של קונווי, ארדש וחבריהם, ונשחק ביחד בחידות, בפאזלים ובבעיות נוספות מתחום המתמטיקה היצירתית.

 

5. ד"ר שירלי שולמן דאובה
זואי בר, רחוב מרדכי בשיסט 43 נווה עמית, 077-4456217
תאים מלאכותיים על שבב
אפשר לדמות את התא לאוסף של "מפעלים", שכל אחד מהם מייצר מרכיב חיוני אחר: מפעל לייצור אנרגיה, מפעל לייצור חומר גנטי, ועוד. כל המפעלים האלה ערוכים ומסודרים בתוך התא, כך שיש חשובות למיקומם היחסי ולדרכי ההתקשרות ביניהם. כדי להבין את החשיבות של פרמטרים שונים, מרכיבים מדענים את המפעלים מחדש מחוץ לתא, על גבי שבבים, שם הם יכולים לחקור אותם. שבבים אלה הם גם הצעד הראשון בייצור תא מלאכותי.

 

6. פרופ' קובי לוי
שפילד פאב, מאיר וייסגל 2, פארק המדע, 08-6373509
2004 ,2009, 2011, 2013: פרסי נובל בכימיה למולקולה הישראלית
2004 ,2009, 2011 ועכשיו גם 2013. הפרס היוקרתי ביותר על הישגים המשמעותיים ביותר במדע הכימיה מוענק לישראלים שחוקרים (או חקרו) במוסדות מחקר ישראליים. על-אף שארבעת פרסי הנובל הוענקו כולם עבור הישגים בתחום הכימיה, תחומי המחקר היו שונים למדי. אחד מהם ניתן להגדרה כפיסיקה. שני נראה כשייך לרפואה. כיצד, אם כן, זכו ישראלים רבים יחסית בפרסי נובל בכימיה דווקא?

 

7. כפיר אומנסקי
בלאק בר בורגר, המדע 6, פארק המדע, 08-9361230
החיים בעידן הגנומי: על טכנולוגיה, מדע ואתיקה
אנו חיים כיום בעידן הגנומי, שבו אנו יכולים לבחון וללמוד חומר תורשתי שלם של בני-אדם ובעלי-חיים. בידינו הגישה להררי מידע, שיכול להניב תשובות לשאלות גנטיות רבות. השיחה תסקור את התקדמות המדע מתחילת העידן הגנטי ועד לימינו אנו. מה נעשה היום? מה החזון לעתיד? ולא פחות חשוב: מה הן ההשלכות החברתיות שנובעות מהידע הרב שניתן לצבור עבור כל אחד ואחת מאתנו?

 

8. פרופ' גלעד הרן
דבלין, המדע 1, פארק המדע, 052-8365324
מכונות ביולוגיות זעירות
חלבונים רבים בגופינו מתפקדים כמכונות זעירות – הם צורכים אנרגיה ומשתמשים בה כדי לבצע סידרת פעולות, כמו, לדוגמה, להזיז משאות בתוך התא. בהרצאה יוצגו מכונות כאלה ויתוארו שיטות מחקר מתקדמות המאפשרות לעקוב אחרי פעולתן.

 

9. פרופ' אלישע מוזס
סזאר, פקריס 3, פארק המדע, 057-9442764
עצבים מעצבנים – האם וכיצד אפשר ליצור מוח מלאכותי
מכונות חישוב ביולוגיות (כמו מוח האדם) מבוססות על עקרונות שונים מאלה שלפיהם נבנה המחשב. ואכן, ישנם תהליכים של בקרה ושליטה של רשתות במוח שאי-אפשר לראותן בחישוב אלקטרוני. עד כמה בקרה ביולוגית ניתנת לחיקוי ביצירת רשתות עצביות "חכמות"? האם אפשר לעצב ערוצי מידע? וכיצד זה מתקשר לתחושת כאב ולשינה?

 

10. אלעד בשט
לה מורס, הרצל 203 (קומת קרקע), 08-9363634
יד ראשונה מרופא – האם אפשר לייצר לגוף חלקי חילוף?
הרבה יצורים – כמו לטאות ותולעים – מסוגלים לתקן פציעות בגופם בהצלחה מדהימה. לצערנו, בני-האדם הם בעלי יכולת מוגבלת בלבד בתחום זה. בסרטי מדע בדיוני מראים לנו שבעתיד נוכל לגדל כל איבר קטוע ולרפא כל חולי, ובינתיים, במציאות, מדענים ברחבי העולם מנסים ליצור איברים מלאכותיים שיחליפו איברים פגומים או חסרים. השיחה תציג את העולם החדשני של הנדסת הרקמות, ותספק הצצה לעולם המחר של הרפואה ה"מדע בדיונית".

 

11. אפי שחמון
אטמוס בר, הרצל 203, 054-2499700
מסע בין כוכבים – גרסת המדע
מה כל כך מיוחד בתורת הקוונטים? ממה נובעת האקראיות שבטבע? והאם "אלוהים משחק בקוביות"? האם רק חלקיקים קטנים "חיים" בעולם הקוונטי, עם חוקיו המוזרים? מה הקשר בין כל זה ל"חלקיקים שזורים", "החתול של שרדינגר" וטכנולוגית מידע פורצת דרך? והאם תיתכן טלפורטציה בסגנון "מסע בין כוכבים"?

 

12. ד"ר תום רן
הרצל בר, הרצל 209, 057-9442104
מחשבים ננו-ביולוגיים שירפאו את גופנו מבפנים
בשנת 2001 הציגו מדענים ממכון ויצמן למדע מחשב ננו-ביולוגי – שהוכתר על-ידי ספר השיאים של גינס כמחשב הזעיר בעולם – הבנוי כולו מרכיבים ביולוגים. בהמשך הצליחו המדענים, וביניהם ד"ר תום רן, לתכנת את המחשב כך שיזהה מולקולות ביולוגיות הקשורות בגידולים סרטניים, וישחרר תרופה שתבלום אותן. החזון לעתיד הוא שמחשבים כאלה יפעלו בתוך גופינו, יזהו מבעוד מועד מאפיינים של מחלות, ויבלמו אותן בעוד מועד. בנוסף, יתייחס בהרצאתו להשלכות הצפויות מפיתוחים טכנולוגיים שכאלה. האם זה לטובה (תרופות חכמות למשל) או לרעה (כמו נפילה של הטכנולוגיה לידיים לא נכונות)? ומה כל אחד מאיתנו יכול לעשות עם מידע זה כבר היום, שיכול לשנות ואף להציל את חייו?

 

13. ד"ר ברק דיין
לול, הרצל 202 פינת ויצמן, 077-6630128
בין פילוסופיה למדע: תשובות מודרניות לשאלות עתיקות
תורת הקוונטים לא רק נתנה לנו את האייפון, האינטרנט וה-Waze, ולא רק גילתה לנו את קיומן של תופעות טבע מוזרות באופן כמעט בלתי נתפס (כמו העובדה שאפשר להיות בשני מקומות בו זמנית), אלא שבלי לשים לב, היא גם עונה על כמה שאלות פילוסופיות עתיקות. במעבדות של היום (כולל אלה של מכון ויצמן למדע) מתבצעים ניסויים שמספקים מענה מדעי לשאלות בנות אלפי שנה. האם הגורל קבוע מראש, או שהכל צפוי והרשות נתונה? ואם עץ נפל ביער בלי שאף אחד שמע – האם הוא באמת נפל?

 

14. גיא רוזנצוויג
B.B.B, ויסגל 2, פארק המדע, 08-9348820
כוכב נולד במעבדה – האם מיזוג גרעיני הוא הפתרון למשבר האנרגיה?
מיזוג גרעיני הוא תהליך עתיר אנרגיה, המתרחש בליבתו של כל כוכב – כמו השמש שלנו – ומספק כמעט את כל צרכי האנרגיה של היקום. מזה עשרות שנים מנסים מדענים לחקות את התהליך בו מתרחש מיזוג של גרעיני אטומים קלים לגרעינים כבדים יותר, במטרה לייצר כמות אנרגיה אדירה וכמעט בלתי מזהמת, ללא שימוש בדלקים מאובנים. השיחה תציג את תהליך המיזוג, את הדרכים בהן מנסים מדענים מרחבי העולם לייצר מיזוג מבוקר במעבדה, ואת הקשיים והאתגרים – לצד היתרונות הגדולים.

 

15. רוני כהנא
טוק טוק, אופנהיימר 10, פארק המדע, 08-9318885
הנשימה – חלון הצצה אל המוח
זרם האוויר הנכנס דרך הנחיריים שלנו בכל רגע אינו סימטרי – נחיר אחד פתוח יותר והשני סתום יותר. דומיננטיות זו, המתחלפת במהלך הזמן, תעמוד במרכז ההרצאה. האם נשימת הנחיריים מצביעה על מחזור פיסיולוגי נרחב יותר? מה הוא הקשר בין נשימת הנחיריים המתחלפת לבין הפעילות המוחית? האם אפשר לשלוט בפעילות המוחית באמצעות שליטה בנשימה? והאם אפשר לנצל זאת כדי לטפל באנשים הסובלים מפגיעה מוחית? על כל זאת ועוד נשוחח בהרצאה.

 

16. אביב שרון
התחנה, אופנהיימר 2, פארק המדע, 052-6622262
האם הגענו לסוף עידן האנטיביוטיקה?
קשה לדמיין את החיים בעולם ללא אנטיביוטיקה, אבל אם לא נפעל בהקדם, בקרוב לא תהיה לנו ברירה. חוקרים מובילים ובכירים במערכות בריאות בעולם מודאגים מעליית חיידקי־על חסינים בפני כל תרופה קיימת. מדוע החיידקים האלה הולכים ועולים בתפוצתם? מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי להיאבק בהם? ואילו פתרונות יכולים לספק לנו המדענים, חברות התרופות ומדינות העולם?

 

17. ד"ר דניאל ללוש
קפה השקמה, הרצל 171, 08-9467486
המסע בעקבות החומר האפל
כבר 80 שנה האסטרונומים נאבקים בחידה קשה: כנראה ש-80% מהיקום מורכב מחומר לא ידוע. האם מדובר בחלקיקים מסוג חדש? האם "פספסנו" משהו? האם יש לתקן את חוקי הפיסיקה?

 

18. דימה זבז'ינסקי
סינמה 5, ש.בן ציון 49, 08-9467116
פקקים תוך תאיים: משמר אפייה לפרס נובל ברפואה
על החלבונים בתא לנוע מהמקום שבו נוצרו למקומות שבהם הם מבצעים את תפקידם החיוני. לצורך כך קיימת בתא מערכת הובלה מסורבלת אך מסודרת מאוד. מה יקרה אם המערכת הזאת מתעכבת, או לא מתפקדת כלל? כיצד תרם מחקר על שמר אפייה קטן להבנת הפרשת אינסולין, ולתהליכים המתרחשים בין תא עצב לתא שריר? וכיצד שינה הבנת המנגנון של העברת חומרים בתוך התא את עולם הרפואה?

 

19. ראש עיריית רחובות, רחמים מלול; סגן נשיא מכון ויצמן למדע ודיקן לענייני חינוך, פרופ' ישראל בר-יוסף; ומנהל חמד"ע ד"ר רונן מיר
אייל מאפים טובים, הרצל 193, 08-9315895
חינוך מדעי - הדור הבא. איך אפשר ללמוד פיסיקה לעומק ובהנאה? ולאן מכוונים, יחד, מכון ויצמן למדע ועיריית רחובות?
דיון פתוח בהשתתפות הקהל, על פרויקט חמד"ע רחובות, שעתיד לקדם את החינוך למדעים בעיר בשיטה חדשנית ושאפתנית, ואשר עשוי להוביל מגמה ארצית; ועל שיתוף הפעולה בין העירייה למכון ויצמן במודל של שילוב סינרגי בין האקדמיה לקהילה.

 

20. ד"ר הגר לנדסמן
עץ התות, הרצל 194, 08-9473850
אסטרופיסיקה – הכניסה להרפתקנים בלבד
קרחונים באנטארקטיקה, פסגות הרים בדרום אמריקה ומכרות נטושים הם רק חלק מהמקומות בהם נבנים ופועלים גלאי ענק לצורך מחקר אסטרופיסיקלי פורץ דרך. נשוחח על החשיבות המדעית של פרויקטים אלו, הסיבות לבחירת הסביבות הקיצוניות, והאתגרים ההנדסיים והאישיים העומדים בפנינו בעת עבודה על פרויקט שכזה.

 

21. שי פליישון
הברזייה, הרצל 203, 9109966-08
מזון מהונדס גנטית – מיתוסים ומציאות
מדוע מהנדסים גנטית מזון? למי זה מועיל? למי זה מזיק? ולמה קיימת התנגדות כל כך גדולה להנדסה גנטית של מקורות מזון?

 

22. אוני צברי
דה לה פה, יעקב 26, 08-9390792
כיצד התפתחו החיים לאלה הקיימים כיום?
החיים על כדור-הארץ מתקיימים כ-3.6 מיליארד שנים. מה הם התהליכים החשובים ביותר שהתפתחו במהלך האבולוציה, וכיצד הם השפיעו על מיגוון החיים שקיים כיום? האם לאבולוציה יש מטרה, כיוון, או שיא? במה נבדל האדם משאר בעלי-החיים המאכלסים את כדור-הארץ?

 

23. סיון רפאלי-אברמסון
מא ביסטרו, הרצל 226 קומה 2, 08-9364234
מתורת הקוונטים לאנרגיה מתחדשת
מדענים רבים מנסים לייעל את תהליך המרת קרינת השמש לחשמל, ובפרט באמצעות שימוש בחומרים אורגניים. מה הן תכונות החומר הקובעות את יעילות תאי השמש האורגניים? איך אפשר, באמצעות תוכנות מחשב מתקדמות, לנבא את יעילותם של חומרים שונים מתוך התכונות הקוונטיות של האטומים המרכיבים אותם?

 

24. אילן מנוליס
המבורג, רחוב המדע 1, פארק המדע, 1700-507-073
המכניזם המופלא: המונה ליזה של האסטרונומיה
ההרצאה תעסוק בתגלית ייחודית המשלבת ארכיאולוגיה, היסטוריה של המדע ואסטרונומיה. התגלית שינתה את תפיסתנו לגבי ידיעותיהם הפיסיקליות ויכולותיהם ההנדסיות של היוונים הקדומים.
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם