הפריצה (הפיסיקלית) הגדולה

 

 

"את הכספת הזאת לא יפתחו", העריך דוד שפרינצק, סטודנט לפיסיקה שכיהן כשופט בטורניר לפיסיקה לנוער על שם שלהבת פריאר, שהתקיים באחרונה במכון. הוא התכוון לכספת מספר 10 שתוכננה על ידי תלמידי תיכון באר-טוביה. "כדי 'לפצח' את עקרונות פעולתו של מנעול הכספת הזאת", הסביר, "יש צורך במחשבה מקורית ובביצוע מדוייק גם יחד". בשלב זה גלש הסטודנט לווידוי גלוי לב: "אני לא הייתי מצליח במשימה הזאת".

 

גם ד"ר נטע מעוז מהיחידה לפעולות נוער במכון, שאירגנה את הטורניר יחד עם אשר ואקנין, ובשיתוף עם הוועדה לקידום החינוך המדעי לנוער ועם הפיקוח על הוראת הפיסיקה במשרד החינוך, היתה מוכנה להמר ששום צוות ממשתתפי הטורניר לא יפצח את כספת מספר 10. אבל תלמידי בית הספר התיכון על עמוס דה-שליט מרחובות לא התפנו לעיסוק בהערכות ובהימורים. הם ניגשו ישר לעבודה. שמונה דקות נדרשו להם להבנת עקרונות פעולתו של מנעול הכספת, ומכאן ועד לפתיחתה של דלת הכספת היתה הדרך קצרה מאוד.

 

חמישה עשר בתי ספר מכל הארץ השתתפו בטורניר לפיסיקה לנוער על שם שלהבת פריאר, שהיה יו"ר הוועדה לקידום החינוך המדעי לנוער. כל בית ספר בחר צוות ייצוגי של חמישה תלמידים מהמגמה הפיסיקלית. חברי הצוות נדרשו לתכנן ולבנות "כספת", כלומר, קופסת עץ לפי מידות אחידות, שדלתה השקופה ננעלת באמצעות מנגנון נעילה שפעולתו מבוססת על עקרונות פיסיקליים שונים. הצורך ליישם את העקרונות הפיסיקליים שימש, למעשה, כאמת מידה להבנת העקרונות על ידי המשתתפים, ולבחינת יצירתיות ומקוריות. יכולת לפתור תרגילים לא היתה מועילה הרבה בטורניר הזה. כאן היה צורך להציג הבנה עמוקה ומעשית הרבה יותר.

 

ביום הטורניר התייצבו חמישה עשר צוותי המתחרים במכון, עם הכספת שבנו. לכל צוות ניתנה אפשרות לנסות את כוחו בהבנת העקרונות שעל פיהם נבנו מנגנוני הנעילה של הצוותים האחרים - הבנה שהדרך המשכנעת ביותר להוכחתה היתה, כמובן, פתיחת הכספת. עשר דקות הוקצו להתמודדות של כל צוות עם כל אחת מהכספות של המתחרים האחרים.

 

בראש טבלת הניקוד של הטורניר ניצב בסוף יום ההתמודדות הצוות של בית הספר התיכון על שם עמוס דה-שליט מרחובות. הצוות, שבו השתתפה גם שירי ארטשטיין, בתו של דיקן הפקולטה למתמטיקה במכון, פרופ' צבי ארטשטיין, הצליח לפתוח את כל הכספות של המתחרים, בעוד חלק מהמתחרים האחרים נכשלו בניסיונותיהם "לפצח" את הכספת שלהם.

 

"מנגנון הנעילה שלנו התבסס על עקרונות פשוטים", מעידים חברי הצוות המנצח: "גלאי עשן שזיהה את להבת הכוהליה (שאותה היו ה'פורצים' אמורים להדליק), סגר מעגל חשמלי והביא בכך לפתיחתה של הכספת. נראה שפשטות המנגנון המנצח היא זו שהטעתה את המתחרים האחרים. מנגנוני הנעילה שתכננו ובנו רוב חברי הצוותים האחרים היו מסובכים ומורכבים בהרבה - ובכל זאת, הם נכנעו לפחות לחלק מה'פורצים'".

 

במקום השני זכה הצוות של תיכון באר-טוביה (כספת מספר עשר שכאמור, רבים ניבאו לה את המקום הראשון), במקום השלישי זכו תלמידי בית הספר התיכון העירוני ד' מתל-אביב. בציון מיוחד לשבח זכו תלמידי תיכון אהל-שם מרמת-גן, ותלמידי הגימנסיה הנוצרית מעילבון שבגליל. כל חמשת הצוותים שדורגו במקומות הראשונים וכן אלה שצוינו לשבח, זכו בציון 100 בבחינת הבגרות בפיסיקה (מעבדה). בנוסף לכך, שלושת בתי הספר שצוותיהם דורגו במקומות הראשונים זכו בציוד מעבדה (שנתרם על ידי חברות מסחריות שונות).

 

בטקס סיום הטורניר וחלוקת הפרסים נכחו בני משפחתו של שלהבת פריאר, פרופ' אפרים קציר ומדענים רבים נוספים. דברים לזכרו של שלהבת פריאר נשאו פרופ' צבי ליפקין, ד"ר נטע מעוז וד"ר משה רשפון שסיפר לנאספים על אישיותו הרב-גונית של שלהבת פריאר, שבין כל שאר הדברים, גם ידע לפתוח כל מנעול סגור, אבל "מטעמים חינוכיים" סירב ללמד את התורה הזאת.