מה קורה כשאדם מושך כלב ברצועה? או כשרכבת מהירה מתנגשת באבן קטנה? מדוע מכונית מחליקה על כביש רטוב? התשובות לשאלות האלה כלולות בתוכנית לימודים חדשה, משעשעת ומבטיחה שפותחה באחרונה במכון ויצמן למדע, ועשויה לשנות את הדרך שבה רבים מאיתנו רואים וזוכרים את לימודי הפיסיקה בבית-הספר התיכון. התוכנית, "פיסיקה עם חיוך", שפיתחו ד"ר רוני מועלם ופרופ' בת-שבע אלון, מהמחלקה להוראת מדעים במכון, "תוקפת" את לימודי הפיסיקה מכיוון לא-מקובל: הבנה של בעיות פיסיקליות העולות ממצבים ומאירועים שבהם נתקלים התלמידים בחיי היום-יום.
נקודת המוצא לפיתוח התוכנית הייתה עובדה שקשה להתמודד איתה: תלמידים נרתעים מלימודי פיסיקה, המחייבים שימוש בנוסחאות מתמטיות מסובכות. למעשה, גם מורי המדעים בחטיבת הביניים חסרים את הידע והכלים המתאימים להתמודד עם המקצוע, וסבורים כי הפיסיקה לא רלבנטית לתלמידיהם. התוצאה: מקצוע הפיסיקה מושך רק קומץ תלמידים (ומורים) מוכשרים ומשוגעים לדבר. התוכנית החדשה הופכת את הפיסיקה לידידותית ונגישה יותר, ומדגישה את הרלבנטיות והעוצמה של הפיסיקה - משום שהיא מבוססת על הבנה איכותית של מצבים מוכרים. ניתוח וזיהוי של הגורמים המעורבים במצבים כאלה, הבנת הכוחות הפועלים ושימוש בחוקי ניוטון, מאפשרים לתלמידים לבנות הסברים ולחזות תופעות.
ניסיונות ראשונים להפעיל את השיטה בחטיבות הביניים הביאו לתוצאות מרשימות, הן ברמת ההבנה של התלמידים, הן בהישגיהם, והן בתדמית המקצוע. בעקבות ההצלחה החל הצוות בהכשרת מורים שילמדו את התוכנית בבתי-ספר. בשלב זה קיבל הפרויקט זריקת עידוד: משרד החינוך החליט להכליל שאלות הבנה איכותית בפיסיקה במבחן הערכה ארצי לתלמידי חטיבת הביניים (המיצ"ב), ומרגע זה התפשטה השיטה כאש בשדה קוצים בבתי-ספר ברחבי הארץ. יותר מ-1,000 מורים נחשפו לשיטה, ולימדו אותה ליותר מ-50,000 תלמידים. פרופ' אלון: "באמצעות השיטה הצלחנו לפרוץ את מחסום הפחד של המורים, ולגרום לתלמידים להבין כי מדובר בנושא מרתק ורלבנטי לחיי היום-יום. התלמידים צוברים ביטחון ביכולתם 'לחשוב פיסיקה', והמורים מקבלים כלים לעבודה עם תלמידים מתעניינים וסקרנים".