מנהרת הזמן

01.03.2007

לפני 73 שנה

אלברט איינשטיין לא תמך בהקמתו של מכון המחקר על-שם דניאל זיו.
ב-26 ביולי 1934 הוא כתב מכתב בעניין זה לחיים ויצמן:
מר ויצמן היקר, אני מודה לך בחום על התיאור המפורט של תוכניתך; אני שמח לגלות שאתה מקדיש מאמצים רציניים למציאת סידור לקולגות שלנו שגורשו מגרמניה. אך אני מצטער לכתוב    שאני לחלוטין לא תומך בתוכניתך.אתה יודע שאני חושב שהקמת מכון עצמאי בפלשתינה היא טעות. נראה לי מפוקפק ליצור עוד ועוד מכונים עצמאיים. יתר על כן, הנני סבור שלפלשתינה יש להביא אך ורק אנשים שהמקצועות שלהם עשויים להועיל לארץ זו.ברכות חמות,
זמן לא רב לאחר מכן, ב-21 בנובמבר 1934, כתב ויצמן מכתב לישראל זיו:
ישראל היקר,
העבודה כאן מתקדמת יפה למדי. אני תובע מהעובדים שלא לצפות לדבר מיוחד ולא לכוון את עבודתם לקראת תגלית מסוימת או מיוחדת, מפני שגישה כזאת תפגע במהות המכון ובאספקט המדעי שלו. תוצאות מעשיות עשויות לצמוח רק כפועל יוצא של מחקר מדעי שיטתי. בלבביות רבה, שלך,
ח. ויצמן
מקור: גנזך ויצמן  תורגם מאנגלית

 

לפני 70 שנה

החינימאי בבנין הארץ (מסה שנכתבה לקראת הועידה הארצית של החימאים בארץ-ישראל בדצמבר 1937) מאת ד"ר י. הירשברג, מכון זיו, רחובות
אצלנו בארץ עדיין לא הוברר לציבור הרחב, ואפילו למוסדות וההסתדרויות הנוגעים לדבר, מה גדול תפקידו של החימאי בפיתוח הכלכלה. ועידת החימאים תצטרך לעורר את השאלה על קביעת קשרים אמיצים ומסודרים בין החימאים לבין אנשי-כלכלה והמוסדות המיישבים.
 
הוחלט לפצל את רחובות תחנת הניסיונות, מכון זיו ובית ויצמן - מחוץ לתחום
"דבר", 1.12.1937
 
ברוב של 6 קולות נגד 5 החליטה המועצה להוציא משיפוט המועצה את כל האיזור החקלאי, תחנת הנסיון לחקר החקלאות, מכון זיו, תחנת הרכבת, את ביתו הפרטי של נשיא ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית ד"ר חיים ויצמן, ... ועוד. כאלף לירות מסים תפסיד המועצה מיד כתוצאה מהוצאת שטחים אלה.
 
אין ישוב בעולם שלא היה מתגאה אילו יכול היה להכניס לתחומו מוסדות תרבות וחקר כתחנת הנסיון ומכון זיו, ומועצת רחובות מוציאה אותם מתחומה.  

 

לפני 55 שנה

דו"ח על פעילותו של מכון ויצמן למדע ברחובות, ישראל, אשר מהווה תרומה ניכרת לחקלאות, תעשיה וחיים ציבוריים בישראל.הוגש (באנגלית) לקרן פורד על-ידי ה.פ. מרק, מנהל מכון לחקר פולימרים, המכון הפוליטכני של ברוקלין, ניו-יורק 26.3.1952

ל"לדעתי תוכנית הפעילות של מכון ויצמן המתוארת בדו"ח זה, גם עכשווית וגם פוטנציאלית, מהווה תרומה מהותית לקידום וייצוב התנאים בכל האיזור שישראל נמצאת במרכזו הגיאוגרפי. היעדים שהוצבו על ידי ד"ר ויצמן, מהווים לדעתי מיזוג נכון של מדע טהור ומדע שימושי, שמבטיח להביא להישגים ממדרגה ראשונה, לאחר שיוסר המכשול של חוסר המשאבים".


לפני 50 שנה

הכנס הבינלאומי לאטום נפתח ברחובות ראש הממשלה קורא לקואופרציה הרמונית בין חוקרי הטבע ושליטי המדינות, למען האמת והאוניברסליות
"הבקר", 9 בספטמבר 1957
"אם כי כוחות עולמיים ואיזוריים, שאין לנו שליטה עליהם, מכריחים אותנו, לצערנו הרב, להקדיש לא מעט מכוח האדם שלנו וממאמצינו החומריים לשם קיום בטחוננו, הרי אנו רואים את יעודנו העיקרי והנאמן בבניין חברה חדשה שישתלבו בה שילוב אורגני חזון נביאינו לחיי שלום וצדק, חסד ואמת, והמאור הגדול והגדל של המדע, החושף סודות הטבע ומעמיד לרשות האנושות אמצעים אדירים להגדלת רווחתו והתעלותו המתמדת" - אמר ראש הממשלה ושר הבטחון מר ד. בן-גוריון בברכו את הכנס הבינלאומי למבנה גרעין האטום, שנפתח אמש באולם "סן מרטין" במכון ויצמן ברחובות. 150 אנשי מדע מ-16 ארצות משתתפים בכנס שנפתח בארוחת ערב חגיגית בהשתתפות ראש הממשלה, שרת החוץ ואנשי המדע.
 
פרופ' יגאל תלמי עם דוד בן-גוריון, מאיר וייסגל וגולדה מאיר
 
 
ספריה וגנזך ויצמן
"למרחב", 26.12.1957
מה בונים כאן, קולנוע? כך שואלים אנשים המגיעים מת"א לרחובות ועוברים ליד מכון ויצמן למדע - בניין ביטון אפור ורחב מידות, בעל "גג פירמידות" משונה, מזדקר לעיני העוברים ושבים. הסקרן המתקרב רואה שלט גדול המודיע, כי כאן נבנית ספריית המכון למדע ובו יימצא גם גנזך ויצמן.
 
הספרייה המרכזית ע"ש אדית ואברהם ויקס
 
 
המכון לפיסיקה מוקם ברחובות
מאת מדען "דבר", 8.3.1957
המטייל בימים אלה לאורך השדרה הנאה המוליכה לקברו של ד"ר חיים וייצמן רואה מצד שמאל של הדרך בנין ענק, שצורתו הולכת ומתגלמת מתוך סבך של פיגומים ותבניות עץ. זהו המכון החדש לפיסיקה המהווה חולייה נוספת בשרשרת היכלי המדע המוקמים ברחובות.
 
פרופ' רבי: אין המדע בישראל נופל ברמתו מהמדע בעולם
מאת סופרנו בדרום
"דבר", 25.4.1957
פרופ' א. י. רבי, מגדולי הפיסיקאים בארה"ב וחלוץ במחקר בשדה הקרניים המולקולריות, פתח אתמול אחה"צ במכון ויצמן למדע  בהרצאת זכרון לזכרו של ד"ר חיים ויצמן. המדע בישראל, הדגיש פרופ' רבי, עומד על רמה רצינית ואינו נופל ברמתו ממוסדות המדע בארה"ב ובאירופה.
 
 
איזידור רבי
 
 

לפני 45 שנה

"ישראל רתמה את 'הפיל הלבן'"
מכון ויצמן, שנחשב עד כה ל"אקדמי" בלבד, הוכר עתה כ"יצואן מוסמך"
מאת אברהם פלג
"מעריב", 8.3.1962
אחת "האטרקציות" שהוצגה למשלחת השוק האירופי המשותף, שסיירה לא מכבר בישראל, היה מוסד אלמוני כמעט בשם "ידע". אף שמוסד זה מפיק תשעים וחמישה אחוז מהתצרוכת העולמית של מים כבדים ורשם לזכותו שלושים פטנטים, רואים מנהליו את עצמם מאושרים על שזכו בשבוע זה לתואר "יצואן מוסמך". 
 
איזוטופים כבדים של חמצן שמופרדים  בשיטה זו, שפיתח פרופ' ישראל דוסטרובסקי במכון ויצמן למדע,מיוצרים כיום בישראל, ובמדינות שונות בעולם, משמשים כיום במערכות סורקי PET המצויות בבתי-חולים.
 
  מתקן הפקת החמצן הכבד במכון
  
פרופ' נילס בוהר על המדע המתקדם,
על ישראל ואישיה
"דבר", 29.11.1962
 
הפיסיקאי הדני המהולל, אשר מת שלשום בקופנהאגן, ביקר בארץ פעמיים כאורח וחבר-כבוד של מכון ויצמן למדע ברחובות. אנו מביאים כאן את שיחת סופרנו נחום פונדק, ששוחח עם נילס בוהר בעת ביקורו השני בארץ בקיץ 1958: "יש לכם קבוצה מזהירה של אנשים צעירים במכון וייצמן למדע. עבודה זו מעוררת כבוד לשמכם בכל עולם המדע. כבר הגעתם לשלב של התפתחות כזו שיכולים אתם לא רק לקחת אלא גם לתת. לדעתי חייבים אתם חוב גדול לד"ר ויצמן המנוח, לא רק כמדינאי, אלא גם כאיש מדע. הוא עמד על האמת, שאם מבקשים אתם לבנות חברה חדשה, ולעשות אותה לחברה מאושרת, אין לכם ברירה אלא לעבוד אגב שיתוף הדוק עם המדע".
 

לפני 40 שנה

מכון וייצמן יסייע במחקר לגילוי חיים על הירח
"דבר", 14.8.1967
 
שיטה חדשה לזיהוי איזומרים אופטיים, שפותחה באחרונה במחלקה לכימיה במכון ויצמן למדע, בידי ד"ר ע. גילאב, ד"ר ב. פייבוש ורוזטה שרל-סיגלר, תסייע למחקר בשאלת קיומם של חיים על הירח. באמצעות שיטה זו אפשר לקבוע, אם חומר מסויים מקורו מן החי או מהדומם. יישום השיטה לגילוי מערכת חיים בחלל ייעשה בארצות-הברית בידי ד"ר גילאב, שהוזמן לכהן כפרופסור-אורח באוניברסיטת יוסטון, טקסס.

 

לפני 35 שנה 

המחשב והקיבוץ
מאת רות סליגמן
"רחובות", כרך 7, גיליון מס. 1, חורף 1972-73
 
הקיבוץ המודרני, למרות שצורתו ויעדיו הבסיסיים לא השתנו משמעותית, מתקדם עם הזמן, והדבר כולל יישום שיטות מדעיות. פרופ' אחי ברנדט מהמחלקה למתמטיקה שימושית מייצג פן אחד של "מודרניזציה" מתמשכת זו. הוא ערך ניסיונות על שימוש במחשבים בקיבוץ. פרופ' ברנדט משוכנע שהמחשב הוא "כלי כל כך בסיסי שצריך ללמד את השימוש בו בתיכון. אני בטוח שבעתיד יהפוך המחשב לכלי רגיל ושיגרתי לגמרי לשימוש בכל דבר ולא רק על ידי מתמטיקאים או אנשי תעשייה".
* ראו מאמר על מחקר חדש של פרופ' ברנדט המתפרסם בעמוד 6 בגיליון זה של "המכון".

 

לפני 30 שנה

בולים - מאיץ חלקיקים במכון ויצמן
מאת חיים גלאון
"הארץ", 23.9.1977
 
באוקטובר השנה עומד משרד התקשורת להנפיק סדרות בולים חדשות. הבול האחרון מוקדש למאיץ החלקיקים במכון ויצמן למדע ברחובות. הבול צוייר בידי הצייר הוותיק צבי נרקיס. הבול החדש נדפס בערך 8 ל"י ונחשב לאחד הבולים בעלי הערך הגבוה ביותר בין בולי ישראל.
 

בולים - מאיץ חלקיקים במכון ויצמן
 
 

לפני 20 שנה 

אפרים קציר בן 70
מאת וולטר א. רוזנבליט
"רחובות", כרך 10, גיליון מס. 2, 1986/1987
 
מספר אירועים גדולים, בקמפוס ומחוצה לו, התקיימו השנה לכבוד יום הולדת 70 של פרופ' אפרים קציר. המרשים בהם היה אולי "הסימפוזיון על ביופיזיקה וביוטכנולוגיה" בן חמישה ימים. הוא נפתח במכון ויצמן באביב בנוכחותו של נשיא מדינת ישראל חיים הרצוג.
 
* לפני חודשים אחדים חגג פרופ' קציר את יום הולדתו ה-90. לרגל יום ההולדת התקיים במכון כנס מדעי בין-לאומי.
 
   יצחק נבון עם פרופ' אפרים קציר
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם