הדרכים הטובות ביותר

01.09.2006
מימין לשמאל: לאה אילני, תמי אייזנמן, נעמי רובינזון, פרופ' רוחמה אבן, מיכל איילון
 
האם אוריגמי, אמנות קיפולי הנייר היפנית, עשויה לשפר את תיפקודי המוח של ילדים? מה ההבדל בין משחקים חינוכיים לבין משחקי ילדים "רגילים"? מה הן 40 הדרכים הטובות ביותר לפיתוח חשיבה גיאומטרית? שאלות אלה ורבות אחרות נדונו בכנס השנתי ה-31 של הארגון לקידום החינוך המתמטי בישראל, שאירגנו חברי הקבוצה למתמטיקה של המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע, בראשות פרופ' רוחמה אבן. כ-600 מורים למתמטיקה, מפתחי תוכניות לימוד, מורי מורים, מתמטיקאים וחוקרים בתחום הוראת המתמטיקה השתתפו במסגרת הכנס בכ-70 הרצאות, סדנאות ודיונים סביב שולחן עגול.
 
שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, פתחה את הכנס באחת מההופעות הפומביות הראשונות שלה לאחר כניסתה לתפקיד. לאחר חלוקת פרס אביטל לעידוד יוזמות בהוראת המתמטיקה, סקרה פרופ' אבן את מצב החינוך המתמטי בארץ, ואת חשיבות תפקיד המורה בלמידת מתמטיקה.
 
מורי בית-הספר לטבע, סביבה וחברה בתל-אביב, זוכי פרס אביטל בשנה שחלפה, הציגו את הישגיהם, פרי שיתוף פעולה בן 02 שנה בינם לבין ד"ר אלכס פרידלנדר מהמחלקה להוראת המדעים של מכון ויצמן למדע. אחת מהחברות בצוות המורים של בית-הספר לטבע היא מיכל טבח, תלמידת מחקר במחלקה להוראת המדעים, וחברה נוספת, חנה שטיין, היא בוגרת לימודים לתואר שני במחלקה. בין הגישות  החדשניות שמפעיל הצוות נמנית הוראת מתמטיקה בעזרת המחשב - למשל, לחקירת גראפים וצורות גיאומטריות - ופתיחת פורום אינטרנט המאפשר דיאלוג על מתמטיקה בין מורים לתלמידים מעבר לשעות הלימודים. פרופ' אהוד שפירא ממכון ויצמן למדע, זוכה פרס רשת הטכנולוגיה העולמית בתחום הביוטכנולוגיה, נעל את הכנס בהרצאה שתיארה את מחקרו, המשלב מתמטיקה עם ביולוגיה, ואת חזונו לפיתוח מחשבים ביולוגיים ומכונות ביולוגיות זעירות שיפעלו בתאים חיים ויבלמו מחלות שונות עוד בשלב הראשוני שלהן.  

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם