איש הציפורים

 

אילו ציפורים, אשר עפות מעל הים

אילו ציפורים, היו דוברות כבני אדם

אילו סיפורים היו ודאי לציפורים

על הארצות אשר מעבר להרים

 

מילים:ז'אן ברוסול

לחן: ז'אן פייר קאלבה

מילים עבריות: נעמי שמר

 

כ-500 מיליון ציפורים נודדות חולפות מדי שנה מעל ישראל בדרכן לחרוף באסיה ובאפריקה שטופות השמש, ולאחר מכן, באביב, בדרכן חזרה הביתה, לאירופה. כמה מאות בני-אדם עוקבים מדי שנה אחר תופעת טבע ייחודית זו, ממקומם על הקרקע. אחד מאותם אנשי הציפורים הוא ד"ר יהודה בן חור, מנהל מכון דוידסון לחינוך מדעי. ד"ר בן חור הוא אקולוג על-פי השכלתו, ועבודת המחקר שביצע במסגרת לימודי התואר השני באוניברסיטה העברית התמקדה באורח חייהם של השלכים, עופות דורסים שהיו באותה עת בסכנת הכחדה. במשך תקופה מסוימת בחייו עבד בתחום הצפרות בחברה להגנת הטבע. באחרונה יזם הקמת פינות האכלה מיוחדות לציפורים בגנים המקיפים את מכון דוידסון. כך הוא משלב בין שתי האהבות הגדולות בחייו, חינוך מדעי לבני נוער, ומעקב אחר ציפורים וטיפול בהן.

 

השילוב הלא מצוי של שתי האהבות האלה הוביל את ד"ר בן חור ליצירת שיתוף פעולה ארצי בתוכנית חינוכית ייחודית בנושאי נדידת ציפורים, חלל וטכנולוגיה, תחת הכותרת "הציפורים הנודדות אינן יודעות גבולות". במסגרת זו, מכון דוידסון לחינוך מדעי משתף פעולה עם המרכז לחקר נדידת הציפורים בלטרון (ארגון משותף לאוניברסיטת תל-אביב ולחברה להגנת הטבע), עם המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל, המופעל במסגרת הטכניון, ועם משרד המדע והטכנולוגיה.

 

ד"ר בן חור: "כל ארגון שהשתתף בפרויקט תרם לתוכנית בתחום ההתמחות שלו. ד"ר יוסי לשם, זואולוג וחוקר ציפורים שעומד בראש המרכז לחקר נדידת הציפורים בלטרון, הפיץ את התוכנית בקרב מורים שהביעו בכך עניין. ואנחנו, כמכון שמתמחה בהכשרת מורים, יזמנו הקיץ השתלמות מורים מקיפה שבה השתתפו 36 מורים למדע וטכנולוגיה לכיתות ז-ט, מכל רחבי הארץ, שביקשו ללמד את התוכנית בבית-ספרם. בכנס השנתי הראשון של התוכנית שהתקיים במרכז בלטרון השתתפו שש כיתות, ואנו צופים שבכנס הבא, בעקבות השתלמות המורים שהתקיימה הקיץ, ישתתפו הרבה יותר".

 

התוכנית כוללת היכרות מעמיקה עם נושא נדידת הציפורים ועם אמצעי המחקר שבהם משתמשים לחקר תופעה זו. התלמידים עוקבים במשך השנה באינטרנט אחר ציפורים שלגופן הוצמדו משדרים לווייניים, דבר שמאפשר לבדוק את מיקומה המדויק של הציפור בכל רגע נתון. את נדידת הציפורים הקטנות יותר, אשר לגופן לא ניתן לחבר משדר, חוקרים באמצעות מכ"מ מחקר ששולח גלים אלקטרומגנטיים אשר נתקלים בלהקות ציפורים. המדענים, על כדור-הארץ, מנתחים את ההד של הגלים הללו, המגיע מלהקת הציפורים, וכך אפשר ללמוד על גודל הלהקה, על כיוון הנדידה, ועל פי הנתונים הללו להסיק גם עלזהות הציפורים הנודדות.

 

מדובר במחקר חוצה גבולות, שכן הנתונים באינטרנט עומדים לרשותם של תלמידים בכל מקום בעולם. כך, למשל, תלמיד בגרמניה יכול לחקור את מסלולה של חסידה שעוזבת את הקן שלה בגרמניה, נודדת מעל ישראל לכיוון אפריקה, ולבסוף חוזרת לקנן בדיוק במקום שממנו יצאה לנדודיה (אותה חצר, אותו גג של כנסייה, אותו עמוד חשמל). התוכנית מעודדת את התלמידים ליצור קשר עם תלמידים מבתי- ספר בחו"ל. קשר זה, שמתחיל באינטרנט, יימשך בעתיד באמצעות שיחות ועידה בווידאו, שיתקיימו במפגש מיוחד אשר מתוכנן להתקיים במכון דוידסון.

 

התלמידים לומדים במהלך השנה בכיתותיהם על ההיבטים השונים - האקו-לוגיים, הגיאוגרפיים והאקלימיים – של תופעת נדידת הציפורים. כך עולות ונדונות שאלות על הסיבות לנדידה, שהמרכזית בהןהיא זמינות המזון, השפעת האדם על הנדידה, הגורמים שמשפיעים על תזמון הנדידה, מנגנוני הניווט של הציפורים, ועוד. הלימוד כולל גם סיורים ותצפיות על ציפורים נודדות, תוך ניצול מרבי של המיקום הייחודי של ישראל מסלולן של הציפורים שעוברות כאן בסתיו ובאביב.

 

מפות המכ"מ שנמצא במרכז בלטרון, וכן מסלולי הציפורים שלגופן חוברו משדרים לווייניים, וכל מידע עדכני בנושא, נגישים באופן ידידותי במיוחד באתר האינטרנט של הפרויקט, הנושא את שם התוכנית "הציפורים הנודדות אינן יודעות גבולות" www.birds.org.il כמו כן פותחה ערכה למורה ולתלמיד, שכוללת את תוכנית הלימודים בשלמותה. ערכה זו הופצה בהשתלמות המורים האחרונה שהתקיימה במכון דוידסון.

 

בכנס השנתי של הכיתות שמשתתפות בתוכנית הוצגה תערוכה של ציורי ילדים יהודיים מסנט פטרסבורג, שהשתתפו בתוכנית וציירו ציורים על נדידת הציפורים בארץ-ישראל. בימים אלה נודדת התערוכה הזאת במרכזים יהודיים שונים ברחבי העולם. במפגש האחרון שהיה בלטרון השתתפו גם אנשי חיל האוויר. מתברר, שמידע מדויק על עיתוי מעופן של הציפורים הנודדות ועל גובהו מסייע רבות במניעת תאונות אוויריות הנגרמות כתוצאה מהתנגשויות בין מטוסים לציפורים.

 

שלום רב שובך ציפורה נחמדת, מארצות החום אל חלוני.

 

חיים נחמן ביאליק