קו קטן, מכבש גדול

 

"האמנים שואפים ליצור, ממש כמו שמדענים חייבים לחקור", אומרת אמנית ההדפס והתחריט גאולה מרוק-כאהן, רעייתו של פרופ' דוד כאהן, ראש המחלקה לחקר חומרים ופני שטח במכון ויצמן למדע. היא נולדה בקיבוץ שדה נחמיה, וגדלה על גדות הדן והבניאס, למרגלות הגולן. בעבודותיה היא מביאה מבט אישי, נוקב, ומנוסח היטב על נופי ארץ ישראל בכלל, ועל נוף ילדותה בפרט. עץ הברוש חוזר ומופיע בציוריה בשנים האחרונות. "הברוש, בשבילי, הוא עץ בעל מימד של קדושה וחיים, ולכן הוא כל כך מרתק אותי. בשבילי העצים אינם רק חלק מתיאור נוף. בעבודותי הם מבטאים תחושות אנושיות פנימיות, כמו בדידות וכמיהה לשייכות. עץ בודד מבטא תחושה שונה מזו שמעוררת קבוצת עצים".

 

את ראשית דרכה כאמנית החלה באולפן לאמנויות בתל-חי, בהדרכתו של הצלם האמן אברהם אילת, שפתח לה פתח לעולם ההדפס. לאחר מכן הגיעה לתל-אביב. "למדתי במכון אבני הדפס אמנותי, ועסקתי בטכניקת התחריט בהדרכת טוביה בארי. בהמשך, בסדנת ההדפס שבאוניברסיטת קולורדו, התמחיתי בשיטות הדפס שונות. התחריט היא טכניקה עתיקה. כבר בימי קדם השתמשו בה לריקוע כלים וכלי נשק. במאה ה-15, עם המצאת המכבש, החלו גם אמנים להשתמש בה. אמנים כדירר, רמברנט וגויה פיתחו את הטכניקה, המהווה אמצעי ביטוי לאמנים רבים מאז ועד לימינו. זוהי שיטה בעלת מימד עומק שמרגש אותי בכל פעם מחדש, ומיגוון הטקסטורות ורגישות הקו הוא בשבילי  ים של אין סוף אפשרויות ביטוי".

 

בשנים האחרונות היא יוצרת בסדנת ההדפס בבית האמנים בתל-אביב, שם תוצג בקרוב תערוכת יחיד שלה. במקביל היא מלמדת אסירים בכלא רמלה לבטא את עצמם באמצעות האמנות. "יש סיפוק עצום כשאחד האסירים מספר בגאווה, כי שלח ציור מעשה ידיו לאחד מילדיו".