מחווה למונדיאל: הכדור הוא עגול

 

 

 

 

כשהיא עוסקת במחקר על המנגנונים המורכבים של הזיכרון במוח, תלמידת המחקר שירי רון, ממעבדותיהם של פרופ' ידין דודאי ופרופ' מנחם סגל במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, זוכרת ימים של פעילות גופנית אינטנסיבית הרבה יותר. בגיל 18 היא הייתה אלופת העולם לנוער בגלישת רוח. מתקופת התיכון, שאותה עשתה באילת - אביה הוא ביולוג ימי - היא זוכרת בעיקר את הגלשן שלה. "תקופת הבגרויות זכורה לי במעורפל, אבל אני זוכרת עד היום כל מחנה אימונים וכל תחרות שבהם השתתפתי".

בשנים אלה זכתה באליפויות שונות, ובהן אליפות העולם שהתקיימה בתאילנד ב-2001. היא ידעה שלשם היא שואפת, ולשם באמת הגיעה. אחרי שירותה הצבאי למדה לתואר ראשון במדעי המעבדה הרפואית, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, והמשיכה לגלוש באופן מקצועי. המגורים בבאר-שבע הרחיקו אותה מהים, אבל הצורך לעסוק בספורט נשאר. היא הצטרפה לנבחרת הקטרגל של האוניברסיטה, ומשם עברה לקבוצת הכדורגל של מכבי באר-שבע המשחקת בליגת העל של כדורגל הנשים בישראל (כיום היא במקום שני בגביע המדינה), שם היא משחקת עד היום. פעמיים בשבוע בערבים היא נוסעת ממכון ויצמן לבאר-שבע לאימונים ולמשחקים.

החברים במעבדה מפרגנים, מגיעים מדי פעם למשחקים ומעודדים. "אימוני הכדורגל עוזרים לי להגיע לאיזון הרצוי. פעמיים בשבוע אני מתנתקת מהעבודה האינטנסיבית במעבדה, שממנה אני נהנית מאוד, ומוציאה את כל האנרגיות שמצטברות משעות רבות של עבודה במקום סגור". לעיתים רחוקות, יחסית, היא עדיין גולשת. אבל החברים מהים לא מבינים לאן נעלם השיזוף.