מנהרת הזמן

 

מסיבת פרידה לד"ר הלינג'ר
הבקר, 12.9.1955

 

קרוב ל-300 חברי מנגנון ממכון ויצמן למדע וידידים השתתפו במסיבת פרידה אשר נערכה במכון לכב' ד"ר אסתר הלינג'ר אשר פורשת אחרי עשרים ואחת שנות עבודה. ד"ר הלינג'ר הצטרפה בשנת 1934 למכון זיו והיתה אחת מעוזריו המדעיים הראשונים בארץ, של ד"ר חיים ויצמן. כמתנת פרידה מהמנהלה והמנגנון של מכון ווייצמן ומכון זיו, ניתנה לד"ר הלינג'ר ע"י ד"ר חנה ויצמן, תעודת רישום בספר הזהב של קרן קיימת לישראל וכ"כ מגש כסף.

*סיפור חייה של ד"ר הלינג'ר מופיע בגיליון מספר 58 של עיתון "המכון".

 

על המשמר,24.10.1955

המדענים הישראלים הצליחו להתקין מכונת-חישוב, אשר, משתושלם, תהיה מסוגלת לבצע פעולות חישוב, המבוססות על 4,100 נתונים, בעוד שזו הדומה לה, הנמצאת בשימוש בפרינסטון, מסוגלת לבצע רק פעולות, המבוססות על 1,000 נתונים. בעוד שהמכונה האמריקאית עלתה בכמה מיליוני דולרים, הרי זו שהותקנה בישראל, עלתה רק כרבע מיליון דולר.

לעיתונאים ניתנה ההזדמנות לעמודעל דרך-פעולתה של המכונה, עוד בטרם הושלמה לגמרי. אחד מעובדי המכון רשם על גבי סרט מיוחד את הנתונים: הוצאת שורש ממיספר מורכב ביותר; המכונה, המכילה אלפי נורות קטנטנות ומאות קילומטר חוטים, התעוררה לחיים: הנורות הזעירות החלו מנצנצות, וכעבור שתי דקות הושלמה התוצאה, אשר אילו חושבה על-ידי אדם, היתה גוזלת כחמישה ימי-עבודה. התוצאה נתקבלה, בצורת חורים, בתוך סרט מיוחד; הנייר המנוקב הוכנס למכונה אחרת, אוטומטית, אשר תרגמה מיד את החורים לשפת תוצאה מספרית רגילה.

 

 

 

 

 

 

גב' אלינור רוזוולט בקרה אתמול את מכון ויצמן למדע ברחובות. היא נתקבלה על-ידי פרופ' חיים לייב פקריס, יו"ר הועדה המדעית ועובדים אחרים. גב' רוזבלט בקרה גם את קברו של הנשיא המנוח, ד"ר חיים ויצמן, ולאחר זאת את גב' ורה ויצמן בביתה.

 

6,000 מבקרים במכון ויצמן
על המשמר, 26.1.1955

 

6,000 תיירים ותושבי הארץ ביקרו במכון ויצמן ברחובות במשך 1954. המבקרים הם כ-500 איש לחודש, וביניהם אנשי מדע נודעים, אישי ציבור, דיפלומטים, חברי פרלמנטים, וראשי העסקנים היהודיים מארצות רבות. כן ביקרו במכון קבוצות רבות של תלמידי בתי-הספר התיכוניים.

 

היום-פתיחת הוועידה ברחובות. נאום בן-גוריון - במרכז טקס הפתיחה
הארץ, 15.8.1960

 

טקס הפתיחה החגיגי של הוועידה הבין-לאומית לקידום מדינות חדשות בהשתתפות של קרוב ל-120 מדענים נודעים מ-4 יבשות ונציגי מדינות חדשות באסיה ובאפריקה, ייערך היום אחר הצהרים בככר הזכרון במכון ויצמן למדע ברחובות.

ראש ממשלת ישראל, מר דוד בן-גוריון, יברך בשם ממשלת ישראל ושר החינוך והתרבות ונשיא מכון ויצמן למדע, מר אבא אבן, ישמיע את ברכת מכון ויצמן. כן יברכו ראש עירית רחובות, מר יצחק כץ, ויושב ראש המועצה הלאומית למחקר ופיתוח פרופ' ישראל דוסטרובסקי. בשם נציגי מדינות אסיה ישא את דברו ראש ממשלת נאפאל, מר פ.ב. קויראלה ובשם נציגי מדינות אפריקה יברך סגן ראש הממשלה של הרפובליקה של צ'אד, מר גבריאל ליזאט.

 

 

 

מאיץ חלקיקים ייחנך היום במכון ויצמן
מאת סופרנו
קול העם, 26.9.1965

 

מאורע חשוב בחיי המדע בארצנו וביטוי להישגי מדעניה הוא מאיץ החלקיקים החדש בעל העוצמה של 14 מיליון וולט, שייחנך היום במכון ויצמן למדע ברחובות. המאיץ שישמש את המחקר האטומי של המכון, יאפשר למדענינו לתפוס את מקומם בין המתקדמים בעולם בשטח חשוב זה. המאיץ מדגם טנדם ואן-דה-גראף מסוגל להאיץ חלקיקים לאנרגיות של 50-15 מיליון אלקטרון וולט.

המלאכה בשרות המדע
מאת דוד בן יעקב
הארץ, 21.12.1965

 

הד"ר ויצמן המנוח, שעל שמו נקרא מכון ויצמן, אמר פעם שבית-מלאכה מדעי צריך להיות מסוגל לייצר כל דבר "החל מבריח וכלה באניית קרב". במכון ויצמן, בו נערכים כל שנה מחקרים במיליוני ל"י, יש צורך מתמיד במכשירים שונים ומגוונים. רוב מכשירים הללו אינו נמצא בארץ, ומכיוון שהמדובר במכשירים ספציפיים, קשה אף להשיגם בחו"ל.

בית המלאכה שבמכון פתר רבות מן הבעיות הללו. מכשירים סטנדרטיים רבים ומיוחדים נעשו בבית-המלאכה. החוקר בא ובידו תכנית, הוא דן עם מנהל בית המלאכה על הפרטים ולאחר מספר שיחות מוכנה התכנית לביצוע. צוות בית המלאכה נכנס לפעולה. ולאחר זמן קצר יחסית מוכן המכשיר לעבודה.

 

50 צעירים - למחנה נוער שוחר-
מדע במכון ויצמן
מעריב, 1.7.1965

 

50 הנערים  והנערות, שישתתפו במחנה לנוער שוחר מדע, שייערך זו השנה השנייה, בתחילת חודש יולי, במכון ויצמן למדע, כבר נבחרו מתוך כ-300 מועמדים שהגישו בקשות. כ-30 מדענים וסטודנטים מסגל המכון יעסקו בהוראה ובהדרכה למשתתפי המחנה.

 

פרופ' סייבין הוכתר כנשיא מכון ויצמן
מעריב, 5.5.1970

 

בטקס מרשים, הוכתר אתמול אחה"צ פרופ' אלברט סייבין כנשיא מכון ויצמן למדע. את ברכת הממשלה לנשיא החדש של המכון הביא סגן ראש הממשלה מר יגאל אלון: "פרופ' אלברט סייבין מגלם את המדע לשמו ואת המדע כקרדום לחפור בו, ומפריך את החלוקה בין מחקר בסיסי ומחקר שימושי".

 

 

 

 

 

"אין לנו דבר יקר יותר מהמוח"
צריך לעודד מדענים צעירים שיצטרפו אל המכון
מאת דני צדקוני
דבר, 27.11.1980

 

למכון ויצמן, לפי תפיסתו של פרופ' מיכאל סלע, נועד תפקיד חשוב - עליו לשמור על אוצר לאומי יקר, על הגניוס המדעי, והוא מנסה לעשות זאת עד כמה שיכולתו התקציבית והארגונית מגעת. משום כך הוא שואף לקלוט לתוך מעבדותיו וקתדראותיו את הטובים ביותר.

 

ממשלות ישראל משתתפות בכמחצית תקציבו של המכון. השנה מגיע תקציב זה לכ-30 מיליון דולר.