מנהלים מדע

01.03.2003
מימין לשמאל: רינת נבו ורועי מוכמל. חוקי המשחק
 
בוגרים רבים של מדרשת פיינברג של המכון משמשים בתפקידי מחקר וניהול בענפי התעשייה המתקדמת. גם הפונים למחקר אקדמי מוצאים את עצמם לא אחת במפגש עם חברות תעשייתיות וגופים פיננסיים הפועלים למימוש מסחרי של תוצאות המחקר הבסיסי. כדי להכין את הסטודנטים למפגש עם העולם המסחרי מפעילה מדרשת פיינברג תוכנית השתלמות והעשרה בתחומי המינהל והכלכלה. "הידע המוקנה במסגרת התוכנית חשוב, לדעתנו, הן בשביל הסטודנטים שימשיכו במסלול של מחקר אקדמי והן למי שרואים את עתידם בתעשייה", אומר פרופ' יוסף ירדן, דיקן המדרשה.
 
התוכנית מתקיימת זה שנתיים, ויזם אותה פרופ' צבי ארטשטיין. "מחקר בסיסי מונע בכוחה של הסקרנות ואינו כבול למימוש המטרות של הנהלה כלשהי או של מזמין המחקר", אומר פרופ' ארטשטיין. "בתעשייה, לעומת זאת, תגלית נבחנת ביכולת לשלבה בזמן נתון במוצר מסחרי בר שיווק, והפיתוח כפוף לקודים מסחריים וכלכליים. התוכנית נועדה לחשוף את הסטודנטים במכון לדרך החשיבה הנובעת מכך ולמשמעויותיה השונות. אין המדובר בקורס סטנדרטי במינהל עסקים, אלא בתוכנית המותאמת לסטודנטים בתחומים השונים של מדעי הטבע והמדעים המדויקים, שהם בעלי רקע טוב בנושאים כמותיים אך חסר להם המפגש עם עולם המושגים והחשיבה המשפטית והכלכלית".
 
לתוכנית ארבעה חלקים הנלמדים באופן מודולרי. כל חלק נמשך סמסטר אחד, ובמהלכו מתקיימת פגישה שבועית בת כשעתיים בהנחיית מומחים מהתחום. שלא כמו קורסים רבים אחרים במדרשה שמתקיימים בשפה האנגלית, הקורסים בתכנית זו מתקיימים בשפה העברית, וזאת בשל העובדה שהחומר הנלמד בו קשור קשר הדוק לכלכלה ולתעשייה במדינת ישראל. הקורסים פתוחים בשלב זה לסטודנטים לתואר שני ושלישי ולפוסט-דוקטורנטים.
 
הקורס הראשון בסדרה הוא "סוגיות במינהל עסקים". השנה הוא ניתן בהנחייתה של ד"ר איריס גינסבורג. בקורס חשפים התלמידים למונחי יסוד הבונים חשיבה עסקית, תוך כדי דיון וניתוח של אירועים מהותיים בעולם העסקי. משתתפי הקורס לומדים כיצד פועלת חברה, איך היא בנויה, מהי אסטרטגיה עסקית, ומהן הפעילויות השונות המאפשרות בניית ערך, עד להשגת רווחים.
 
מנחה הקורס השני בסדרה, "סוגיות משפטיות במסחר ובקניין רוחני", הוא עו"ד גד קובר, היועץ המשפטי של מכון ויצמן למדע. הקורס נועד להקנות למשתתפיו ידע בסיסי במושגי יסוד של השיטה המשפטית הנהוגה בארץ ובעולם. הקורס מתמקד בדינים וב"כללי המשחק" של עולם העסקים הטכנולוגי, ומקנה מיומנויות הדרושות למדען העשוי לפנות לפיתוח יישומים תעשייתיים. בין היתר נלמדים בקורס נושאים כמו: החוזה כציר ראשי בהתנהלות האישית המשפטית, התאגיד כציר ראשי בהתנהלות העסקית, הקניין כבסיס לפעילות האישית המשפטית, קניין רוחני ופטנטים, קניין וחיובים, מיסוי הפרט והתאגיד, פרשנות משפטית, התדיינות משפטית, התיישנות, תרשומת משפטית ועורכי דין.
 
הקורס השלישי, "סוגיות בתיאוריה כלכלית ובכלכלת ישראל", ניתן בשנה שעברה על ידי פרופ' יקיר פלסנר, מהמחלקה לכלכלה חקלאית ומינהל בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית. הקורס כולל מגוון רחב של נושאים וביניהם: מקומו של מדע הכלכלה בספקטרום המדעים, התשתית הערכית המונחת ביסוד התיאוריה הכלכלית הנלמדת, מקורות מוגבלים ומושג העלות האלטרנטיבית, מושג פונקציית הייצור, מוצר פרטי ומוצר ציבורי, עקומות היצע וביקוש, מניע הרווח - שיווי משקל בשוק התחרותי, התערבות הממשלה בשוק התחרותי, הסדרים כובלים ומונופול, עקרון היתרון היחסי וסחר בין-לאומי, העדפות זמן וכלכלת ההשקעה בנכסים קבועים, הון אנושי, חיסכון והשקעה, המבנה המוסדי של שוק ההון, הון לטווח קצר והון לטווח ארוך, מערכת הבנקאות, מעורבות הממשלה בשוק ההון, וכן נושא הגלובליזציה.
 
גם הקורס הרביעי, "סוגיות במימון ושוק ההון", הוגש בהנחייתה של ד"ר איריס גינסבורג. משתתפי הקורס נחשפים לעקרונות המימון ולכללי הפעולה של שוק ההון וההשקעות. בין היתר נלמדים המבנה הכללי של שוק ההון, כלים פיננסיים לביצוע השקעות, דו"חות פיננסיים של חברות, מקורות מימון שונים לפעילויות עסקיות, וכן שאלות של אי-ודאות וניהול סיכונים, תשואה על השקעות מסוגים שונים, והצרכים הבסיסיים של השחקנים השונים במערכת הפיננסית.
 
בנוסף לארבעת הקורסים נפגשים משתתפי התוכנית עם גורמים מענפי התעשייה והמסחר, במיוחד עם כאלה העוסקים ביישומים טכנולוגיים של פירות המחקר המדעי. באחרונה נפגשו המשתתפים בקורס עם מנכ"ל של קרן הון סיכון מובילה, ועם יזם של חברת סטארט אפ מצליחה.
 
"הקורסים שבתוכנית פותחים לפנינו אופקים חדשים", אומרת רינת נבו, דוקטורנטית במחלקה לכימיה ביולוגית. "הלימודים משלימים את הכשרתנו במחקר מדעי, ובכך מכינים אותנו להתמודדות לא רק על משרות באקדמיה, אלא גם בעולם התעשייה. אדם שמגיע למקום עבודה עם תואר דוקטור יכול להיות חוקר מצוין, אבל מי שנושא בתרמילו גם הכשרה במינהל ובכלכלה פותח לעצמו דלת להתמודדות גם על תפקידי ניהול".
 
רועי מוכמל, דוקטורנט במחלקה לנוירוביולוגיה: "התוכנית חשפה אותי לראשונה להיבט המשפטי של תחום הפטנטים. למשל, איך מגינים על פטנט, באיזה לוח זמנים פועלים הכללים האלה, ובאיזה היקף כספי. המידע הזה קשור ישירות לתחומי העיסוק שלנו כחוקרים, ובכלל, אלה דברים שטוב לדעת אותם לפני שיוצאים לעולם שמחוץ למכון".
 
הלל קוגלר, דוקטורנט במחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית: "התוכנית מספקת סקירות תמציתיות בתחומי המשפט, הכלכלה, מימון, השקעות ומינהל עסקים. הפגישות עם המרצים האורחים,שמעורבים בעשייה בפועל בעולם העסקים, חשובות ותורמות רבות".
 
התוכנית אינה מזכה בנקודות קרדיט במסגרת מטלות תוכנית הלימודים של המדרשה, והיא מתקיימת מעבר לשעות הלימודים. על אף זאת, הביקוש גדול מאוד. העובדה שמספר המקומות מוגבל (בכל קורס משתתפים בין 40 ל60- סטודנטים) מותירה מבקשים רבים מחוץ למסגרת. על ביקוש יתר זה מקלה העובדה שתוכנית הקורסים היא מודולרית והקורסים אינם תלויים זה בזה, כך שאפשר להצטרף בכל שלב ושלב ולהשלים את הדרישות במשך שנתיים. תנאי להשתתפות של תלמיד בתוכנית הוא עמידה נאותה בכל ההתחייבויות כלפי תוכנית הלימודים האקדמית הרגילה ותוכנית המחקר האישית. תלמיד המסיים בהצלחה את כל דרישות התוכנית מקבל על כך אישור מהמדרשה.
 

ממציא השנה

 
מנכ"ל חברת "ידע", ד"ר צחי שריב, העניק באחרונה את אות ממציא צהשנה לשנת תשס"ב לתלמיד המחקר רז זריבץ, מקבוצת המחקר של פרופ' עדה יונת, במחלקה לביולוגיה מבנית במכון. האות הוענק על יוזמה לרישום פטנט על דרכי פעולתן של חמש תרופות אנטיביוטיות הנקשרות לריבוזום, מעכבות את פעולתו, ובכך גורמות למותו של החיידק גורם המחלה. מחקר זה התאפשר לאחר שפרופ' יונת וקבוצות המחקר שלה במכון ויצמן ובמכון מקס פלנק שבגרמניה פיענחו את מבנה הריבוזום, שהוא בית החרושת לחלבונים של התא.
 
הרעיון בדבר רישום הפטנט על תוצאות המחקר עלה בדעתו של רז בעת שהשתתף בקורס על סוגיות משפטיות במסחר ובקניין רוחני שהתקיים במדרשת פיינברג של המכון, ביוזמתו של פרופ' צבי ארטשטיין, שבאותה עת כיהן כסגן נשיא המכון ליישומים טכנולוגיים. בעקבות רישום הפטנט פנו אל "ידע" מספר חברות ביוטכנולוגיות, שעם כמה מהן מתנהל משא ומתן במטרה לקדם יישומים רפואיים של ממצאי המחקר. העברת הידע שנוצר כתוצאה מההמצאה כבר הניבה הכנסות.
 
 
מנכ"ל "ידע", ד"ר צחי שריב, מעניק את אות ממציא השנה תשס"ב לרז זריבץ
 
 

לשיתוף:

 

 

 

 

פודקאסטים
אינסטגרם