מסע בעקבות האמת

01.06.2002

שתף

 
פרופ' אהרון קציר. המהפכה המדעית
 
 
"המדע, כשפה בין-תרבותית, מאפשר תקשורת עם עמים זרים ורחוקים - לא רק בגלל המושגים המשותפים והנוסחה האחידה, אלא בזכות הגישה חסרת משוא הפנים אל המציאות, והודות לביקורתיות ולחיפוש הבלתי נלאה אחר האמת".
 
בדברים אלה ביטא פרופ' אהרן קציר, מראשוני ומניחי היסודות למכון ויצמן למדע, את תפיסתו המדעית-החברתית שלפיה קיים קשר עמוק בין מדע לבין מוסר, ולפיכך מוטלת על המדען אחריות ציבורית כבדה ורבת-פנים. על מחשבותיו אלה הרחיב בספרו המדעי-הפופולרי "בכור המהפכה המדעית" אשר יצא לאור בהוצאת "עם עובד" בשנת 1971. חודשים ספורים לאחר מכן, במאי 1972, נרצח פרופ' אהרן קציר בידי מחבלים, בהתקפת טרור בנמל התעופה בן-גוריון.
 
אהרן קציר-קצ'לסקי נולד בשנת 1913 בפולין בבית משפחת קצ'לסקי (כעבור שנים נענה אהרן לבקשתו של דוד בן-גוריון ועיברת את שם משפחתו). בשנת 1925 עלו בני המשפחה לישראל. הם התגוררו בירושלים, ואהרן למד בגימנסיה העברית ברחביה והיה פעיל בהקמתו של ארגון הנוער של תנועת העבודה - "הבחרות הסוציאליסטית העברית בארץ-ישראל". בשנת 1932 החל אהרן ללמוד ביולוגיה וכימיה באוניברסיטה העברית בירושלים. ביחד עם אשתו לעתיד, רינה טיבר, למד במסגרת המחזור הראשון של הדוקטורנטים באוניברסיטה. הוא סיים את עבודת הדוקטור שלו בהצטיינות והחל לעבוד כאסיסטנט במעבדה לכימיה אורגנית עיונית ומקרו-מולקולרית. באותה תקופה למד פיסיקה, מתמטיקה ופילוסופיה כמקצועות משלימים למדעי החיים. במקביל לעבודתו המדעית עסק אהרן בפעילות ביטחונית ובמחקר צבאי כחבר ה"הגנה" וכאחד ממייסדיו של חיל-המדע של צה"ל - חמ"ד. בשנת 1948 קיבלו האחים קציר את הזמנתו של חיים ויצמן להצטרף למכון ויצמן למדע ברחובות. אהרן הקים את המחלקה לפולימרים, שבראשה עמד עד יומו האחרון. אפרים הקים את המחלקה לביופיסיקה, ועמד בראשה עד לבחירתו לנשיאה הרביעי של מדינת ישראל בשנת 1973. בנוסף ייסד אהרן את המעבדה לפלסטיקה של המכון, במטרה לפתח חומרים חדשים וכדי לתרום לקשר בין המחקר הבסיסי למחקר התעשייתי. תלמידיו היו מהמדענים המובילים במכון במשך שנים רבות. פרופ' אפרים קציר ממשיך גם כיום בפעילותו המחקרית המדעית (ראו כתבה בעמוד 14 בגיליון זה).
 
בסוף שנות ה-50 פעל אהרן קציר להקמתה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים - מוסד שנועד לבסס את המחקר במדינת ישראל ולטפחו. בשנים 1962-1959 שימש כסגנו של הנשיא הראשון של האקדמיה, מרטין בובר; ומשנת 1962 ועד 1968 כיהן כנשיא האקדמיה. פרופ' קציר השתתף גם בהקמת מוסד ון-ליר בירושלים וכיהן כנשיאו השני. כמו כן היה פעיל בהקמת אוניברסיטת בן- גוריון בנגב וסייע בעיצוב דמותה האקדמית.
 
אהרן קציר - המדען וההומניסט, איש החזון והמעש - נודע גם כמרצה ומורה בעל איכויות ייחודיות. את יכולתו זו רתם לא רק לשם הרצאות מדעיות לפני מדענים, אלא גם לצורך הסברת המדע לקהל הרחב בספרים, בהרצאות ובתוכניות רדיו.
 
פרופ' קציר זכה בכיבודים ישראליים ובין-לאומיים רבים, ובהם פרס ויצמן, פרס ישראל ופרס רוטשילד. הוא היה נשיא הארגון הבין-לאומי לביופיסיקה שימושית וטהורה וחבר-חוץ של האקדמיה הלאומית למדעים של ארה"ב.
 
במאי 1972 השתתף אהרן קציר בכמה כנסים מדעיים באירופה. בתום הכנס האחרון, במערב גרמניה, שב לארץ. שעה שהמתין למטענו בנמל התעופה, פתחו שלושה מחבלים, חברי "הצבא היפאני האדום", שפעלו בשירותה של "החזית העממית לשחרור פלסטין", באש. כ-100 בני-אדם נפגעו מן היריות; 24 מהם נהרגו ובהם אהרן קציר. בן 59 היה במותו. הניח אשה - ד"ר רינה קציר (טיבר), בת - יעל, ובנים - אברהם וגדי.
 

מדען וחוקר

במחקריו המדעיים חתר אהרן קציר להבנת תהליכי החיים הבסיסיים. הוא החל את דרכו המדעית בשנות ה-30, עת עסקה הביולוגיה בעיקר בגילויים החיצוניים של תופעות החיים. אהרן ביקש ללמוד את הבסיס המולקולרי לתופעות אלה. בעבודת הדוקטור שלו בדק את יחסי הגומלין בין מרכיבי החלבונים לסוכרים הפשוטים בתא החי, והציע שהסוכרים הם מרכיב קבוע של רוב החלבונים. הנחתו זו קדמה להוכחה כי גליקופרוטאינים אכן קיימים בטבע.
 
בהמשך החליט לחקור את תכונותיהן ואת תיפקודן של מולקולות סינתטיות גדולות - אך פשוטות - שהתנהגותן דומה לזו של כמה מהמקרומולקולות הביולוגיות. הוא בחר בפוליאלקטרוליטים. המחקר המבוקר במערכות המודל הללו איפשר לו ליישם גישה כמותית, המנתחת את תהליכי החיים במונחים כימיים, פיסיקליים ומתמטיים, ואףהוביל אותו לתחום חדש של שיחלופי אנרגיה - "מכנוכימיה". עבודתו של קציר בחקר הפוליאלקטרוליטים זכתה להכרה בין-לאומית רחבה, והמסקנות שעלו ממנה תקפות עד היום; גם פיתוחים עכשוויים שונים בתחום הננוטכנולוגיה, כמו רובוטים מולקולריים, מבוססים במידה מסוימת על מה שאהרן קציר כינה מכנוכימיה.
 
הגישה הכמותית היא שהנחתה אותו ואת עמיתיו גם בחקר תהליכי מעבר ביולוגייםותקשורת ביוכימית. כאן הפעיל את תורת התרמודינמיקה של תהליכים בלתי-הפיכים לשם פיתוחה של תיאוריה מתמטית, שאיפשרה לתכנן ניסויים בקרומים ביולוגיים ואף לחשב את תוצאותיהם. תיאוריה מתמטית זו התקבלה והופעלה על-ידי מדענים בכל העולם. פיתוח התיאוריה זיכה את פרופ' אהרן קציר ואת פרופ' אורה קדם בפרס ישראל למדעי הטבע לשנת תשכ"א (1961).
 
הוא התעניין גם בפעולת המוח, וכדי לטפל במערכת ביולוגית כה מורכבת, עסק בהרחבתה של התיאוריה התרמודינמית. במקביל ניסה למצוא את המנגנון המולקולרי של פעולת הרישום בזיכרון. מחקריו בתחומים אלה הקדימו את זמנם.
 

שתף